הספריה המשפטית
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל

הפרקים שבספר:

מבוא

הליך פשיטת הרגל הוא אמצעי קשה המופעל כלפי חייב, ומביא לתפיסת כלל נכסיו, לריכוזם ולאחר מכן למכירתם ולפירעון חובות החייב.

ההליך נועד להשגת שתי מטרות. הראשונה, כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן שוויוני ויעיל. השניה, מתן אפשרות לחייב להשתקם כלכלית, על-ידי קבלת הפטר מן החובות. על מטרות אלה ניתן לומר "שאינן בהכרח מתיישבות זו עם זו" {ש' לוין ו- א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה), 24}.

פשיטת רגל היא "חסד המחוקק", ועל כן טעונה היא תום-לב וגילוי מלא, בכל שלב. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב. יחד-עם-זאת אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה.

פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית-המשפט בהכרעתו.

על-כן, אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית-המשפט כדבעי לעניין תום-הלב.
כפי שנראה בחיבור זה, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר.

בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדקדק בעניין חובות הגילוי. אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני - יכריע לכיוון מסירתו.

זו משמעותו של תום-הלב - הנה פתחתי בפני הכונס את כל הצפונות, יבדוק ויראה כי אכן כטענתי עשיתי כל שניתן ולא צלחה דרכי, ועל-כן יסייע לי להשתחרר על-ידי פשיטת רגל.