הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסק-הדין.

רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק-הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו.

כאשר סבור רשם ההוצאה לפועל כי פסק-הדין אינו ברור, וטעון הבהרה, מוקנית לו סמכות מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), לפנות בכתב לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין כדי לקבל הבהרה. זאת ותו לא. אין רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות ממילותיו הברורות של פסק-הדין, אפילו סבור הוא כי פסק-הדין שגוי מעיקרו.

הדרך הנכונה לתקוף את פסק-הדין היא בהליך של ערעור על פסק-הדין עצמו, ולא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל {רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5), 785, 789 (1994); ע"א (חי') 2019/02 חדד מנחם נ' רמון גדי, תק-מח 2002(2), 11635, 11636 (2002); רע"א 773/97 טנקרידרי ארנקיל בע"מ נ' חי' כימיקלים בע"מ, פ"ד נ(5), 657 (1997)}.

חשוב להדגיש, כי תפקידו של רשם ההוצאה לפועל, הינו תפקיד מינהלי-ביצועי, בדרך-כלל אין כוחו שיפוטי. סמכויותיו הן מינהליות-ביצועיות. עליו לבצע את פסק-הדין, כפי שניתן, ואין הוא רשאי לבחון את מידת הצדק במעשה השיפוטי {ע"א 347/71 סנסור נ' הקונסוליה הכללית של יוון, פ"ד כו(2), 333 (1972); ע"א 267/78 בלפור נ' בלפור, פ"ד לג(1), 375, 379 (1979)}.

על רשם ההוצאה לפועל לפעול על-פי האמור בפסק-הדין כפשוטו, והוא איננו רשאי למלא את החסר בפסק-הדין על דעת עצמו {עש"א (עפ') 7546-10-10 קיבוץ עין חרוד מאוחד נ' גניה רוזנטל, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.01.12)}.

כמו-כן, רשם ההוצאה לפועל, אינו מוסמך להוסיף על פסק-הדין המבוצע ולקרוא לתוכו את מה שלא נכתב בו {ראה למשל ע"א 429/71 שושן נ' גורביץ, פ"ד כו(1), 14 (1972); המ' 218/69 איזנברג נ' איזנברג, פ"ד כג(2), 746 (1969); תיק הוצאה לפועל מס' 16-00044-14-2 הזוכה נ' החייב, טרם פורסם (02.06.15)}.

יחד-עם-זאת אין לכבול ידיו של רשם ההוצאה לפועל במסגרת יישומו של פסק-הדין באופן שיסכל יכולתו לבצעו. מדובר באיזון עדין שכן, נדרשת מן רשם ההוצאה לפועל, מלאכת פרשנות מוגבלת, לשם ביצועו ואכיפתו.

ב- בר"ע 461/08 {בלשאי יואב נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.07.08)} קבע בית-המשפט כי למרות הסמכות המצומצמת של רשם ההוצאה לפועל באכיפת פסקי-דין, הרי שלצורך מימושו יש לבצע בהכרח הליך פרשני של פסק-הדין.

זאת ועוד. סמכות שיפוטית מוקנית לרשם ההוצאה לפועל, בארבעה עניינים בלבד, בהם הוא דן כבית-משפט. ואלה הם:

הראשון, טענת "פרעתי" - סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. טענת חייב כנגד פסק-דין, משכון או משכנתא. כאשר החייב טוען כי פרע את החוב או שאינו צריך לשלמו, או שאיננו החייב.

השני, אחריות נאמן לתשלום החוב הפסוק - סעיף 25 לחוק ההוצאה לפועל. כאשר נאמן עשה בנכס פעולה שלא לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל, ניתן לחייבו בתשלום החוב הפסוק.

השלישי, חיוב צד שלישי בתשלום חוב פסוק - סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לחייב מחזיק, צד שלישי, בגובה החוב.

הרביעי, חיוב כונס נכסים בפיצוי נזקים - סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לחייב כונס נכסים בנזק שנגרם במהלך כינוס נכסי החייב, ללא קשר לגובה החוב ולשווי הנכס.