הספריה המשפטית
המצאת כתבי בי-דין

הפרקים שבספר:

כללי - הדין

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, פרק ל"ב: המצאת כתב בי-דין דנות בהמצאת כתבי בית-הדין בהוראות הבאות:

"סימן א': הוראות כלליות
475. דרכי המצאת כתב בי-דין (תיקונים: התש"ן, התשנ"ז, התשס"ה(2))
כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה:
(1) במסירה אישית על-ידי פקיד בית-המשפט, על-ידי עורך-דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם אחר שבית-המשפט או מנהל בתי-המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על-ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא שליח בי-דין);
(2) על-ידי מוסד כאמור בסימן ב';
(3) בדואר כאמור בסימן ג';
(4) בפקסימילה; כאמור בסימן ג'1;
*(5) באמצעי אלקטרוני כאמור בסימן ג'2.*
475א. המצאה על-ידי בעל דין (תיקון: התשנ"ז)
(א) היה בעל דין מיוצג על-ידי עורך-דין, פקידו או שליח מטעמו, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:
(1) הורה בית-המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך-דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית-המשפט מועד מסירה;
(2) לא הורה בית-המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.
(ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית-המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר.
476. המצאה כיצד?
המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי העניין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.
477. ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו
ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך-דין, דיה ההמצאה לעורך-הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת.
478. מורשה לקבלת כתבי בי-דין
(א) כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
(ב) מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית-המשפט.
479. המצאה לבעלי דין אחדים
(א) כתב בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם, אם אין הוראה אחרת.
(ב) היו בעלי דין אחדים מיוצגים על-ידי עורך-דין אחד, די בהמצאת כתב בי-דין אחד לעורך-הדין בשביל כל בעלי הדין האמורים.
480. מקום שניתן מען
בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית-המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.
481. המצאה לבן משפחה או למזכיר ישוב
באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה-עשרה שנים, ואם היה הנמען תושב קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים או מושב שיתופי (להלן בפרק זה – יישוב), די בהמצאת הכתב לידי חבר הוועד או המזכיר של היישוב.
482. המצאה למורשה בהנהלת עסקים
(א) היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית-המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט.
(ב) לעניין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה.
483. המצאה בעניין מקרקעין
(א) היתה התובענה בעניין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי-אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין.
(ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי-אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.
484. המצאה לתאגיד (תיקון: התשנ"א)
המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים.
485. המצאה למדינה (תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ו)
המען להמצאת כתב בי-דין למדינה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית-המשפט הדן בתובענה; היה בית-המשפט הדן בתובענה בית-המשפט העליון – משרד פרקליטות המדינה.
486. המצאה לרשות מקומית
המצאת כתב בי-דין לרשות מקומית יכול שתהא בהמצאת הכתב לראש הרשות, לסגן ראש הרשות, למזכיר או לפקיד ראשי אחר של הרשות, או בהנחתו במשרד הראשי של הרשות.
487. המצאה לפסול-דין
המצאת כתב בי-דין לפסול-דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, ובאין לו הורים או אפוטרופוס – בהמצאה למי שהפסול-דין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה בית-המשפט אחרת; בית-המשפט רשאי להורות כי מסירת הכתב לפסול-דין עצמו תהא המצאה כדין.
488. אישור קבלה
מי שהומצא לו כתב בי-דין לפי תקנות אלה יידרש לאשר את הקבלה בכתב.
489. הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה
שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף-על-פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.
490. רישום זמן ההמצאה ודרכה
שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.
491. חקירת שליח בי-דין
הוחזר כתב בי-דין לפי תקנה מתקנות אלה ודבר ההמצאה לא אומת בהודעה מאת השליח, חייב בית-המשפט או הרשם, ואם אומת כאמור – רשאי הוא, לחקור את השליח בדבר פעולותיו, או להביאו לידי חקירתו כאמור בידי בית-משפט אחר, ורשאי הוא להצהיר שהכתב הומצא כראוי או להורות על דרך המצאה הנראית לו.
סימן ב': המצאה על-ידי מוסד
492. המצאה על-ידי מוסד (תיקונים: התשמ"ו, התשס"ב)
בית-המשפט רשאי לשלוח שני עתקים של כתב בי-דין לאנשים במוסדות המנויים להלן לשם המצאת אחד מהם לנמען:
(1) לנמען שהוא עובד הציבור – לראש המשרד שבו הוא עובד;
(2) לנמען שהוא עובד של תאגיד – למנהל התאגיד או לאדם אחר הממונה על המען הרשום של התאגיד;
(3) לנמען שהוא תושב יישוב – לחבר הוועד או למזכיר של הישוב;
(4) לנמען שהוא כהן דת או חבר מסדר דתי – לראש המסדר הדתי שלו בישראל;
(5) לנמען שהוא חייל המשרת שירות פעיל בצבא הגנה לישראל – לקצין המבצעים של מוקד מפקדת המשטרה הצבאית הראשית;
(6) לנמען הכלוא בבית סוהר – לנציב שירות בתי הסוהר.
493. חובת מי שנשלח לו כתב בי-דין
(א) נשלח כתב בי-דין לאדם במוסד כאמור בתקנה 492 לשם המצאה לנמען, ימציאו, ככל האפשר, ויחזיר עותק אחד בחתימתו ובחתימת הנמען ובציון מועד ההמצאה; חתימת האדם כאמור תהיה ראיה להמצאה ולזמנה ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.
(ב) לא היתה ההמצאה אפשרית מכל סיבה שהיא, יוחזר הכתב לבית-המשפט עם הודעה מפורשת על אותה סיבה ועל הצעדים שננקטו לביצוע ההמצאה.
494. המצאה לאנשי הסגל הדיפלומטי
היה הנמען מדינת חוץ או מחלקה, נציגות או סוכנות של מדינת חוץ, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, ישלח בית-המשפט או הרשם שני עתקים של הכתב למשרד החוץ לשם המצאת אחד מהם לנמען; תעודת משרד החוץ בדבר ההמצאה וזמנה תהא ראיה לכך ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.
סימן ג': המצאה בדואר
495. המצאה בדואר על-ידי בית-משפט (תיקון: התשנ"ז)
(א) המצאת כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ב) פקיד בית-המשפט ישלח את הכתב חתום בחותם בית-המשפט וירשום בתיק התובענה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו כתב בי-הדין, אופן המשלוח ותאריכו.
(ג) אישור המסירה יצורף לתיק התובענה.
496. המצאה בדואר בידי עורך-דין למשנהו (תיקון: התשנ"ז)
(א) עורך-דין הממציא כתב בי-דין לעורך-דין אחר יכול להמציאו בדואר רשום עם אישור מסירה; הכתב יישלח במעטפה סגורה, חתום בחותם עורך-הדין.
(ב) עורך-הדין יאשר על גבי עותק הכתב שימציא לבית-המשפט, או בהודעה שיצרף לו, את מסירת הכתב לדואר ואת תאריך המסירה, ויגישו לבית-המשפט כאמור בתקנה 475(א)(ב).
(ג) בית-המשפט רשאי לדרוש מעורך-הדין לאשר בתצהיר את משלוח הכתב בדואר.
497. תקנות שלא יחולו
הוראות תקנות 490 ו- 491 לא יחולו על כתב בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי בית-המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה.
סימן ג'1: המצאה בפקסימיליה (תיקון: התשנ"ז)
497א. המצאה לעורך-דין (תיקונים: התשנ"ז, התשס"ה(2))
(א) בית-משפט או עורך-דין (להלן: השולח) רשאי להמציא כתב בי-דין בפקסמילה לעורך-דין המייצג בעל דין (להלן: הנמען), ויראו אותו ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:
(1) כתב בי-הדין נשלח עד השעה 16:00 בימים א' עד ה' בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; כתב בי-דין שנשלח ביום ו', ביום מנוחה או לאחר השעה 16:00, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו;
*(1) כתב בי-דין נשלח בין השעות 08:30 ו- 13:30 בימים א' עד ה' בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; כתב בי-דין שנשלח ביום ו', ביום מנוחה או לאחר השעה 13:30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחרי;*
(2) מספר הפקסמילה של הנמען מופיע בכתב בי-הדין שהוגש לבית-המשפט באותה תובענה או בנייר המכתבים המשרדי של עורך-הדין;
(3) מספר העמודים של כתב בי-הדין אינו עולה על עשרה, ובסיום הכתוב בכל עמוד מופיעה חתימת השולח;
(4) לכתב בי-הדין צורף "דף משלוח בפקסמילה", שבו צויינו פרטי התיק, פרטי השולח כולל כתובתו, מספר הטלפון ומספר הפקסמילה שלו, ומספר העמודים שנשלחו.
(ב) השולח יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסמילה את כתב בי-דין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית-המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בי-הדין הראשון בתיק בין אותם בעלי דין, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור.
497ב. המצאה לבית-המשפט (תיקונים: התשנ"ז, התשנ"ח)
עורך-דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית-המשפט באמצעות פקסימילה, כתב בי-דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה; על המצאת כתבי בי-דין כאמור יחולו הוראות תקנה 497א, בשינויים המחוייבים.


סימן ג'2: המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני

*497ג. המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני (תיקון: התשס"ה(2))*
(א) בית-משפט או בעל דין רשאי להמציא כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני אל כתובת דואר אלקטרוני של בעל דין, שכתובתו האלקטרונית מופיעה בכתב בי-דין שהגיש לבית-המשפט או בתכתובת קודמת בין הצדדים בעניין נושא ההליך, ויראו את כתב בי-דין האלקטרוני ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה של המשלוח, ובלבד שברשות השולח רשומת מחשב המעידה על אלה.
(ב) בעל דין רשאי להמציא כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני אל יעד ההגשה האלקטרוני, ויראו את כתב בי-הדין האלקטרוני ככתב שהומצא במסירה אישית ביום ובשעה של המשלוח, ובלבד שברשות השולח רשומת מחשב המעידה על אלה.
(ג) להמצאה לבעל דין, כאמור בתקנת-משנה (א), תצורף הזמנה לדין, אם נדרשת לפי התקנות, ערוכה לפי הטופס המתאים בתוספת, והוראות תקנה 20 לא יחולו.
(ד) כתב בי-דין אלקטרוני ששוגר לפי תקנה זו אחרי שעות העבודה, יראו לעניין מניין המועדים ככתב שהומצא ביום החול שלאחר יום המשלוח; סיום שעות העבודה לעניין תקנה זו הוא בשעה 13.30, בימים א' עד ה' שאינם ימי מנוחה, כמשמעותם בסעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או שנקבעו בחיקוק.
(ה) בלי לגרוע מן האמור בתקנת-משנה (א), הודעת דואר אלקטרוני ששלח בית-המשפט לבעל דין בדבר כתב בי-דין אלקטרוני המיועד לו, יראו את כתב בי-הדין האלקטרוני כנמסר לנמען במסירה אישית, במועד משלוח הודעת הדואר האלקטרוני, ובלבד שההודעה כללה את הכותרת של אותו כתב בי-דין, את שמות בעלי הדין בו, את מספר התיק שקבעה מזכירות בית-המשפט, אם נקבע, וכן הפניה (קישורית) אל אותו כתב בי-דין בתיק בית-המשפט.
(ו) הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בי-הדין הראשון בתיק, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת תובענה או ערעור.

*497ד. החלת הוראות הסימן (תיקון: התשס"ה(2))**
הוראות סימן זה יחולו על כתב בי-דין אלקטרוני שניתנה לגביו הודעה כאמור בתקנה 215ו(א), בבתי-המשפט ובסוגי הליכים שנקבעו בהודעה כאמור.
סימן ד': תחליף המצאה
498. תחליף המצאה
(א) נוכח בית-המשפט או הרשם שאי-אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או מקצתן:
(1) בהדבקת עותק שלו במקום נראה לעין שבבניין בית-המשפט, וכן בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;
(2) בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי;
(3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.
(ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו.
(ג) בית-המשפט או הרשם המורה על תחליף המצאה יקבע מועד להגשת כתב טענות, בהתאם לנסיבות.
499. הבקשה לתחליף המצאה
(א) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה או ראיה אחרת על כך, והמבקש לא יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה אלא-אם-כן בית-המשפט או הרשם הזמין אותו להתייצב.
(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להעתר לבקשה לפי תקנת-משנה (א) אם ראה מנסיבות העניין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי-סביר; לא נעתר בית-המשפט או הרשם לבקשה רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין.
סימן ה': המצאה אל מחוץ לתחום המדינה
500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט (תיקון: התשנ"ט)
רשאי בית-המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה – אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ, כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית-המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית-המשפט של המדינה שבה, או לפי דינה, ניתן הפסק;
(9) מגישים בקשה על-פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969;
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
501. הבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט
(א) לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.
(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להיעתר לבקשה לפי תקנת-משנה (א) אם ראה מנסיבות העניין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי-סביר; לא נעתר בית-המשפט לבקשה, רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין.
502. בקשה לבטל צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט
(א) בית-משפט או רשם המתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה יקבע את המועד להגשת כתבי הטענות, בהתאם לנסיבות, וימסור העתק ההיתר לנמען.
(ב) הומצא לבעל דין כתב בי-דין מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לבקש את ביטול הצו המתיר את ההמצאה או לכפור בכתב הטענות בסמכות בית-המשפט לדון בתובענה, והכל לא יאוחר מהיום שבו הוא טוען לראשונה לגופה של התובענה.

503. המצאת שאר מסמכים מחוץ לתחום השיפוט
(א) התיר בית-המשפט או הרשם להמציא אל מחוץ לתחום המדינה כתב בי-דין שבו נפתח הדיון, יחול היתר זה גם על המצאת שאר המסמכים של אותו משפט, לרבות המסמכים בערעור בו, זולת אם הורה בית-המשפט או הרשם הוראה אחרת.
(ב) רשאי בית-המשפט שלערעור או הרשם להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום המדינה של כתבי בי-דין בקשר לערעור, כאמור בתקנה 500."
תקנה 129 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"129. תחולת תקנות סדר דין האזרחי (109)
על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, תקנות סדר דין האזרחי המפורטות להלן:
(1) תקנות 360 עד 387 בדבר סעד זמני;
(2) תקנות 466 עד 471 בדבר עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור;
(3) תקנות 475 עד 503 בדבר המצאת כתבי בי-דין."
תקנה 20 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כי:

"20. סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי
(א) תקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על הליכי הדיון בעתירה; ואולם בעניין שלא הוסדר בתקנות אלה, רשאי בית-המשפט לנהוג בעתירה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים, אם ראה כי התקיימו כל אלה:
(1) הדבר דרוש לצורך הכרעה בעתירה;
(2) אין בכך דבר שאינו מתיישב עם החוק, עם תקנות אלה או עם מהות ההליך המינהלי;
(3) אין בכך כדי לפגוע בקיום ההליך באופן הוגן ויעיל.
(ב) לא ינהג בית-המשפט כאמור בתקנת-משנה (א) אלא-אם-כן נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ומטעמים שיירשמו."
סעיף 57ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כי:

"57ג. המצאה על-ידי הדואר
מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על-ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה – אם אין הוראה אחרת משתמעת – כמבוצעת –
(1) אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;
(2) במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר."
סימן א' של פרק ל"ב לתקנות דן בהמצאה בארץ למי שנמצא בה, בין בעצמו ובין באמצעות ידו הארוכה; כך, למשל, אפשר לבצע המצאה של כתבי-בי-דין למי שמונה מורשה לקבלתם, כאמור בתקנה 478, אף אם אין כל זיקה בין העניין נושא התביעה לבין מדינת ישראל; והוא הדין בהמצאה לעורך-דין לפי תקנה 477[1] – אפילו לא הוסמך להופיע בבית-המשפט[2]; בהמצאה לאשת הנתבע, המתגוררת כרגיל עמו:[3] לפי תקנה 481; ובהמצאה ל"מורשה" הממונה על המקרקעין, לפי תקנה 483(א); והוא הדין בקברניט של אנייה לפי תקנה 482(ב)[4]. בכל המקרים הללו עשוי הנתבע, הוא עצמו, שלא להימצא בארץ, ואף-על-פי-כן, אם בוצעה ההמצאה למי שבעיני התקנות נחשב לידו הארוכה, היא תיחשב בת-פועל ללא צורך בהגשת בקשה לפי תקנה 500, ממש כפי שהמצאה לתייר שהגיע באקראי ארצה היא המצאה כשרה, אפילו אין בינו או בין התובענה לבין מדינת ישראל כל קשר ואף אם לא ניתן היה לקבל נגדו צו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אכן, שאלה אחרת היא, אם מן הראוי שהתובענה תתברר בישראל אם לאו, אך שאלה זו אין בינה לבין תוקפה של ההמצאה ולא כלום: גם אם בוצעה לנתבע המצאה חוקית, אפשר שיהיה בכוחו לשכנע את בית-המשפט להעמיד את הדיון בתובענה על יסוד טענת "פורום לא נאות" או טענות אחרות.[5]

הלכה ידועה היא, כי בעת שמוגשת בקשה להארכת מועד, יש לראות בעצם הגשת בקשה כזאת כבקשה שמאשרת קבלת המסירה.[6]

"בטרם יגיש בעל דין בקשה להארכת מועד, מוטב שיברר אם אמנם הוא זקוק לכך. יש והמועד לעשיית פעולה שבסדר הדין אינו מתחיל, הואיל והמצאה לא היתה כדין, אך בקשה להארכת המועד כמוה כהודאה שהיתה המצאה כדין וכוויתור על כל טענה כלפי ההמצאה".[7]

* ייכנס לתוקף ב- 1.6.05.
* ייכנס לתוקף ביום 1.6.05.
* סעיף 497ג ייכנס לתוקפו ביום 1.6.05.
* סעיף 497ד ייכנס לתוקפו ביום 1.6.05.
[1] בר"ע 156/73 Uniroyal Inc. נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד כח(1) 229.
[2] ע"א 23/83 ס' ר' יוחימק ואח' נ' ת' קדם ואח', פ"ד לח(4) 309.
[3] ע"א 362/66 הופמן נ' .Fordhan Fuel Oil Co Inc, פ"ד כ(4) 222 ו- ר"ע 526/83 פרושינובסקי ואח' נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4)485.
[4] ע"א 403/64 ש' לוינסון ואח' נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט(1) 108.
[5] רע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב(4) 762, עמ' 767-768.
[6] בש"א (ת"א-יפו) 183505/04 צלקו ליודמילה נ' מילר אילני בקרה וניהול, תק-של 2005(1) 8226, 8227.
[7] י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 887.