הספריה המשפטית
תרופות בדיני חוזים - הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות))

סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)") קובע כדלקמן:

"1. הגדרות
(א) בחוק זה:
"הפרה" - מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;
"נפגע" - מי שזכאי לקיום החוזה שהופר;
"אכיפה" - בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא-תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן;
"נזק" - לרבות מניעת ריווח.
(ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה - גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע."

סעיף ההגדרות קובע, כי מעשה או מחדל של צד שהם בניגוד לחוזה יהווה הפרה. בטרם יבחן בית-המשפט באם צד הפר את ההסכם, יהא עליו לדון ולבחון באם נכרת כלל הסכם בין הצדדים. אם יגיע בית-המשפט למסקנה כי בין הצדדים אכן לא נכרת חוזה - הווה אומר כי אין הפרה. ובמילים אחרות, כאשר אין מה להפר, אין הפרה {ת"א (ת"א-יפו) 52755/04 אלון מיכאל נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ - נמחקה ואח', תק-של 2006(4) 27742 (2006); ע"א 3849/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' ברוך ובר, תק-על 2014(3), 845 (2014)}.

רוצה לומר, כי על-מנת לבחון באם צד הפר התחייבויותיו לפי הסכם, יש לבחון את ההסכם כולו ולבדוק את ההפרה הנטענת בהתייחס לתנאים שנקבעו בהסכם {ת"א (ת"א-יפו) 22949/04 מלכה חיים נ' חב' כנען פרסום בתנועה ואח', תק-של 2005(3), 29860 (2005)}.

די במעשה או מחדל אחד שנעשה בניגוד לקבוע בהסכם, כדי לקבוע כי הצד המפר, שעשה את המעשה או המחדל והפר את ההסכם, כדי שהמקרה ייכנס לגדרו של סעיף ההגדרות לחוק החוזים (תרופות) {ע"א (נצ') 1359/04 הרצל בן חיים נ' שבתאי ברכה ואח', תק-מח 2006(2), 4099 (2006)}.

כך גם נפסק ב- עב' (ת"א-יפו) 301087/96 {זכאי אביתר נ' בורסון השקעות בע"מ, תק-עב 2005(1), 6088 (2005}. שם קבעה כב' השופטת אהובה עציון כי "גם הפרה של חלק מההתחייבויות בחוזה נחשבת להפרת חוזה".

סעיף ההגדרות לחוק החוזים (תרופות) קובע באופן אובייקטיבי מהי "הפרה". חוק זה מבחין בין שתי הפרות: האחת, הפרה בלתי-יסודית; השניה, הפרה יסודית. השוני בין השתיים הוא בעוצמת ההפרה.

נטל ההוכחה בדבר תוכנו של החוזה רובץ על התובע שכן "המוציא מחברו - עליו הראיה".

כאשר צד להסכם גובה סכום כסף מעבר למה שקבוע בהסכם - אין בגביית היתר כאמור, בכדי לקבוע כי הצד הגובה ביתר, מפר את ההסכם. מעשה זה איננו נכנס לגדרו של סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות). לכל היותר, בגביית היתר, יש בכך עשיית עושר ולא במשפט של הצד הגובה {ה"פ (יר') 519/98 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון בירושלים ואח' נ' קריית וולפסון בירושלים - חברה לניהול ושירותים בע"מ ואח', תק-מח 2007(1), 10953 (2007)}.

כאשר נקבע בהסכם תאריך פינוי ליציאתו של השוכר מן הדירה, והשוכר איננו עומד בתאריך הפינוי ואינו מפנה את הדירה במועד שנקבע בהסכם, הרי שמדובר בהפרה, שכן השוכר עשה מעשה (נשאר בדירה) בניגוד להסכם, הקובע תאריך יציאתו של השוכר מן הדירה {כך נקבע ב- ת"א (ת"א-יפו) 30409/04 אלוניאל בע"מ נ' נ' ריקמור בע"מ, תק-של 2006(4), 24557 (2006). במקרה דנן, בית-המשפט דחה את טענתו של השוכר כי לאחר סיום ההסכם, נכרת הסכם בעל-פה בין השוכר למשכיר, המאפשר לשוכר להישאר בדירה מעבר לתאריך שהיה קבוע בהסכם}.

ב- ת"א (יר') 1665/98 מישאל בביוף נ' מימוש פרוייקטים, תק-מח 2002(3), 1576 (2002)} קבע בית-המשפט כי הנתבעים הודו כי לא החלו בבניה כמוסכם בין הצדדים ומשכך, קבע בית-המשפט כי הנתבעים הפרו את ההסכם כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות).

כאמור, סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) קובע כי הפרה משמעותה מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה. הגדרה זו רחבה וכוללת בתוכה קיום פגום, אי-קיום, סירוב לקיים ופיגור בקיום {ת"א (ת"א-יפו) 14417/05 אפריקה ישראל נ' פרוספריט ואח', תק-של 2007(3), 16637 (2007)}.

אין בגביית סכום מעבר לקבוע בחוזה משום "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה" כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) {ה"פ (יר') 519/98 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון ואח' נ' קריית וולפסון בירושלים ואח', תק-מח 2007(1), 10953 (2007)}.

פיצויי קיום על-פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) נועדו להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה, והגדרת "נזק" בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות), כוללת גם רווח שנמנע מהנפגע עקב הפרת החוזה {ראה לעניין זה ע"א 11173/02 אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח 1994 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.04.06)}.

זאת ועוד. על הנפגע להביא ראיות להוכחת שיעורו של הנזק הנטען במידת ודאות סבירה בנסיבות העניין. כאשר הנזק הוא כזה שמעצם טיבו קיים קושי להעריך את היקפו, יכול הנפגע להסתפק בהוכחת הערכה מקורבת בדבר שיעור ההפסד שנגרם לו {ת"א (אש') 1012-08-12 הרטוב לוי בע"מ נ' ג'מאל ג'עפרי, תק-של 2015(2), 116176 (2015); ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.15)}.

לתרופת האכיפה מעמד בכורה כתרופה העיקרית בשל הפרת חוזה. גישה זו מעוגנת בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) המגדיר נפגע כ"מי שזכאי לקיום החוזה שהופר", ובסעיף 2 לחוק החוזים (תרופות) הקובע את תרופת האכיפה כראשונה מבין התרופות {ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.03.13)}.

יחד-עם-זאת, אין מדובר בתרופה מוחלטת והיא כפופה לסייגים הקבועים בסעיף 3 לחוק החוזים (תרופות) {ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום, תק-על 2015(1), 4743 (2015)}.

ב- תמ"ש (ת"א) 5163-03-13 {י' ש' נ' ינ' ש', תק-מש 2016(2), 213 (2016)} נדונה השאלה האם הנתבע הפר את ההסכם?

במקרה דנן, בית-המשפט קבע כי נוכח העובדה כי בפועל גובשו הסכמות חדשות במקום ההסכמות המקוריות הן בנוגע ללקיחת משכנתא על הנכס והן בנוגע להעברת דמי השכירות לידי הנתבע - לא בוצעה כל הפרה של הנתבע את ההסכם.

יצויין, כי לנוכח שינוי סעיף 7(ב) להסכם בהסכמת הצדדים והתכחשותו המאוחרת של התובע לשינוי זה, ניתן לומר כי התובע הוא שהפר את ההסכם בעל-פה בין הצדדים.

משכך, לא ניתן לתמוה על המהלך שביצע הנתבע לרישום הערת אזהרה על מחצית חלקו בנכס לטובת אשתו אשר כזכור מהווה חלק מהלווים של המשכנתא.

מדובר בצעד מניעתי אשר נובע מהפרת התובע עצמו את ההסכם. על-כן, במקרה הנדון, אין כל "מעשה או מחדל" בניגוד להסכם.

ב- ת"א (ת"א) 49786-01-13 {א.מ.ן מחשבים בע"מ נ' אוצר אחסון ממוחשב בע"מ, תק-מח 2016(1), 21652 (2016)} נדונה השאלה האם קמה זכותה של אוצר לבטל את ההסכם?
בית-המשפט כי אוצר נמצאה מפרה את ההסכם משלא העבירה לאמן את קוד המקור. בנוסף נמצא כי הפרת ההסכם מצד אוצר קדמה, וככל הנראה אף היתה הגורם להפסקת התשלומים על-ידי אמן.

עוד נקבע כי זכות זו של הנפגע לבטל את החוזה אינה עומדת למפר, ואין זאת אלא שהזכות לביטול ההסכם לא עמדה לאוצר בעת שמסרה לאמן את הודעת הביטול. הודעת הביטול נמסרה איפוא שלא על-פי זכות שבדין, ועל-כן היא בטלה.

ב- ע"א (נצ') 28812-05-15 {ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ נ' מכבסת מלבין הצפון בע"מ, תק-מח 2015(4), 28879 (2015)} קבע בית-המשפט כי משבחרה המערערת להפסיק את שירותי הכביסה של המשיבה באופן מיידי, היא נהגה בניגוד להסכם ופגעה באינטרס הצפיות של המשיבה, ועל שום כך זכאית המשיבה לפיצויים אשר יעמידו אותה במצב שבו היתה נתונה לו קויים החוזה ולולא הופר.

זאת ועוד. פיצויי קיום על-פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) נועדו להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה, והגדרת "נזק" בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות), כוללת גם רווח שנמנע מהנפגע עקב הפרת החוזה {ראה גם ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.15)}.

ב- תא"מ (נצ') 32678-05-10 {שהר צאיג דפוס פלוס בע"מ נ' נגריית פראג סוהיל בע"מ, תק-של 2015(4), 38544 (2015)} נדונה השאלה האם הפרה שהר את ההסכם?

בית-המשפט קבע כי תנאי מקדמי לקיום תרופת הביטול הינו הפרת החוזה על-ידי הצד השני.

השאלה הראשונה שיש להידרש לה במקרה הנדון הינה לפיכך האם הפרה שהר את ההסכם, דהיינו, האם היה מצד שהר "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה"?

המחלוקת בין הצדדים בעניין זה היא עובדתית. שתי גרסאות באשר להשתלשלות העניינים לאחר הזכיה במכרז נשמעו בפני בית-המשפט:

האחת, גרסת פארג', כפי שנשמעה מפיו של בעליה ומנהלה, מר סוהיל פארג' ולפיה חרף פניות מצידו אל שהר לאחר הזכיה ובמהלך ביצוע הפיילוט מול מפעל הפיס, נמנעה זו מלקיים את חלקה בעבודות לפי המוסכם.

השניה, גרסת שהר, כפי שנשמעה מפי מר דוד פאסי, בעלים ויו"ר שהר ומר רונן אור, מנהל שהר ולפיה לא היה כל מחדל מצידה של שהר בביצוע מחוייבותה ההסכמית בתקופת הפיילוט.

בית-המשפט מצא את גרסת פארג' עדיפה על גרסת שהר. בעוד שהראשונה היתה עקבית מתחילת ההליך והיא אף נתמכת במסמכים "מזמן אמת", גרסת שהר הינה בלתי-קוהרנטית ומתאפיינת בסתירות ממשיות.

ב- ס"ע (יר') 3531-09-12 {ילנה אנוך נ' אלון החזקות בריבוע הכחול - ישראל בע"מ, תק-עב 2015(3), 14644 (2015)} קבע בית-הדין כי זיכוי חשבונה של התובעת, ולא של בא-כוחה, בסכום הפשרה לעניין הפרשי השכר הוא "מעשה" של הנתבעת בניגוד לחוזה.
ב- ת"א (ב"ש) 16775-09-13 {גינון ופיתוח חקלאות איה בע"מ נ' צבי איזק, תק-מח 2015(3), 17845 (2015)} קבע בית-המשפט כי בבואו של בית-המשפט לקבוע האם חוזה מסויים הופר על-ידי אחד מהצדדים, יש לבחון בשלב ראשון מהם החיובים שנטלו על עצמם הצדדים במסגרת החוזה, ולאחר מכן בשלב שני, לבחון האם קיימו את חיוביהם בנסיבות העניין {ראה גם ע"א 3848/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' ובר, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.07.14)}.

ב- ה"פ (מרכז) 25905-12-14 {רפאל לביא נ' אורקי בניה שירותים והשקעות בע"מ, תק-מח 2015(3), 8441 (2015)} נדונה השאלה האם ביטול הסכם היה כדין?

בית-המשפט קבע, כי ההפרה בגינה ביטל לביא את הסכם הביטול הינה אי-קבלת התמורה החוזית הקבועה במסגרתו, קרי את סכום ההשבה, מן החברה.

עוד נקבע כי מדובר בהפרה יסודית, וניתן אף לקבוע היסודית ביותר, של הסכם הביטול. הסכם הביטול איננו קובע מפורשות כי הפרת התחייבות זו תהווה הפרה יסודית, ועל-כן אין לפנינו הפרה יסודית מוסכמת.

יחד-עם-זאת, נקבע כי במקרה הנדון לפנינו הפרה יסודית מסתברת, לאור המבחן האובייקטיבי הקבוע בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות), שכן לא ניתן להניח שאדם סביר היה מוותר על זכותו לקבלת דירה, אשר את התשלום בגינה העביר למוכר מבעוד מועד, מבלי שהצד השני יקיים התחייבותו.

בבחינת הפרה יסודית מסתברת יש לבחון גם את נסיבות העניין {ראה גם ע"א 10474/03 הכהן נ' מלונות הים התיכון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.11.05)}, כאשר במקרה הנדון הסכם הביטול, אשר השתרע על עמוד אחד כלל 5 סעיפים בלבד, שכל מהותם הינה בקביעת ביטול חוזה המכר ובפיצוי המוסכם אשר יינתן ללביא בתוך 30 חודשים בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות ביטול זה.

אי-העברת הפיצוי המוסכם חותר, הלכה למעשה, תחת הבסיס העסקי לקיומו של הסכם הביטול ולתועלת שהוא נועד להסב ללביא, שכן אף כי לביא קיים את חלקו בהסכם, והשיב לחברה את זכותו בדירה, נותר הוא בלא כל תמורה {ראה גם ע"א 7862/11 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' מרקור, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.10.13); ת"א (מרכז) 6454-08-07 קרני נ' סיגד להשקעות ובנין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.07.09)}.

לפיכך, בית-המשפט קבע, כי הפרת הסכם הביטול על-ידי החברה הינה הפרה יסודית.

ב- ה"פ (מרכז) 15055-09-14 {בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ נ' יגאל נגר, תק-מח 2015(3), 3968 (2015)} קבע בית-המשפט כי כל מעשה או מחדל המנוגדים לחוזה {לרבות אי-קיום} הינם בגדר הפרה, וזאת ללא קשר לכוונתו של המפר וללא מגבלה על האופן בו ניתן להפר את החוזה {ראה גם גבריאלה שלו דיני חוזים (מהדורה שניה, 1995), 466-465; גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים - התקופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2009), 109}.

ב- תמ"ש (ת"א) 5057-03-13 {מ. ס.ט. נ' ד.ס. ט., תק-מש 2015(1), 1007 (2015)} קבע בית-המשפט כי בפועל גובשה הסכמה חדשה לפיה חלף הזכויות בדירה בקומה השניה קיבלו התובעים את דמי השכירות של הדירה ולכן לא בוצעה כל הפרה בנוגע להעברת הזכויות בדירה בקומה השניה כטענת התובעים. משכך, אין בפנינו כל "מעשה או מחדל" בניגוד להוראות הוורט.

ב- ת"א (חי') 56729-01-13 {חוצות היוצר - חיפה בע"מ נ' חנה קורן מכון לגרפולוגיה בע"מ, תק-של 2015(1), 7042 (2015)} קבע בית-המשפט כי המונח "אכיפה" מוגדר בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) והוא כולל גם כן צו לביצוע חיוב כספי {ראה גם ע"א 254/86 ניניו נ' משכן, פ"ד מב(1), 3; ע"א 3437/93 אגד ואח' נ' אדל, פ"ד נד(1), 817}.

ב- רע"א 3126/14 {ניר עבודות חקלאיות בע"מ נ' אלי כהן, תק-על 2014(4), 4506 (2014)} קבע בית-המשפט כי סירובו של כהן להשיב את הסכומים העודפים מהווה "הפרה" בהתאם לסעיף 1(א) לחוק החוזים (תרופות), המגדיר הפרה כ"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה".

ב- ת"ק (ת"א) 8256-10-13 {דורון בן שמעון נ' מילניום טיולים ותיירות בע"מ, תק-של 2014(3), 24368 (2014)} קבע בית-המשפט כי הנתבעת הפרה את חוזה ההתקשרות בינה לבין התובע, בשניים אלה:

א. במשך שבעה ימים מימי הטיול, לא התלווה אל התובע המדריך הקבוע, ממנו היה אמור התובע ללמוד כיצד להוביל את קבוצת המטיילים וכן לקבל ממנו עצות מעשיות להדרכה מיטבית.

ב. הנתבעת לא עשתה מאמצים כנים, סבירים ומספקים לתת לתובע עבודת הדרכה באחד מהטיולים המאורגנים בשורותיה, ביעדים בהם עבר התובע הכשרה מתאימה.