מבוא

1. כללי - זכות הקיזוז

1.1 היחס שבין סעיף 53 לחוק החוזים
וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות)

אחד מהאמצעים העומדים לבעל חוב למען הבטחת החיוב הינו שימוש בזכות הקיזוז.

זכות הקיזוז, על-פי החוק, כפי שנראה להלן, היא מסוייגת ומוגבלת לתנאים מוגדרים ומסויימים.

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות)), וסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) מעגנים את זכות הקיזוז הסטטוטורית.

לשון סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובעת:

"20. קיזוז

חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז."

לשון סעיף 53 לחוק החוזים קובעת:

"53. קיזוז

(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.

(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.

(ג) הוראות סעיפים 49 ו-50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז."

לגבי היחס שבין שני הסעיפים הנ"ל נקבע ב-ע"א 377/821 כי אין להתייחס לשני סעיפים אלו כאילו קיימת סתירה בניהם אלא יכולים הם לדור בכפיפה אחת.

סעיף 20 קובע את הנורמה הכללית לפיה חובות מגובשים שהצדדים חייבים זה לזה ניתנים לקיזוז, ואילו סעיף 53(א) קובע סייגים מסויימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה.

להלן התייחסותו של כב' השופט א' ברק ב-ע"א 377/822 בדבר היחס שבין הסעיפים:

"על רקע זה מתעוררת השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה: חוק החוזים (תרופות) קובע כי "חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז". אין ההוראה מבחינה בין חוב קצוב לבין חוב שאינו קצוב. לעומת זאת, חוק החוזים (חלק כללי) מבחין בין שני אלה וקובע כי מקום שהחיובים אינם קצובים אין לקזזם, אלא אם הם נובעים מתוך עסקה אחת. מה דין חובות שהצדדים חבים זה לזה לפי חוק התרופות והם אינם קצובים ואינם נובעים מעסקה אחת? הניתן לקזזם אם לאו? לדעתי הפתרון המתבקש הוא שהקיזוז לא יתאפשר כאמור בחוק החוזים (חלק כללי). פתרון זה נגזר מגישתי לפיה ההוראות הקבועות בחוקים הספציפיים לא באו אלא להכיר בזכות קיזוז סטטוטורית כפי שהדבר נדרש על רקע הדין הקודם. הם לא נועדו לקבוע מסגרת כוללת של דיני קיזוז. זו נקבעה בחוק החוזים (חלק כללי) ויש לנהוג על פיה מבחינה מהותית."



1.2 מהות טענת הקיזוז

הקיזוז מהווה פעולה משפטית חד-צדדית המשתכללת מחוץ לכתלי בית- המשפט, ועל-כן הוא מהווה סעד מסוג "העזרה העצמית" (SELF HELP).

נכונות המשפט להכיר בתוקף המשפטי של סעדים מסוג ה-"עזרה העצמית" מושתתת על אדני צדק והגינות. היינו, ההצדקה לקיומו של עיקרון הקיזוז נגזרת משיקולי יעילות וצדק.

יעילות, משום שעיקרון הקיזוז מאפשר קיצורים של הליכים בעולם המשפט. וצדק, משום שחיובו של צד לפרוע את חובו בהתעלם מחיובו הנגדי של בעל חובו עשויה לפגום בתחושות אינטואיטיביות של צדק יחסי בין הצדדים.

הכרת המשפט בכוח הקיזוז מונעת את אי-הצדק הנגרם מכך שצד נדרש לקיים את חיובו בה בשעה שהחיוב כלפיו הופר.

נכון לציין כי אי-צדק זה עלול להיגרם רק כאשר מדובר במערכת של חיובים עצמאיים, שכן אם נקבע יחס תלות בין החיובים ההדדיים - כגון שהחיובים מותנים או שלובים - לא נוצר מצב בו צד יידרש לקיים את חיובו חרף ההפרה של הצד השני.

יוצא מן האמור לעיל, כי שלוש התכליות שנועדה הוראת הקיזוז להגשים - מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה, הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים, וחיסכון בהליכים משפטיים מיותרים - מצויות במישור היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזה.

הזכות הדיונית לקיזוז נשענת על הדין המהותי, וכך נאמר בנושא זה בספרו של י' זוסמן,3 בעניין זה:

"הקיזוז אינו אלא הגנה, ונתבע המצליח בטענת קיזוז, כולה או מקצתה, מסלק בדרך זו את החוב המגיע ממנו, כאילו פרע אותו... מבחינת סדרי הדין מותר לנתבע להעלות טענת קיזוז כנגד התביעה. אבל הטענה לא תצליח, אם לא היתה לנתבע זכות קיזוז. אם היה נתבע רשאי לקזז או לא, אינו תלוי בסדרי הדין, כי אם בדין המהותי, כי הרי זו אחת מדרכי פקיעת החוב, כגון פירעון או ויתור. לא היה הנתבע, על-פי הדין המהותי זכאי לקיזוז, לא יועילו לו סדרי הדין... קיימות גם הוראות קיזוז שונות בדברי חקיקה מיוחדים... וקיימים גם אותם עניינים בהם הסכימו הצדדים בחוזה, אם בפירוש ואם מכללא, שהנתבע יהא רשאי לקזז."

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) אינו מגביל את הזכאים לזכות הקיזוז. זכות הקיזוז נתונה לשני הצדדים ללא הבחנה מי הוא הנפגע ומי הוא המפר.

סעיף 20 מורה, כי "חובות שהצדדים חבים זה לזה" ניתנים לקיזוז. חובות אלו הם: חובת ההשבה, לפי סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות), החובה לשלם פיצויים לא קצובים, לפי סעיפים 13-10 לחוק החוזים (תרופות), וכן פיצויים מוסכמים, לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות).

סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז, כזכות מהותית בדיני חיובים העומדת לחייב כדרך של קיום חיובו לנושה כדלהלן:

"חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."

פעולת הקיזוז על-פי סעיף 53 הנ"ל יכולה להתבצע בשני מצבים. היינו, שניים אלה ניתנים לקיזוז: חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, או חיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת אם הם קצובים.

לגבי חיובים שאינם קצובים המחוקק מניח את הדרישה "עסקה אחת". הדיבור "עסקה אחת" בסעיף 53(א) לחוק החוזים בא לתאר מצב עובדתי-מסחרי היכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות. המושג "עסקה אחת" בדיני הקיזוז הוא מושג מסחרי. הוא בא לבטא מציאות מסחרית משפטית.

"עסקה אחת" הוגדרה כ-"עסקה מסחרית העומדת בפני עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם".4 באשר לסיפא של סעיף 53(א) לחוק החוזים, נקבע שהדין הוא, אף בחיובים שאינם מתוך עסקה אחת אם הם חיובים קצובים.

עוד נקבע ב-ע"א 377/825 כדלקמן:

"יודגש, כי אם מדובר בעסקה אחת, הרי לא מתעוררת בענייננו שאלת היחס בין סעיף 20 לסעיף 53(א) הנ"ל, שכן על-פי כל אחד משני הסעיפים ניתן לקזז חיובים הנובעים מאותה עסקה, אף אם הם בלתי-קצובים."

וכן נאמר בחיבורו של מ' מאוטנר:6

"...חיוביהם של חייב ונושה יחשבו כנובעים מתוך "עסקה אחת", בגדר סעיף 53, אם קיים קשר עובדתי הדוק יחסית בין חיובו של החייב כלפי הנושה ובין חיובו של הנושה כלפי החייב."

הקיזוז לפי חוק החוזים, איננו פועל מאליו והוא פעולה משפטית חד-צדדית הטעונה הודעה לשם שכלולה. בסעיף 53(א) לחוק החוזים נקבע כי יש לתת הודעת קיזוז של צד אחד למשנהו ועל הודעה זו יחולו הוראות סעיף 60 לחוק.

לעניין טיבם של החיובים הניתנים לקיזוז כבר נפסק כי:

"סעיף 53(א) לחוק החוזים מאפשר קיזוז של חיובים כספיים. "חיוב כספי" הוא חוב גברא (IN PERSONAM) הקיים במסגרת קשר שבין נושה לחייב, שעל פיו על החייב לשלם לנושה סכום כסף. חיוב כספי יכול שינבע מחוזה, ממעשה נזיקין, מעשיית עושר ולא במשפט, מהוראת דין או מכל מקור אחר ליצירת חיוב."7

לעניין "סכום קצוב" כפי שפורש בפסיקה הכוונה לסכום הניתן לחישוב על-פי חישוב אריתמטי פשוט בהבדל מסכום המבוסס על הערכה, השערה, או אומדן. במידה ואחד מהמרכיבים איננו קצוב בבסיסו אזי גם סכום הקיזוז הכולל איננו קצוב שכן הכפלת או הוספת סכום שאיננו קצוב לסכום אחר, איננו הופך את התוצאה לסכום קצוב.8



2. זכות הקיזוז בחוקים אחרים

ראוי להוסיף כי זכות הקיזוז מעוגנת בנוסף לסעיף 53 לחוק החוזים וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) גם בחוקים אחרים.9 דוגמת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם1980- (להלן: הפקודה), הקובע כי:

"74. אשראי הדדי וקיזוז

(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס."

על זאת יש להוסיף כי מכוח סעיף 24 לחוק החוזים רשאים הצדדים לקבוע בחוזה הסדר קיזוז שונה מזה הקבוע בסעיף 53 לחוק החוזים, ובלבד שאין ההסדר פוגע בתקנת הציבור כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים.

על-מנת לדעת איזה מן הסעיפים האמורים יחול (סעיף 53 לחוק החוזים או סעיף 74 לפקודה), נשאל את השאלה האם בוצע הקיזוז טרם ניתן צו פירוק, ואם התשובה חיובית, אזי, הוראותיו של חוק החוזים הם שישלטו על סיווגה של זכות הקיזוז ולא הוראותיה של הפקודה. אם הוכרז פלוני כחדל-פירעון אזי יחול סעיף 74 לפקודה.

משעה שפלוני חדל-פירעון, הסדר הקיזוז הקבוע בסעיף 74 לפקודה הינו הסדר מיוחד החל בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, אשר גובר על ההסדר הכללי של קיזוז הקבוע בסעיף 53 לחוק החוזים.


3. קיזוז בין צדדים לשטר - כללי

בעניין קיזוז בין צדדים לשטר (אשר נדון בו בהרחבה בהמשך), ב-רע"א 6250/9810 נקבע כי דין הקיזוז הכללי, לפי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), חל גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים.

"אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב... אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב."

השאלה אם ניתן להעלות טענת קיזוז כלפי צדדים רחוקים, נותרה שם בצריך עיון, בהיותה סבוכה ומצריכה שקילת שיקולים אחרים או נוספים.

________________
1. ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 (1988).
2. ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 (1988).
3. י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית), עמ' 306.
4. ע"א 725/87 ביר-טל נ' אוליבקס, פ"ד מד(1) 177, 180 (1989), מפי כב' השופט א' גולדברג.
5. ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 (1988).
6. מ' מאוטנר קיזוז דיני חיובים - חלק כללי, בעמ' 515.
7. כב' השופט א' ברק ב-רע"א 6250/98 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274, 281 (1999).
8. ת"א (ת"א) 468/91 תעל - תעשיית עץ לבוד קבוצת משמרות בע"מ נ' לוחות ישראל בע"מ, תק-מח 91(3) 797 (1991).
9. ישנן הוראות חוק ספציפיות, הפזורות בדברי החקיקה האזרחית והמהוות הסדרים פרטניים לזכות הקיזוז. לדוגמה: סעיף 25 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, סעיף 32 לחוק המכר, התשכ"ח-1968; סעיפים 26 ו-36 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; סעיף 10 לחוק השומרים, התשכ"ז-1967; סעיף 13 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965; סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970; סעיף 9(ה) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971.
10. רע"א 6250/98 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274, 281 (1999).