הספריה המשפטית
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו

הפרקים שבספר:

מבוא

המטרה העיקרית של הליך פשיטת הרגל היא להסדיר את איסוף כל נכסיו של חייב, שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו. לאחר איסוף נכסיו, על בית-המשפט לחלק את הכספים שנתקבלו ממימוש הנכסים בין כל הנושים וכל זאת לפי סדר הקדימות שנקבעו בפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 172(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כי:

"בית-המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל הוא בית-המשפט המחוזי כשהוא דן בשופט אחד".

בשים-לב, כי סעיף 173 לפקודה הנ"ל, מאפשר לבית-המשפט השלום לדון בהליך פשיטת הרגל, ולהלן דברי הסעיף:

"173. בית-משפט השלום
(א) השר רשאי, בצו, להעניק לבתי-משפט השלום, כולם או מקצתם, סמכות לענייני פשיטת רגל ורשאי הוא להגביל בו סמכות זו.
(ב) בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית-משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית-משפט מחוזי בענייני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית-המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה.
(ג) ראה בית-המשפט המחוזי כי עניין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית-משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף-קטן (א), רשאי הוא להעביר את העניין לאותו בית-משפט.
(ד) ישיבות בתי-משפט השלום לדיון בענייני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם."

מטרה נוספת היא, לאפשר שמיטת חובות של החייב, שנקלע לקשיים כספיים, ואיננו יכול לפרוע את חובותיו. בכך, מאפשר הליך פשיטת הרגל, פתיחת דף חדש לחייב. אולם, בתי-המשפט לא מאפשרים לחייבים "להינות" מהליך זה, אימתי הם מגיעים למסקנה, כי החייב מנצל לרעה את ההליך ומשתמש בהליך פשיטת הרגל כ-"עיר מקלט" מפני נושיו.

לאחר צו הכינוס {בחיבור זה, לא נסקור את השלבים מיום הגשת הבקשה להכריז על חייב כפושט רגל ועד לשלב בו ניתן צו כינוס על-ידי בית-המשפט} שניתן כנגד החייב, הכונס הרשמי מכנס אסיפת נושים. באסיפה זו ממנים נאמן לכל נכסי החייב וכן ממנים ועדת ביקורת {בהמשך החיבור נעסוק במינוי ועדת ביקורת כאמור בסעיף 48 לפקודת פשיטת הרגל שתבקר את פעולותיו של הנאמן}. בהיעדר ועדת ביקורת {ראה סעיפים 51, 125, 126, 127 לפקודת פשיטת הרגל - בהם נעסוק בהמשך חיבור זה}, תפקידו של הכונס הרשמי, לבקר את פעולותיו של הנאמן.

הנאמן בפשיטת רגל, משמש למעשה, כזרוע ארוכה של בית-המשפט, כשליחו. מיום הכרזתו של חייב כפושט רגל, בא הנאמן בנעליו של החייב.

בחיבור זה, נעסוק בזכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל ותקנותיה. כך, לדוגמה, על הנאמן, לעקוב אחר נכסי החייב ובמקרה של הברחתם, על הנאמן לתבוע להשיבם. דוגמה נוספת היא, שעל הנאמן לנהוג במקצועיות ובאחריות מקצועית הן כלפי בית-המשפט, הן כלפי הנושים והן כלפי החייב.

כולי תקווה כי ספר זה, ישמש ככלי עזר, לשופטים, עורכי-דין, חייבים. בהזדמנות זו, אבקש מקהל המשתמשים לשלוח להוצאה לאור החלטות ופסקי-דין, העוסקים בנאמן לפי פקודת פשיטת הרגל.