הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים

1. מבוא
פקודת השטרות קובעת את הדרך בה על אוחז בשטר לנהוג כאשר הוא מבקש לפרוע אותו ובמקרה והשטר חולל. בין היתר חלה חובה לשלוח הודעת-חילול, אשר יש בה לעיתים כדי למנוע המשך התדיינות בין הצדדים, שכן, חובה זו מוגבלת בזמן כאמור בסעיף 48 לפקודת השטרות.
2. הודעת-חילול למושך, למסב, לערב ודין היעדר הודעה – סעיפים 47 ו-55 לפקודה
2.1 כללי
סעיף 47 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"47. הודעת-חילול ודין היעדר הודעה
בכפוף להוראות הפקודה, מקום שהשטר חולל במיאון או באי-פירעון, יש ליתן למושך ולכל מסב הודעת-חילול, וכל מושך או מסב שלא ניתנה להם ההודעה - מופטר; ואולם:
(1) שטר שחולל במיאון ולא ניתנה הודעת-חילול; לא יפגע המחדל בזכויותיו של אוחז כשורה לאחר המחדל;
(2) שטר שחולל במיאון וניתנה הודעת-חילול כראוי, שוב אין צריך ליתן הודעה על חילול באי-פירעון שבא אחר כך, אלא אם כן קובל השטר בינתיים."
סעיף 55(א)(1) לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"55. חבותו של המושך ושל המסב
חבותו של מושך
(א) מי שמשך שטר, הריהו, במעשהו זה:
(1) מתחייב שהשטר, לכשיוצג כראוי, יקובל וייפרע ככתבו, ושאם יחולל - יפצה את האוחז או כל מסב שהיה אנוס לפרעו, ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי;
(2) מנוע מלכפור בפני אוחז כשורה בקיומו של הנפרע ובכשרו להסב בשעה שהסב."
סעיף 47 לפקודת השטרות קובע כי יש ליתן למושך השיק, הודעת-חילול. משלא נעשה כך ואין בשטר כל הוראה בדבר תנאי הפוטר את הנושה מלשלוח הודעת-חילול, הרי מופטרים המושך או המסב מחבותם על-פי שטר זה.
הצגת השטר לפירעון והודעת-חילול מהווים תנאי מוקדם להטלת חבות על המושך או המסב {ש' לרנר דיני שטרות (מהדורה שישית) 301}.
זכות החזרה של האוחז אל המושך והמסב מותנית במשלוח הודעת-חילול, כאמור בסעיף 47 לפקודת השטרות. ההודעה צריכה להינתן מיד לאחר החילול או תוך זמן סביר לאחר החילול כאמור בסעיף 48(12) לפקודה. ההודעה יכולה שתינתן בכתב או בעל-פה ויכולה שתינתן בכל ביטוי שיש בו כדי לזהות את השטר ושממנו משתמע שהשטר חולל במיאון או באי-פירעון כאמור בסעיף 48(5) לפקודה.
ב- בש"א (נת') 1344/07 {רז יוסי נ' שרעבי בנימין, תק-של 2007(4), 13261 (2007)} דחה בית-המשפט את טענות המבקש אולם, התיר למבקש להעלות את הטענה בדבר היעדר הודעת-חילול וזאת מחמת העובדה כי טענה זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית בבית-המשפט.
ב- בש"א (קריות) 2838/06 {קייטרינג קרוליין בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2007(2), 26622 (2007)} הוסב למשיב, שהינו בנק, שיק מאחד לקוחותיו. המבקשת טענה כי המשיב לא מסר למבקשת הודעת-חילול כנדרש בסעיף 47 לפקודת השטרות. אי-מתן הודעת-חילול על-ידי המשיב למבקשת, איננו דבר פרוצידוראלי, אלא מהותי הוא, שכן מחדל זה מצד המשיב, הוא אשר גרם לסיטואציה הנדונה. על-כן, משלא מסר ההודעה כאמור – מופטרת היא מכל חבות כלפי המשיב על-פי השיק.
מנגד, המשיב טען, כי במעמד של הגשת הסיכומים לא יכול הוא להגיש את הודעת-החילול שנשלחה. שליחת הודעת-החילול תתברר, באם בית-המשפט יתן למבקש הרשות להתגונן. בנוסף, המשיב טוען כי המבקשת ידעה כי השיק חולל "ורק לאחר 4 חודשים מיום החזרת השיק, המבקשת החליטה על דעתה ומתוך רשלנות וחוסר תשומת-לב, לתת לאחים טדי שיק חילופי, ולכן הרציונל מאחורי הודעת-החילול הושג."
בית-המשפט בקבלו את בקשת רשות להתגונן קבע:
"4. לא ברור לבית-המשפט מדוע המשיב לא יכול להציג העתק מהודעת-החילול אשר, לטענתו, נשלחה למבקשת, למרות שעברה תקופה של יותר מ-4 חודשים מיום הגשת ההתנגדות ועד למועד הדיון בה!
5. קיימת מחלוקת בין הצדדים סביב מועד הצגת השיק לפירעון, כאשר בא-כוח המשיב טוענת שהוא הוצג בחודש 5/04, לעומת זאת, בא-כוח המבקשת טענה בבקשתה שהוא הופקד בחודש 9/04 ולעניין עובדה זו, קיימת חשיבות.
6. כנראה, שאין מחלוקת בין הצדדים שהמבקשת מסרה לאחים טדי שיק חילופי במקום השיק והוא נפרע.
7. במקרה שבפנינו, קיימת חשיבות למועד הצגת השיק, מועד קבלת אחיזה בשיק על-ידי המשיב ואם הוא נמסר לו בתנאים המזכים את המשיב למעמד אוחז כשורה.
בנוסף, קיימת חשיבות אם המשיב המציא למבקשת הודעת-חילול על השיק בטרם מסירת השיק החילופי לאחים טדי ואם הודעה כזו לא נשלחה, מה נפקותה המשפטית והאם הדבר פוטר את המבקשת מתשלום תמורת השיק למשיב.
8. בהיעדר בירור העובדות החסרות, לא ניתן להכריע בשאלת חבות המבקשת לשלם את תמורת השיק למשיב."
ב- בש"א (נת') 3575/05 {גולן יצחק נ' תרשיש שרון, תק-של 2006(2), 5126 (2006)}דחה בית-המשפט את טענת המבקש כי לא קיבל הודעת-חילול, שכן, המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי המשיב פנה אליו, טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בבקשות להחזיר לו את התשלום שהוא שילם.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 210048/02 {פרויקט היהלום מ' ישראל נ' מנחם ז'קלין, תק-של 2005(3), 6400 (2005)} דחה בית-המשפט את התביעה כנגד הנתבעת. בית-המשפט קיבל את עדותה של הנתבעת לפיה מעולם לא נשלח לה מכתב התראה על חוב כספי כלשהו שהיא חייבת לתובעת. בנוסף, קבע בית-המשפט כי "מחקירתה הנגדית של הנתבעת נראה, כי מכתב התראה בעניין החוב, נשלח לנתבעת ממשרדו של עו"ד אבולוף, ואולם היות והתובעת לא הציגה לי מכתב דרישה כאמור, או אישור מסירה חתום על-ידי הנתבעת, לפיכך, ולאור סעיף 47 לפקודת השטרות הקובע, כי כל מושך או מסב שלא ניתנה להם הודעת-חילול מופטר, פטורה הנתבעת מתשלום עבור השיקים הנתבעים".
ב- ת"א (ת"א-יפו) 19818/04 {שובייב יורי נ' ספוטניק רשת עיתונים ארצית בע"מ ואח', תק-של 2005(2), 20212 (2005)} קבע בית-המשפט כי "משלא הוצגו השיקים לפירעון, ממילא הם לא חוללו באי-פירעון ועל-כן, הסוגיה של מתן הודעת-חילול כלל אינה מתעוררת". בנוסף, "התובע הודה כי לא נתן הודעת-חילול, מאותו הטעם של אי-הצגת השיקים לפירעון - הוא לא ראה בכך כל טעם". בית-המשפט הדגיש כי "אי-מתן הודעת-חילול מהווה הוא כשלעצמו עילה לדחיית תביעה שיטרית, מקום שלא קיים צידוק חוקי לכך לפי סעיף 49(ב) לפקודת השטרות".
ב- בש"א (אשק') 2240/05 {חברת מדיה דרייב בע" נ' ש.פ.ע. עיתונות בע"מ, תק-של 2005(2), 6108 (2005)} קבע בית-המשפט:
"כאמור, לא נסתרה גרסת המבקשת לפיה לא קיבלה הודעת-חילול, ונמצא כי טענה זו נותרה כטענת הגנה הראויה להתברר, אלא, והגם שכך, סבורה אני כי בנסיבות העניין טענת הגנה זו הינה דחוקה למדי, באופן ובנסיבות בהן נטענה:
בסעיף 29 לתצהירו מציין למעשה המצהיר מטעם המבקשת כי הצורך בהודעת-חילול הינו לשיטת המבקשת 'על-מנת שזו תוכל לבוא בדברים בפני המשיבה ולהסדיר את העניין מחוץ לכותלי בית-המשפט.'
הערה זו מצביעה על חוסר תום-לב שכן גם היום לאחר שאין ספק, כי המבקשת יודעת אודות חילולו של השיק זאת מעצם פתיחת ההליכים כנגדה בעטיו, אין היא מתיימרת להסדיר את העניין כדבריה, אדרבא - המבקשת גלתה דעתה בהתנגדות בדבר היעדר כל כוונה לפרוע את סכום השיק, זאת מחמת הטענות שנטענו לגופה של עסקה ונדחו כאמור.
...
זאת ועוד, נראה כי בפועל ידעה המבקשת קודם לפתיחת ההליכים דנן אודות חילולו של השיק זאת באמצעות מושך השיק אשר ביטל אותו בעקבות טענותיו אשר נשטחו למעשה בפני המבקשת, כפי שעולה מנספח ו' לתצהיר מטעם המבקשת אשר הצהיר אודות כוונת החילול."
ב- בש"א (ת"א-יפו) 142296/02 אפרתי אליהו נ' דאלי סרטים בע"מ, תק-של 2003(1), 15718 (2003)}קבע בית-המשפט:
"א) באשר להודעת-החילול:
על-פי סעיף 47 לפקודת השטרות, יש ליתן למושך ולכל מסב הודעת-חילול, וכל מושך או מסב שלא ניתנה להם הודעה - מופטר.
המבקש טען בתצהירו כי לא נשלחה לו הודעה, אולם, כאשר נשאל בחקירה הנגדית על-ידי בא-כוח המשיבה, אם מוכר לו מכתב שנשלח אליו מיום 12.3.2000, הוא השיב כי הוא טעה, כאשר אמר שלא קיבל מכתב {עמ' 2, שורה 4 לפרוטוקול}; ואף הוצג לבית-המשפט מכתב תשובה שנשלח על ידו בגין מכתב ההתראה, המהווה הודעת-חילול {מש/1}.
ולפיכך - יש לדחות את הטענה ולפיה לא היתה הודעת-חילול."
2.2 אימתי קמה עילת התביעה
הלכה היא כי "כל עוד לא עבר יום הפירעון אין האוחז יכול לבוא בטענה אל החייב משום שלא פרע. לפיכך, עילת התובענה לא קמה לאוחז אלא למן תחילת מחרת היום" {ע"א 114/62 יואכים קורצמן נ' יוסף מיכלסון, פ"ד טז 2677 (1962)}.
וכך נקבע ב- ע"א (חי') 16/75 {לזניק נ' ברסלמן פ"מ תשל"ה(ב), 403}: "עילת תביעה בשיק נולדת, בדרך-כלל, אחרי מתן הודעת-חילול לפי סעיף 47 לפקודת השטרות, מיום זה מתחיל מירוץ ההתיישנות לפי סעיף 96(א) לפקודת השטרות. אם קיים פטור מהודעת-חילול, נולדת עילת התביעה עם הצגת השיק לפירעון ואי-כיבודו על-ידי הבנק, לפי סעיף 44(א) לפקודת השטרות".
ב- ת"א (אש') 473/03 {סיאני שרית נ' אלבז מוטי, תק-של 2004(1), 3953 (2004)} קבע בית-המשפט כי משלא חוללו השיקים ולא נשלחה הודעת-חילול, לא קמה עילת תביעה.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 19818/04 {שובייב יורי נ' ספוטניק רשת עיתונים ארצית בע"מ ואח', תק-של 2005(2), 20212 (2005)} קבע בית-המשפט כי "משלא הוצגו השיקים לפירעון, ממילא הם לא חוללו באי-פירעון ועל-כן, הסוגיה של מתן הודעת-חילול כלל אינה מתעוררת. יחד עם זאת, התובע הודה כי לא נתן הודעת-חילול, מאותו הטעם של אי-הצגת השיקים לפירעון - הוא לא ראה בכך כל טעם (עמ' 26 לפרוטוקול). יצויין כי אי-מתן הודעת-חילול מהווה הוא כשלעצמו עילה לדחיית תביעה שיטרית, מקום שלא קיים צידוק חוקי לכך לפי סעיף 49(ב) לפקודת השטרות. במקרה דנן לא הוכיח התובע כי מתקיימים בו תנאיו של סעיף 49(ב) לפקודת השטרות".

2.3 בקשה לביצוע שטר והמועד להעלאת הטענה בדבר משלוח הודעת-חילול מצד התובע ומצד הנתבע (המתגונן)
נעיר כי הדברים יפים לא רק לעניין הודעת-חילול, אלא גם לעילות אחרות.
תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובעת כי הבקשה לביצוע שטר הופכת לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה.
סעיף 103(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע ברורות כי אחד הפרטים אותם צריכה הבקשה להכיל הוא תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה.
ישנם מקרים, בהם עולה כי תובע לא ממלא ו/או שוכח למלא את "חלק ו" לבקשת הביצוע, המפרט את עילת התביעה. כך לדוגמה על התובע לפרט האם השיק נשוא ההתנגדות חולל ואם לאו, האם השיק הוצג לפירעון ולחילופין האם היתה סיבה לאי-הצגת השיק, האם התובע שלח הודעת-חילול ולחילופין האם היה פטור ממתן ההודעה.
ב- ע"א 117/68, 80 {ברנח בע"מ נ' יעקב צור, פ"ד כב(2), 633 (1968)} קבע בית-המשפט כי משלוח הודעת-חילול או פטור ממנו הינו חלק מעילת התביעה, ואי-ציונו בכתב התביעה (הבקשה לביצוע) צריך לזכות את הנתבע במחיקה מחוסר עילה. לעניין זה, י' זוסמן גורס בספרו {סדר הדין האזרחי (מהדורה שישית) 139} כי "חשיבות מרובה נודעת לשאלה 'מה הן העובדות המהוות את עילת התביעה?' - לא רק על שום שכתב התביעה שאינו מראה עילה, דינו להימחק, ולא רק על שום שהבאת עובדות מיותרות על-ידי התובע עלולה לגרום הבאת ראיות שלא לצורך".
לא אחת, מגיש הנתבע-מתנגד בקשה למחיקת התביעה מחמת היעדר עילת תביעה. בבקשתו זו, טוען הנתבע-מתנגד כי התובע-אוחז בשטר, נמנע מלפרט את עילת התביעה ובענייננו, אי-פירוט הסעיף האם נשלחה הודעת-חילול ואם לאו.
אין מחלוקת כי הבקשה לביצוע שטר כמוה ככתב תביעה. לכן, על מגישה לציין את העובדות המקימות לו את עילת תביעתו, קרי, לפרט האם ניתנה הודעת-חילול ואם לאו.
אנו סבורים כי אין על מגיש הבקשה לביצוע לצרף לבקשת הביצוע גופה העתק מהודעת-החילול, שכן, יוכל להגישה עת יגיש ראיותיו ודי אם יטען בבקשה לביצוע כי נשלחה הודעת-חילול.
על-אף האמור, נתקלנו במקרים, בהם גם בעת הדיון לגופו נמנע התובע להמציא לבית-המשפט את הודעת-החילול שנשלחה לנתבע. במקרה כגון זה, אם התובע לא ימציא את הודעת-החילול - תידחה תביעתו בעניין זה שכן, התובע לא הצליח להוכיח טענותיו.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 59440/03 {שחף לווי פיננסי בע"מ נ' הקו הנכון בע"מ, תק-של 2004(2), 13286 (2004)} קבע בית-המשפט כי "התובעת, הטוענת למשלוח הודעת-חילול לפנים משורת הדין, יכולה היתה ליתר את הדיון בסוגיה זו אילו היתה מצרפת העתק הודעת-החילול הנדונה. כבעלת מערכת הפועלת בהיקף של כמיליון שיקים בשנה, השולחת הודעות-חילול רבות, וודאי מיומנת היא אף בשמירה ובאחזור מסמכים באשר לפעילותה השוטפת. לכן, תמוהה בעיני העובדה שלא בחרה לצרף את הודעת-החילול, או לחילופין את הנוסח או הטופס הסטנדרטי לדבריה, הנשלח על ידה כעניין שבשגרה".
כלומר, לא די בהעלאת טענה כי ניתנה הודעת-חילול, אלא, על התובע גם להוכיחה כדבעי וכנדרש במשפט אזרחי.
ב- בש"א (אש') 1279/03 {ישראל שרל אזרואל נ' ר.ד.ג טקס בע"מ, תק-של 2004(1), 1823 (2004)} טען המבקש כי לא נשלחה אליו הודעת-חילול כנדרש על-פי פקודת השטרות. המבקש טען, כי בבקשה לביצוע השטר, הסעיף העוסק בהודעת-החילול – לא מולא על-ידי המשיבה וזאת בניגוד לסעיפים האחרים אותם מילאה בכתב ידה ולכן יש לקבל את טענתו ומנגד לקבוע כי המשיבה לא יכולה להפריך את הצהרת המבקש בנושא זה.
בית-המשפט קבע כי "המשיבה, אשר ניסחה את דבריה בהקפדה מרובה, לא טענה בשום מקום כי נשלחה הודעת-חילול, ומיותר לציין כי אף לא צירפה הודעה שכזו. משנשמט העניין מן הבקשה לביצוע - אין לה להלין אלא על עצמה".
ב- בש"א (נת') 3028/02 {דבוש רפאל נ' גולדברט מיכאל, תק-של 2003(2), 16746 (2003)} טען המבקש כי לא נשלחה לו הודעת-החילול וכי הבקשה לביצוע שטר לא מגלה עילה. בבקשה לביצוע המשיב לא ציין האם השיק הוצג, האם ניתנה הודעת-חילול והאם יש פטור מחובת ההצגה.
בית-המשפט הדגיש כי "לצורך הגשת הבקשה לביצוע השתמש המשיב בטופס מודפס, בו כלולות כל הטענות האפשריות, אך הואיל והוא לא מחק את המיותר, סותרים הדברים זה את זה" {ראה גם ע"א 211/73 אמין מחמד שורפה נ' פימה וקסלר, פ"ד כח(1), 512 (1974)}.
עוד קבע בית-המשפט כי הבקשה כמות שהיא, דינה להימחק, אולם, לאור השלב המוקדם שבו נמצא התיק "מחיקת התביעה ללא התרת התיקון של כתב התביעה תפגע פגיעה חריפה בבעלי הדין" ולכן הורה למשיב לתקן את כתב התביעה.
לעניין תיקון כתב תביעה נעיר כי "גישת בתי-המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך-כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי" {ראה בר"ע (ת"א-יפו) 1491/01 עופר נמרודי נ' ספקטור דוד, תק-מח 2002(3), 2279 (2002); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שישית) 120}.
כמו שמוטלת על התובע החובה לפרט את הטענה בדבר הודעת-החילול כך גם קיימת חובה על הנתבע לטעון הטענה בדבר היעדר הודעת-חילול בהזדמנות הראשונה שניתנה לו, קרי, בתצהיר התומך את בקשת רשות להתגונן. כך לדוגמה, ב- ת"א (ת"א-יפו) 95623/98 {בן ציון לוי נ' רון יניב, תק-של 2002(2), 21100 (2002) דחה בית-המשפט את טענת הנתבע כי לא קיבל הודעת-חילול וזאת מחמת העובדה כי לטענה כאמור, אין כל זכר בתצהירי הנתבע שניתנו בתמיכה לבקשות ההתנגדות שהיו לכתבי הגנה ובתצהיר עדות ראשית שהגיש הנתבע.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 184751/05 {עדיקה שושנה נ' סאינט לקת בע"מ, תק-של 2006(1), 23950 (2006)} המבקשת לא חזרה על הטענה כי לא קיבלה הודעת-חילול. על-פי ההלכה הפסוקה, רואים את המבקשת כאילו זנחה טענה זו. יתר-על-כן "כלל גדול , הנקוט בידי בית-משפט זה הוא שאם אין בעל-דין מעלה בסיכומי טענותיו טענה מסויימת, משמעות הדבר היא שאף אם הועלתה טענה זו על-ידיו קודם לכן, הרי הוא נחשב כמי שזנחה" {ע"א 401/66 ברוריה מרום נ' בן ציון מרום פ"ד כא(1), 673 (1967); ע"א 54/82 אדמונד לוי נ' עזבון המנוח עפאנה מחמוד מחמוד, פ"ד מ(1), 374 (1986)}.
2.4 ויתור על מתן הודעת-חילול
אחד הפטורים משליחת הודעת-חילול הוא במקרה והמושך ויתר על ההודעה במפורש או מכללא, מראש או בדיעבד {ראה לעניין זה י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית) סעיף 193}. ב- ת"א (פ"ת) 2354/00 {סיגנלור בע"מ נ' אלישיב יחזקאל, תק-של 2002(2), 15859 (2002)} קבע בית-המשפט כי "מקום בו ביקש הנתבע מן התובעת לאורך התקופה, שלא להגיש השיקים לביצוע "עד שיסתדר" וכך היה משלם תמורת חלקם בשיקים אחרים עד שחדל - הביע בכך ויתור מכללא למשלוח הודעת חלול, שכן בבקשתו זו הביע דעתו שהשיקים לא יפרעו".
כאשר מושך השיק מבטיח לאוחז כי ישלם את השיק שחולל, הרי בעשותו כן, מוותר מכללא על הודעת-החילול {ע"א 198/75 חזן נ' כמאל, פ"ד ל(1), 421 (1975)}. דין זהה למסב השטר.
2.5 סניף בנק
ככלל, סניף של בנק לא נחשב לאישיות משפטית נפרדת מאישיותו המשפטית של הבנק, אולם, יש עניינים בהם מן הראוי לראות בכל סניף יחידה בפני עצמה {ראה דברי כב' השופט א' ברק ב- ע"א 143/78 בנק הפועלים בע"מ סניף כפר שמריהו נ' חיים ראם, פ"ד לג(1), 288 (1979); ת"א (ת"א-יפו) 53257/03 מואיז מרציאנו נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2007(2), 6119 (2007); פרופ' ריקרדו בן אוליאל דיני בנקאות חלק כללי (מהדורת תשנ"ו) 299}.
י' יערי ו- ד' תמיר, גורסים בספרם {דיני שטרות בפסיקת בתי-המשפט (מהדורה שניה, התשס"א-2001, הוצאת רותם) 54} כי "ידיעתו של סניף שעליו משוך שיק, כי לשיק אין כיסוי, אין בה כדי להוות ידיעה על היעדר כיסוי של סניף אחר, הרוכש את השיק כאוחז בעד ערך, ועל-כן הסניף שרכש את השיק בלא ידיעה בפועל על היעדר הכיסוי עשוי להיות אחוז כשורה".
2.6 חיוב מסב
2.6.1 כללי
סעיף 55((ב)(1) לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"55. חבותו של המושך ושל המסב
...חבותו של מסב
(ב) מי שהסב שטר, הריהו, במעשהו זה:
(1) מתחייב שהשטר, לכשיוצג כראוי, יקובל וייפרע ככתבו, ושאם יחולל - יפצה את האוחז או כל מסב שלאחר אותו מסב שהיו אנוסים לפרעו, ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי;
(2) מנוע מלכפור בפני אוחז כשורה את אמיתותן ואת תקינותן, מכל הבחינות, של חתימת המושך ושל חתימות כל ההיסבים הקודמים;
(3) מנוע מלכפור בפני הנסב שלו הסמוך לו או בפני כל נסב שלאחר אותו נסב, כי השטר בשעה שהוסב היה כשר ושריר, וכי לו גופו היתה אותה שעה זכות קניין טובה בשטר."
אוחז השיק-התובע, רשאי לתבוע את המושך, כאמור לעיל או את המסב וזאת רק אם הציג את השטר לפירעון כראוי לפני הנמשך-הבנק ושלח למושך או למסב, בהתאם לנסיבות של אותו מקרה, הודעה על חילולו {ת"א (ת"א-יפו) 182222/02 עופות גבריאלי (1991) בע"מ נ' חבושה רז, תק-של 2006(4), 26495 (2006)}.
אחריות של מסב היא אחריות על-תנאי. סעיף 55(ב)(1) לפקודת השטרות קובע כי אחד התנאים להטלת אחריות על מסב שטר הוא שינקטו ההליכים הדרושים לאחר החילול, לרבות מתן הודעת-חילול.
תוצאות ההסבה הינן שההסבה עושה את המסב ערב, ובתנאי שהשטר יוצג כראוי, ויחולל - קודם לדרישת האוחז לפירעונו, וההליכים הדרושים לאחר החילול גם הם ננקטו כראוי {ת"א (ת"א-יפו) 86588/01 דיין דוד נ' ימין חי ראובן, תק-של 2003(2)} 11974 (2003)}.
ב- ע"א (חי') 2816/02 {גולד עודד נ' עו"ד מטר נביל ואח', תק-מח 2003(3), 17163 (2003)} קבע בית-המשפט כי "נכון הוא שאם היה ממש בטענת המערער כי הוא חתם כמסב, הרי שהיה מקום ליתן לו רשות התנגדות בטענה שלא קיבל הודעת-חילול לפי סעיף 47 לפקודת השטרות תוך זמן סביר לאחר החילול {ראה ע"א 198/75 חזן נ' ניבד, פ"ד ל(1), 421 (1975)} אך משאמרתי שטענת המערער שהוא חתם כמסב בלבד הוכחה כדחוקה ביותר הרי שאין בטענת היעדר הודעת-החילול כדי להצדיק מתן רשות התנגדות ללא הפקדה."
י' זוסמן גורס בספרו {דיני שטרות (מהדורה שישית) 235} כי "זכות התביעה נגד הקבל והעושה היא ראשונית, ואילו זכות החזרה על המושך או על המסב היא משנית, מעין ערבות, שאינה מחייבת את המושך ואת המסיבים אלא אם ניתנת להם הודעת-חילול השטר".


2.6.2 היסב מכוח הרשאה
ב- ת"א (ת"א-יפו) 31135/03 {הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' טחן ברוך, תק-של 2004(4), 19418 (2004)} נדונה השאלה באם מוטלת על הנתבע חבות שיטרית בגין חתימת ההיסב מכוח הרשאה, כנטען על-ידי התובע-הבנק.
בהשיבו בחיוב קבע כב' השופט ברנר חגי:
"5. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 30.4.2003 במסגרת הדיון בבקשת הרשות להגן, הכלל הרחב הוא שאין חבות שיטרית בלא חתימה על שטר, וזיוף חתימה על שטר אין כוחו יפה לחייב את מי שחתימתו זוייפה. הוא הדין בחבות מכוח חתימת היסב {סעיף 22(א) לפקודה}. יחד עם זאת, הפקודה מכירה באפשרות להטיל חבות שיטרית על מי שלא חתם בעצמו על השטר, וזאת כאשר החתימה נעשתה מכוחה של הרשאה...
יחד עם זאת, הסיכון של חריגה מהרשאה מוטל על הצד השלישי ולא על השולח, לנוכח הוראת סעיף 24 לפקודה, הקובע:
'חתימה בתוקף הרשאה כוחה כהודעה שרשותו של המורשה לחתום מוגבלת היא, ואין החתימה מחייבת את המרשה, אלא אם פעל המורשה במעשה החתימה בגבולות רשותו ממש.'
6. עיון בייפוי-כוח מגלה כי הנתבע הסמיך את מוסקוביץ הסמכה גורפת ובלתי-מסוייגת לבצע פעולות שונות בחשבונות. בין השאר הוסמך מוסקוביץ:
"למשוך, לחתום, לעשות לקבל ולהסב שיקים... בשמנו ובמקומנו" {סעיף 1 ליפוי-הכוח}.
כמו-כן, הנתבע פטר את הבנק מאחריות למעשיו של מוסקוביץ:
'...אנו פוטרים אתכם בזה מכל אחריות לנזק או הוצאות שעלולים להיגרם לנו כתוצאה מפעולה כלשהי של מיופה-כוחנו הנ"ל ו/או כתוצאה מפעולתכם על-פי הוראתם'{סעיף ה' לייפוי-הכוח}.
ברי איפוא כי מוסקוביץ היה רשאי להסב את השיקים ואגב כך לחייב את הנתבע מכוח חתימת ההיסב.
7. גם אם הייתי מוכן להניח כי על-פי סיכום פנימי בין מוסקוביץ לנתבע, לא היה רשאי מוסקוביץ להסב שיקים {ולנוכח הדברים שיפורטו בהמשך, גרסה זו נראית לי בלתי-מתקבלת על הדעת}, הרי שלנוכח המצג החיצוני שיצר הנתבע כלפי הבנק, בכתובים, הוא מנוע מלהתכחש להרשאה שנתן בכתב. סעיף 3(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 קובע:
'השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על-ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם.'
במקרה דנן, קיימת הרשאה בכתב ועל-כן מדובר בהרשאה מחייבת לכל דבר ועניין. הבנק, בהיותו צד שלישי שאינו מודע ואינו צריך להיות מודע למערכת היחסים הפנימית והסמוייה מן העין שבין הנתבע למוסקוביץ, רשאי היה להסתמך על המצג בכתב שהציג הנתבע בפניו."
2.6.3 עסקת נכיון שיקים
עסקת נכיון היא עסקת מכר. שטר בעסקה שכזו לא נמכר כחפץ, ואין מדובר בהעברת קניין גרידא בשטר. המכר הוא מכר של הזכאות השיטרית, ובשטר שאיננו בר-פירעון למוכ"ז, הדרך למכור ולהעביר את הזכות השיטרית בו היא על-ידי סיחורו.
בדרך זו, רוכש קונה השטר, אחיזה בשטר אשר מאפשרת לו לממש את זכותו השיטרית, במקרה שהשטר חולל, מבלי שיהיה עליו להוכיח את זכות קניינו בשטר.
בביצוע עסקת הנכיון, מתכוונים הן ה"מוכר" והן ה"קונה", להקנות ל"קונה" מעמד של אוחז בשטר. יוער כי כאשר מועלית טענה של היעדר כוונת סיחור כשמדובר בעסקת נכיון כאמור, ניתן למצוא סתירה פנימית, כהגדרת בית-המשפט ב- ת"א (ת"א-יפו) 18398/03 {חופית קיבוץ כנרת בע"מ נ' נח נעלי חולתה, תק-של 2004(1), 16756 (2004)}.
ככלל, "קונה של חוב כקונה של שטר, בדרך של נכיון, אינו רשאי לחזור על המוכר אם לא יגבה מן החייב" {ע"א 375/66 אליעזר מלר נגד עזריאל שטיינשניידר, פ"ד כ(4), 93 (1966); ע"א 573/73 שמן תעשיות בע"מ נ' אי.אס.אל - חברה לשירותי תעשיה בע"מ, פ"ד כח(2), 737 (1974)}. כלומר, משנמכר השטר הרי זו עסקה מוגמרת שאין לבטלה ולתבוע השבת התמורה. אולם, אם חתם המוכר על השטר בתור מסב, אזי, במקרה שכזה, המוכר יהיה אחראי כמסב כאמור בפקודת השטרות תוך הדגשה כי הוא לא יישא באחריות נוספת על אי-פירעון השטר.
יודגש, כי לאוחז בשטר אין עילת תביעה על-פי עסקת היסוד. למרות זאת, פקודת השטרות "משריינת" לטובתו ביטחון "מן המוכן", וסעיף 56 לפקודת השטרות אף מקים חזקה לפיה אדם "החותם על שטר שלא בתור מושך או קבל הריהו, במעשהו זה, חב בתור מסב כלפי אוחז כשורה". כלומר, אדם שסוחר לו שטר בעסקת נכיון רשאי להניח, בהיעדר הסכמה אחרת, כי רכש ביחד עם השטר גם ביטחון לשטר, קרי, התחייבותו של המסב לפצות אותו היה והשטר יחולל באי-פירעון.
2.6.4 מושך השטר לא כשיר
ב- בש"א (ת"א-יפו) 142296/02 {אפרתי אליהו נ' דאלי סרטים בע"מ, תק-של 2003(1), 15718 (2003)} נפסק מפי כב' השופטת אביגיל כהן כי כאשר עולה מתדפיס רשם החברות, כי חברה משכה שיק מתוך חשבונה, כשהיתה מחוקה, אזי, אין לחברה כל חבות שיטרית על-פי השטר כאמור.
בשים-לב, כי במקרה ונמשך השיק כאמור, ושיק זה הוסב לצד ג' לדוגמה, אזי, הערב לשיק זה או המסב, איננו פטור מחבותו השיטרית שכן, סעיף 55(ב)(2) לפקודת השטרות קובע כי מי שהסב שטר "מנוע מלכפור בפני אוחז כשורה את אמיתותן ואת תקינותן, מכל הבחינות של חתימת המושך ושל חתימות כל ההיסבים הקודמים". זאת ועוד. סעיף 55(ב)(3) לפקודת השטרות קובע כי "מנוע מלכפור בפני הנסב שלו הסמוך לו או בפני כל נסב שלאחר אותו נסב, כי השטר בשעה שהוסב היה כשר ושריר, וכי לו גופו היתה אותה שעה זכות קניין טובה בשטר".
כלומר, פקודת השטרות נתנה תוקף לחבותו של המסב גם כאשר מושך השטר לא היה כשיר לחוב. יפים לעניין זה דברי י' זוסמן בספרו {שם, 250, 251} לפיהם, "המסב מושתק מלכפור כי השטר בשעה שהוסב היה שריר וקיים, וכי היתה לו אותה שעה זכות קניין טובה בשטר, וההשתק אינו פועל לטובת אוחז כשורה בלבד אלא לטובת כל אוחז. הטעם הוא, שרואים הסבת שטר כאילו נמשך השטר מחדש, והמסב חב על-פי היסבו כאילו הוא עצמו משך את השטר בשעה שהסב אותו".

2.7 הודעת-חילול לערב
נציין כי לערב לשטר אין כל צורך במשלוח הודעת-חילול. ב- ע"א 143/64 {טננהויז נ' זילברשטיין, פ"ד יח(4), 450 (1964)} קבע בית-המשפט כי "אין חולקין שאם אמנם חב המערער כערב, לא היה צורך בהעדת השטר ובמתן הודעה על חילולו" {ראה גם ש' לרנר דיני שטרות 314; ת"א (פ"ת) 1628/06 א.א. מטעמים הכי טעים בע"מ נ' רמו רן, תק-של 2007(3), 12468 (2007)}.
3. כללים להודעת-חילול - סעיף 48 לפקודה
3.1 כללי
סעיף 48 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"48. כללים להודעת-חילול
מהו הזמן בו יש ליתן הודעה; מורשים; צדדים מרוחקים; שיבוש בסדרי הבי-דואר אין הודעת-חילול כשרה ובת-פעל אלא אם ניתנה לפי כללים אלה:
מי צריך ליתן הודעה
(1) ההודעה צריך שתינתן על-ידי האוחז או מטעמו, או על-ידי מסב שבשעת נתינת ההודעה הוא גופו חב על-פי השטר, או מטעמו;
(2) הודעת-חילול יכול שתינתן על-ידי מורשה, אם בשמו הוא ואם בשמו של צד הזכאי ליתן הודעה, בין שאותו צד הוא מרשהו ובין אם לאו;
לטובת מי פועלת ההודעה
(3) הודעה שניתנה על-ידי האוחז, או מטעמו, פועלת לטובת כל האוחזים שלאחריו וכל המסיבים שלפניו שיש להם הזכות לחזור על הצד אשר לו ניתנה ההודעה;
(4) הודעה שניתנה על-ידי מסב הזכאי ליתן הודעה כאמור לעיל, או מטעמו, פועלת לטובת האוחז וכל המסיבים שלאחר הצד אשר לו ניתנה ההודעה;
כיצד יש ליתן הודעה
(5) ההודעה יכול שתינתן בכתב או בעל-פה ויכול שתינתן בכל ביטוי שיש בו כדי לזהות את השטר ושממנו משתמע שהשטר חולל במיאון או באי-פירעון;
(6) החזרת שטר מחולל למושך או למסב - רואים כהודעת-חילול מספקת מבחינת הצורה;
הצורה
(7) הודעה בכתב אינה טעונה חתימה, והודעה בכתב הלקויה בחסר אפשר להשלימה ולהכשירה בעל-פה; תיאור לא נכון של השטר אינו פוסל את ההודעה, אלא אם הטעה למעשה את הצד שניתנה לו ההודעה;
למי יש ליתן הודעה
(8) מקום שדרוש ליתן לאדם הודעת-חילול, מותר ליתנה בין לו עצמו ובין למורשהו לאותו עניין;
(9) מת המושך או המסב, והצד המודיע יודע על כך, יש ליתן את ההודעה לנציג אישי, אם ישנו, ואם אפשר בשקידה סבירה למצוא אותו;
(10) מושך או מסב שפשטו את הרגל, מותר ליתן את ההודעה או לצד עצמו או לנאמן;
(11) היו שני מושכים או מסיבים, או יותר, ואינם שותפים, יש ליתן הודעה לכל אחד מהם, אם אין לאחד מהם רשות לקבל את ההודעה בעד כולם;

מהו הזמן בו יש ליתן הודעה
(12) ההודעה יכול שתינתן מיד לאחר חילול השטר וצריך שתינתן תוך זמן סביר לאחר החילול; בהיעדר נסיבות מיוחדות לא יראו הודעה כנתונה תוך זמן סביר אלא:
(א) כשנותן ההודעה ומי שצריך לקבלה גרים באותו מקום, וההודעה ניתנה לאחרון תוך שלושה ימים לאחר חילול השטר או נשלחה לו בעוד מועד להגיע אליו תוך שלושה ימים כאמור;
(ב) כשנותן ההודעה ומי שצריך לקבלה גרים במקומות שונים, וההודעה נשלחה תוך שלושה ימים לאחר חילול השטר, אם יש דואר תוך שלושת הימים האלה, או בדואר הראשון שלאחריהם, אם אין בהם דואר;
מורשים
(13) היה השטר בשעת חילולו בידי מורשה, יכול המורשה ליתן בעצמו הודעה לצדדים החבים על-פי השטר או ליתן הודעה למרשהו; נותן למרשהו - יתן בתוך אותו הזמן שהיה צריך ליתן אילו היה הוא האוחז, והמרשה, משקיבל את ההודעה, יש לו גופו אותו זמן למתן הודעה כאילו היה המורשה אוחז בזכות עצמו;
צדדים מרוחקים
(14) צד לשטר שקיבל הודעת-חילול כראוי, יש לו לאחר קבלת ההודעה תקופת זמן למתן הודעה לצדדים קודמים כזמן שיש לאוחז לאחר חילול;
שיבוש בסדרי הבי-דואר
(15) הודעת-חילול שמענה ומסירתה לדואר היו כראוי, רואים את השולח כאילו נתן את הודעת-החילול כראוי, על-אף כל שיבוש בסדרי הבי-דואר."
ב- ת"א (ת"א-יפו) 167229/02 {כספי ניסן נ' אשכנזי שמעון, תק-של 2003(4), 6434 (2003)} טענה הנתבעת כי יש לקבל את טענתה בדבר היעדר הודעת-חילול, שכן, התובע מודה כי לא שלח לנתבע הודעת-חילול.
מנגד, התובע טוען כי על-פי סעיף 48(2) לפקודת השטרות הרי שאין צורך שהתובע עצמו ישלח את הודעת-החילול ודי בכך שמורשה אם בשמו ואם בשמו של צד הזכאי ליתן הודעת-חילול.
בית-המשפט בקבלו את טענת התובע, לפיה, נתן הבנק הודעת-חילול, קובע כי "הודעת-חילול על-פי סעיף 48(5) לפקודת השטרות יכולה להינתן בכתב או בעל-פה וכאמור הודעה על-ידי הבנק מהווה אף היא בגדר הודעת-חילול ולא היה כלל צורך שהתובע באופן אישי הוא זה אשר ישלח את הודעת-החילול".
יחד עם זאת, לפי סעיף 48(12) לפקודה, קיימת דרישה כי ההודעה תינתן תוך זמן סביר לאחר החילול, כאשר בהיעדר נסיבות מיוחדות צריך שההודעה תינתן בתוך שלושה ימים {ראה גם ת"א (ת"א-יפו) 61600/03 אי.אם.גי קפיטל בע"מ נ' רייט ליין בע"מ, תק-של 2004(4), 16363 (2004); ת"א (עכו) 3438/05 בני מוסטפא נעאמנה בע"מ נ' רשא לבניה ופיתוח בע"מ, תק-של 2006(3), 26971 (2006); ע"א 30/74 ויניץ נ' צבי, פ"ד כח(2), 598 (1974)}.
ש' לרנר גורס בספרו כי "אם שיק לא כובד ולאחר מכן הבטיח המושך לאוחז לשלמו, יש בכך ויתור מכללא על משלוח הודעת-חילול" {ש' לרנר שם, 301; ע"א 198/75 חזן ואח' נ' ניהאד וערעור שכנגד, פ"ד ל(1), 421 (1975)}. ב- ת"א (כ"ס) 7110/02 {כרמי משאבות בטון בע"מ נ' מזרחי חן, תק-של 2005(3), 24815 (2005)} הודה הנתבע כי פעל לכיסוי השיקים הן בתשלומי מזומן והן בשיקים של לקוחות. בית-המשפט קבע כי במצב בו הוכחה מודעותו של הנתבע לחילול השיקים וליתרת החוב, הוכיחה התובעת כי ניתנה הודעת-חילול כדין.
סעיף 48(5) לפקודת השטרות מקל בצורתה החיצונית של הודעת-החילול ואולם בתנאי שההודעה תהא כזו המעבירה מסר בו מובהר לעושה השטר כי השטר חולל. כלומר, הודעת-חילול צריכה להימסר באופן ברור וחד-משמעי לעושה השטר. בהיעדר כל ראיה המעידה על אופן מסירתה של הודעת-החילול, הרי שדין הטענה, בדבר היעדר הודעת-חילול, להתקבל {בש"א (רשל"צ) 4685/04 אומטיים הפצה בע"מ ואח' נ' בניני מ.י גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ, תק-של 2005(1), 29793 (2005)}.
י' זוסמן, גורס בספרו {שם, 237} כי "על-פי סעיף 48(5) עד (7) לפקודה, ההודעה יכול שתינתן בכתב או בעל-פה, 'בכל ביטוי שיש בו כדי לזהות את השטר ושממנו משתמע שהשטר חולל', ואפילו תואר בה השטר שחולל לא נכון, ההודעה אינה פסולה אלא אם הוטעה למעשה הצד שלו ניתנה ההודעה. הודעה אינה פסולה על שום שלא נחתמה, ואפילו היתה הודעה בכתב לוקה בחסר, אפשר להשלימה בעל-פה ולהכשירה בדרך זו. החזרת השטר – כמוה כהודעת-חילול".
ב- ת"א (ת"א-יפו) 48056/03 {עמית קרמיקה סחר בינלאומי בע"מ נ' אורנג'רי בע"מ, תק-של 2004(4), 22088 (2004)} קבע בית-המשפט:
"מתן הודעת-החילול
24. הטענה האחרונה שנותר לדון בה היא טענתה של אורנג'רי כי לא ניתנה לה הודעת-חילול בתוך זמן סביר כמתחייב מסעיפים 47 ו-48 לפקודת השטרות, שכן הודעת-החילול נמסרה בחלוף שישה חודשים ממועד חילולם בפועל של השיקים.
אף טענה זו דינה להידחות. ראשית, אורנג'רי ידעה על חילול השיקים לכל המאוחר בחלוף 13 יום ממועד חילול השיק הראשון (שזמן פירעונו 30.4.2002) ובחלוף 8 ימים ממועד חילולו של השיק השלישי (שזמן פירעונו 5.5.2002) כפי שטוען עמוס בתצהירו (סעיפים 8 ו-9 לתצהירו):
'בנוסף לשיקים אלו של חברת ג'ורג' עבודות שהועברו לתובעת, העבירה חברת ג'ורג' עבודות לנתבעת שיקים נוספים בגין סחורות נוספות שסיפקה לה הנתבעת. מועד פירעונו של השיק הראשון היה ליום 12.5.02... ביום 13.5.02 נתברר לנתבעת שהשיק הראשון שניתן לנתבעת על-ידי חברת ג'ורג' עבודת חולל. נציגת הנתבעת הגב' דינה, שידעה שהועברו שיקים של חברת ג'ורג' עבודות גם לתובעת יצרה קשר עם יועד על-מנת לברר עימו אם גם השיקים שהוא מחזיק חוללו משום שעד אותו מועד יועד לא פנה לנתבעת ואו למי מנציגה. יועד הודיע לדינה לראשונה באותה שיחה כי גם השיקים שהוא מחזיק חוללו...'
דברים דומים נאמרו בתצהירה של דינה.
כידוע, הודעת-חילול יכולה להיות בעל-פה (סעיף 48(5) לפקודת השטרות), ואין היא חייבת להיות מנוסחת כדרישה לתשלום כלפי הצד המקבל את ההודעה. לפיכך, שיחת הטלפון בין דינה ליועד מהווה הודעת-חילול כאמור.
שנית, החובה היא ליתן הודעת-חילול בתוך זמן סביר, בדרך-כלל תוך שלושה ימים, אך ניתן לסטות ממועד זה, בהתקיים "נסיבות מיוחדות" (סעיף 48(12) לפקודת השטרות). בנסיבות העניין, כאשר יועד קיווה לקדם יחסים עסקיים עם קליל בהיקף כספי ניכר, אינני סבור כי כאשר הודעת-החילול ניתנה בעל-פה תוך מספר ימים לאחר החילול, חלף המועד הסביר למתן ההודעה.
25. משידעה אורנג'רי בזמן אמת אודות חילול השיקים, לא תעמוד לה הטענה כי שינתה את מצבה לרעה כלפי בעליה של חברת ג'ורג', בכך שלא כללה את החוב בגין הביגבגים במסגרת שטר החוב שהגישה לביצוע נגדו באופן אישי ביום 27.5.2002. אורנג'רי ידעה או לפחות היתה צריכה לדעת כי מרגע שחתמה חתימת היסב על שיקים שחוללו, היא עלולה להיתבע בגינם אם וכאשר ייכשלו מאמצי הגביה ממושך השיקים, ובהתאם לכך היה עליה לכלכל את צעדיה מול בעליה של חברת ג'ורג'.
26. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם."
ב- ת"א (י-ם) 21350/96 {זאב גורדו נ' קים לוסטיגמן בע"מ, תק-של 97(3), 5449 (1997)} קבע בית-המשפט כי מ"שהודתה הנתבעת, כי קיבלה הודעת-חילול מאת אביו של התובע, משה גורדו, החתום אף הוא בחתימת היסב על השיק", אזי הודעה זו פועלת לטובת האוחז וכל המסיבים שלאחר הצד אשר לו ניתנה ההודעה כאמור בסעיף 48(4) לפקודת השטרות.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 167229/02 {כספי ניסן נ' אשכנזי שמעון, תק-של 2003(4), 6434 (2003)} קבע בית-המשפט:
"בא-כוח התובע טען לעניין זה, כי על-פי סעיף 48(2) לפקודת השטרות הרי שאין צורך שהתובע עצמו ישלח את הודעת-החילול ודי בכך שמורשה אם בשמו ואם בשמו של צד הזכאי ליתן הודעה נותן הודעת-חילול.
ובמקרה דנן, הנתבע אישר בסעיף 11 לתצהירו התומך בהתנגדות לביצוע שטר כי ביום 30.1.2001 או סמוך לכך פנה אליו נציג הבנק והודיע לו כי ההמחאה על סך 215,000 ₪ הוצגה לפירעון ומאחר ואין כיסוי תוחזר ההמחאה.
הודעת-חילול על-פי סעיף 48(5) לפקודת השטרות יכולה להינתן בכתב או בעל-פה וכאמור הודעה על-ידי הבנק מהווה אף היא בגדר הודעת-חילול ולא היה כלל צורך שהתובע באופן אישי הוא זה אשר ישלח את הודעת-החילול.
לפיכך, לאחר שעיינתי בטענות בא-כוח הצדדים ובתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר, אכן ניתן להגיע למסקנה ולפיה במקרה דנן כן ניתנה הודעת-חילול ולפיכך לא ניתן לקבוע כי אין עילת תביעה מאחר ולא נשלחה הודעת-חילול."
3.2 שיהוי במתן הודעת-חילול – זמן סביר
סעיף 48 לפקודה קובע כי הודעת-החילול צריכה להינתן תוך זמן סביר לאחר חילול. ב- ת"א (ת"א-יפו) 34081/04 {מקבולה ג'משיד נ' פרץ גבריאל' תק-של 2006(4), 16597 (2006)} השיק נושא את התאריך 25.9.00 ואילו מכתב הודעת-החילול נושא את התאריך 18.1.04, כלומר, כשלוש שנים ורבע לאחר החילול. בית-המשפט בדחותו את טענת השיהוי קבע:
"14. בענייננו, בשנת 1993 נתנה הלוואה לנתבע ואז נוצר החוב. הואיל והחוב לא נפרע ובהתחשב ביחסי הקרבה ששרו בין הצדדים ראה התובע לדרוש את שכרו לראשונה ובשפה רפה במהלך השנים. לאחר מכן בשיחות שהוקלטו בשנים 2003, 2001 חזר והפציר בדרכים שונות בנתבע לקיים את תשלום החוב, אך לשווא. משכך, הגשת תביעה זו בחלוף שלוש שנים מעת הודעת-החילול אינה מהווה פרק זמן בלתי-סביר בנסיבות העניין. אין המצב שונה מסעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 המתייחסת למשמעות הודאה בקיום חוב המתחילה את תקופת ההתיישנות מאותו מועד. כמו-כן כך הדבר בטענת "שיהוי". ההכרה בחוב שוללת טענת "שיהוי".
לאור הודאת הנתבע בקיום החוב המופיעה בתימלול השיחות, יש לדחות טענותיו בעניין שיהוי בהגשת התובענה."
ב- ע"א 30/74 {דוד ויניץ נ' צבי שטרוליכט, פ"ד כח(2), 589 (1974)} עסקינן בהודעת-חילול שניתנה למשיב זמן רב לאחר שעבר מועד פרעונם של השיקים והם לא נפרעו. המשיב אישר כי ההודעה ניתנה כעבור 6 עד 12 חודשים מתאריכי פירעון השיקים. וכדבריו "כעבור שנה תפס אותי ויניץ בסיבוב קסטינה ואמר לי, שקמרלינג לא משלם. עניתי שלא ידעתי". בית-המשפט קבע:
"ברור, שהודעה זו שקמרלינג אינו משלם באה באיחור לזמן שבו יש, לפי החוק, לתת הודעה, ואין היא בבחינת הודעת-חילול כתקינה. לפי סעיף 48(12) לפקודה, הזמן למתן הודעת-חילול הוא מיד לאחר החילול או תוך זמן סביר אחריו, ובהיעדר נסיבות מיוחדות על ההודעה להינתן בדרך-כלל תוך שלושה ימים לאחר החילול או להישלח בעוד מועד כך שתגיע לנמען תוך שלושה ימים.
כאשר נפגשו השניים והמערער הודיע למשיב על אי-פירעון השיקים, לא זו בלבד שהמשיב לא הוכיח את המערער על האיחור הרב במתן ההודעה ולא טען כי "איחר את הרכבת", אלא שאף ביקש להרגיעו ולהניח את דעתו באמרו: "אל תפחד. תקבל את כספך בחזרה"; ובאותו מעמד גם הוסיף את ההערה על השיקים בדבר ויתורו על העדה. לפי סדר המועדים הקבועים בחוק, הרי שתחילה מציגים שטר לפירעון; כשהוא מחולל באי-פירעון, מעידים אותו באותו יום או ביום העסקים שלאחריו {סעיף 50(ג) לפקודה}; ובמועד האמור הקבוע בסעיף 48(12) לפקודה נותנים הודעת-חילול למושך ולכל מסב שרוצים לחייבם, ומצרפים אל הודעת-החילול או כוללים בה את הודעת-ההעדה {סעיף 50(ט) לפקודה}. העדה נעשית איפוא בדרך-כלל לפני מתן הודעת-החילול, ועל-כן לכאורה ויתור על העדה אינו מכיל בהכרח ויתור על הודעת-חילול. ואולם כאשר הוויתור על ההעדה בא זמן רב אחרי שעבר המועד למתן הודעת-החילול, מסתבר שהוא כולל ויתור גם על הודעת-חילול. אחרת, מה טעם יש בכלל בוויתור על העדה, מה מועיל המוותר בוויתורו, ומה תועלת מפיק מזה הזוכה בוויתור? במקרה דנן, על אחת כמה וכמה. נוכח חוסר תגובתו של המשיב על מתן הודעת-החילול באיחור, ניסיונו להניח את דעת המערער שהכל יהיה בסדר וכספו יוחזר לו, ומעשהו החיובי בהוספת ויתור על העדה, נראה לי שאין מנוס מהמסקנה, כי בדיעבד ויתר המשיב על מתן הודעת-חילול במועדה, ולא-כל-שכן על אי-הצגת השיקים לפירעון."
3.3 הודעת-חילול לבן משפחה או על-ידי מורשה של האוחז
ישנם מקרים, בהם אוחז השיק שולח הודעת-חילול לבן משפחה של מושך השיק ובכך לגישתו, מקיים את מצוות הפקודה בדבר מתן הודעת-חילול. אנו סבורים כי לא בכל מקרה, ועל-אף היחסים הקרובים בין מושך השיק ובן משפחתו {אב ובן, בעל ואישה לדוגמה}, אין ללמוד על קיומה של שליחות רק מעצם הקרבה המשפחתית. חיזוק לדברים אלה מצאנו ב- בש"א 17307/03 {וולך רחל נ' ארביב יהודה, עמ' 2, פורסם באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון ביום 10.8.04}. בעניין וולך המדובר היה בבני זוג. בית-המשפט קבע כי אין ללמוד מקרבה זו של בני הזוג {החיים חיים משותפים} כי המדובר בשליחות.
י' זוסמן גורס בספרו {דיני שטרות (מהדורה שישית) 236 כי:
"בסעיף 48 בולטת מגמת המחוקק להקל על מתן ההודעה. לפיכך, לא זו בלבד שמורשה מטעם האוחז או מסב מוסמך ליתן הודעה, אלא הודעה שניתנה על-ידי מורשה לא תיפסל, אפילו לא ניתנה בשם המרשה אלא בשם המורשה עצמו, ואפילו ניתנה על-ידי המורשה, אך בשמו של אדם אחר שאומנם רשאי היה ליתן את ההודעה, אבל לא הרשה את המורשה לתיתה בשמו {סעיף 48(2) לפקודה}. לדוגמה: ראובן האוחז הורה לשמעון ליתן הודעת-חילול. שמעון נתן את ההודעה, אבל נתן אותה בשמו הוא, כאילו הוא היה אוחז השטר, בלא לפרש את העובדה שהוא פועל מטעמו של ראובן. ההודעה לא תיפסל. והוא הדין בהודעה שנתן שמעון על-פי הרשאתו של ראובן, כאמור, אלא שאמר בה שהוא מורשו של פלוני שהיה מסב החב על-פי השטר ומשום כך רשאי היה ליתן את ההודעה, אך למעשה לא הרשה את שמעון לתיתה בשמו. כאן טעה שמעון בשם מרשו, אבל גם טעות זו לא תפסול את ההודעה."
4. הצדק לאיחור, פטור ממתן הודעה - סעיף 49 לפקודה
4.1 כללי
סעיף 49 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"49. הודעת-חילול
הצדק לאיחור במתן הודעת-חילול
(א) אם הגורם לאיחור היו נסיבות שאין לצד המודיע שליטה עליהן ואין לתלותן בהזנחתו או בהתנהגותו שלא כהוגן או ברשלנותו, הרי זה הצדק לאיחור במתן הודעת-חילול; פסקה פעולתו של גורם האיחור - יש ליתן את ההודעה בשקידה סבירה.
מתי פוטרים מהודעת-חילול
(ב) פוטרים מהודעת-חילול:
(1) מקום שאף לאחר שקידה סבירה אין אפשרות ליתן הודעה כדרוש על-פי הפקודה או שההודעה אינה מגיעה למושך או למסב שאותם מבקשים לחייב;
(2) על-פי ויתור בפירוש או מכללא; הודעת-חילול יכול שיוותרו עליה לפני שהגיע הזמן למתן הודעה או לאחר שלא ניתנה הודעה כראוי;
כלפי המושך
(3) כלפי המושך - במקרים הבאים:
(א) כשהמושך הוא גם הנמשך;
(ב) כשהנמשך הוא אדם בדוי, או אדם שאין לו כושר להתקשר בחוזה;
(ג) כשהמושך הוא האדם שהשטר מוצג לפניו לפירעון;
(ד) כשאין בין הנמשך או הקבל לבין המושך כל חיוב לקבל עליו את השטר או לפרעו;
(ה) כשהמושך ביטל את הוראת הפירעון;
כלפי המסב
(4) כלפי המסב - במקרים הבאים:
(א) כשהנמשך הוא אדם בדוי, או אדם שאין לו כושר להתקשר בחוזה, והמסב ידע על כך שעה שהסב את השטר;
(ב) כשהמסב הוא האדם שהשטר מוצג לפניו לפירעון;
(ג) כשהשטר קובל או נעשה בתור טובה למסב."
ב- בש"א (ת"א-יפו) 163808/04 {מטבייב בוריס נ' לנא חלפים בע"מ, תק-של 2004(3), 19063 (2004)} טען המבקש כי לא קיבל הודעת-חילול. מנגד, המשיבה טענה לפטור מכוח סעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות. בדחותו את טענת המשיבה קובע בית-המשפט כי מעיון בסעיף עולה כי "סעיף זה מתייחס למושך, אך לא למסב. כך, שאין בסעיף זה כדי לפטור את המשיבה מחובתה ליתן הודעת-חילול למבקש {אשר איננו המושך}".
בנוסף, המשיבה טוענת לפטור נוסף, לפיו, פטורה היא ממשלוח הודעת-חילול לערב. אף טענה זו נדחתה תוך שבית-המשפט קובע:
"ככל שטוענת המשיבה כי המבקש הינו ערב, הרי עליה הנטל להוכיח את יסוד הערבות {ראה: ש' לרנר, שם, 311}.
לאור טענת המבקש כי לא התכוון לחתום כערב, טענה אשר בשלב זה לא נסתרה, הרי לא ניתן לקבוע כי המשיבה הופטרה מחובת משלוח הודעת-חילול.
מאחר שהמשיבה לא הראתה כי היא פטורה ממשלוח הודעת-חילול למבקש, יש לאפשר למבקש להתגונן בטענה זו."
כאשר ניתנה לנתבע הודעת-חילול בעל-פה לגבי לשני שיקים, והנתבע החליף לתובע את שני השיקים בשיקים חדשים תוך הצהרה כי השיק השלישי, המוחזק בידי התובע, אף הוא אינו בר-פירעון, אזי בנסיבות אלה, הצגתו של השיק השלישי ומשלוח הודעת-חילול לגביו, מתייתרים שכן התנהגות זו של הנתבע מהווה ויתור מכללא על הצגה לפירעון ומשלוח הודעת-חילול כאמור בסעיפים 45(ב)(5) ו-49(ב)(2) לפקודת השטרות {ת"א (כ"ס) 4070/06 בלאן מסחר בע"מ נ' פטרוב ירוסלב, תק-של 2007(4), 6637 (2007)}.
4.2 "ניתנה הוראת ביטול"
סעיף 49(ב)(3)(ה) לפקודת השטרות מעניק פטור ממשלוח הודעת-חילול למושך אשר ביטל את הוראת הפירעון, קרי, נתן הוראות ביטול לשיק {"נ.ה.ב"} {בש"א (ת"א-יפו) 180375/06 לורטאן סחר נ' אפיקס מט"מ בע"מ, תק-של 2007(3), 4718 (2007); ת"א (י-ם) 7095/01 כהן ירון פיננסים בע"מ נ' נחלת הכרמל נכסים בע"מ, תק-של 2004(2), 11013 (2004); בש"א (ת"א-יפו) 185581/03 שוחמי שרון ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2004(2), 20937 (2004); ע"א 385/65 שינארוף נ' זניט, פ"ד כ(1), 346 (1966)}.
במקרה של הוראת ביטול על-ידי מושך השיק, ההנחה היא, כי מי שנותן הוראת ביטול, איננו זקוק להודעת-חילול, שכן, חזקה עליו שידע כי הוראת הביטול שנתן גרמה לחילול השיק באי-פירעון. טענה של פטור שכזה, היא טענה שיטרית, ולכן אין מקום לקבוע כי הנתבע מופטר מלשלם את השטר לפי הוראת סעיף 47 לפקודת השטרות, בתור מי שלא קיבל הודעת-חילול.
יחד עם זאת, כאשר התנהגות התובע משקפת נורמת התנהגות בלתי-סבירה ובלתי-זהירה ממי שאוחז בשטר, ובוודאי כאשר האוחזת בשטר היא חברה העוסקת בנכיון שטרות. ובשים-לב, כי ב- ת"א (ת"א-יפו) 58498/03 {אביב שני פיננסים בע"מ נ' שמעון שמעון, תק-של 2005(1), 10434 (2005)} קבע בית-המשפט כי "דרכו של אוחז בשטר היא להודיע למושך על חילולו באי-פירעון, גם כאשר סיבת החילול היא הוראת ביטול. אם לא עשה כן, הרי שכפי שנראה להלן, בנסיבות מסויימות הוא עלול להיחשב כמי שפעל בחוסר תום-לב וברשלנות אם נגרם נזק למושך. לפיכך, גם אם על-פי דיני השטרות אין צורך במתן הודעת-חילול במקרה כזה, הרי שאין בכך משום סתימת הגולל על טענות הגנה שיסודן בעיקרון תום-הלב ובדיני הנזיקין".
ביטולו של שיק על-ידי המושך, מעידים על ידיעה בפועל של המושך השיק אודות ביצוע החילול. פסיקת בתי-המשפט, העדיפה בחינה מהותית של ידיעת המושך על פני דרישה צורנית של הודעת-חילול כתובה. לכן, במקרה כגון זה, מחזיק השיק, פטור ממתן הודעת-חילול {ע"א 198/75 אליאס חזן ו-2 אח' נ' כמאל ניהאד, פ"ד ל(1), 421 (1975); ת"א (ת"א-יפו) 59440/03 שחף לווי פיננסי בע"מ נ' הקו הנכון בע"מ, תק-של 2004(2), 13286 (2004)}.
ב- ע"א 263/65 {יעקב שרייטר נ' חלץ בע"מ, פ"ד כ(1), 178 (1966)} קבע כב' השופט צ' ברנזון כי "המקרה שלפנינו דומה בנסיבותיו לזה האחרון. גם כאן כל מה שנטען בגוף כתב התביעה הוא כי השיק לא כובד על-ידי הבנק והוחזר לתובע. עיון בהעתק השיק שצורף לכתב-התביעה מראה כי מופיעות עליו האותיות "נ.פ.ב.", אך לא נטען מה משמעותן של אותיות אלו. כנראה שיודעי סתרי תורת הבנקאות יודעים שמובנן הוא "נתקבלה פקודת ביטול". על כל פנים זוהי טענת המשיבה ואם זהו מובנן האמיתי של ראשי תיבות אלה כי אז אין ספק שהיתה פטורה מחובת מתן הודעת-חילול והעדה בהתאם לסעיף 49(ב)(3)(ה) לפקודת השטרות, הפוטר את הנפרע מלנקוט בהליכים האמורים כשמושך השיק ביטל את הוראת הפירעון" {ראה גם בש"א (נת') 2278/06 פורת עמרי נ' רוזן מינץ (1993) בע"מ, תק-של 2006(4), 17185 (2006)}.
ב- בש"א (חי') 9116/04 {לויטן ארקדי נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2004(4), 16416 (2004); ראה גם בש"א (ב"ש) 1481/04 אוחיון אברהם נגד חמו דוד ובניו 1997 בע"מ, תק-של 2004(4), 1944 (2004)} קבע בית-המשפט כי "העלאת טענה להיעדר הודעת-חילול לאחר שהשיק בוטל על-ידי המושך כטענה שיש בה לאיין את עילת התביעה, הינה טענה הנטענת בחוסר תום-לב, שכן המושך ביטל את השיקים שמשך לאחר שידע כי השיקים אינם עוד בידי הנפרע וסוחרו לאחר, בנסיבות אלו קיימת למבקש ידיעה על חילול השיק שכן הוא זה אשר יצר אותה".
ב- בש"א (ת"א-יפו) 168052/03 {צקלון הנדסת מיזוג אויר בע"מ נ' שמאי את אלמוג בע"מ, תק-של 2003(4), 17198 (2003)} קבע בית-המשפט:
"5. עריכת בקשת הביצוע
המבקשת טוענת, כי פרק ו' לטופס הבקשה לביצוע שטר, נעדר פירוט של העובדות המשמשות את העילה השיטרית. דין טענה זו להידחות, לאחר עיון בבקשת הביצוע אני סבור כי הבקשה מולאה באופן מספק ומקימה עילת תביעה שיטרית, לפי סעיף 49(ב)(3)(ה) לפקודת השטרות, האוחז פטור מהודעת-חילול כאשר המושך ביטל את הוראת הפירעון, וכפי שעולה מפני השיקים כאן.
התוצאה מכל האמור לעיל, שדין הבקשה להידחות, הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם."
4.3 חשבון "מוגבל"
סעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות מעניק פטור ממשלוח הודעת-חילול למושך כאשר השיקים חוללו מסיבת חשבון "מוגבל" {בש"א (נת') 1011/06 סודרי בנימין נ' לוי מרדכי, תק-של 2007(1), 16767 (2007)}. מכאן, אין חובה של הבנק הנמשך כלפי המבקש-אוחז בשיק, לפרוע את השיק {ראה גם ע"א 262/61 חצרוני נ' יעקובי, פ"ד טו(3), 2409 (1961)}.
ב- בש"א (ב"ש) 5490/04 {בוטגיג שושנה נ' ווקניין תומר, תק-של 2005(2), 16532 (2005)} חולל השיק מחמת שהחשבון היה מוגבל. לכן, בהתאם לסעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות, כאשר בין הנמשך (הבנק) או הקבל לבין המושך אין כל חיוב לקבל את השטר או לפרעו, בהיות חשבון הבנק מוגבל, אין כל חובה ליתן הודעת-חילול.
ב- בש"א (רשל"צ) 3297/01 {גיל עם מזרחי נ' חסן אליהו, תק-של 2002(4), 17223 (2002)} קבע בית-המשפט:
"אין מחלוקת, ועל-פי סעיף 56 לפקודת השטרות, כי המבקש חתם על השיק כמסב.
ראשית אדון בטענת המבקש למחיקת התביעה על-הסף:
הטענה העיקרית בעניין זה היא כי אי-מתן הודעת-חילול כדין פוטרת את החייב מחבותו לשטר...
עולה השאלה האם ניתן ליחס את הידיעה של המבקש כאורגן בחברה לידיעת המבקש כמסב?
לא ניתן להפריד באופן מלאכותי את הידיעה של המבקש כמנהל החברה לידיעה שלו כמסב הרי הוא אותו אדם ולכן המסקנה המתבקשת היא שהמסב ידע על העובדה כי החשבון היה מוגבל ושיקים שניתנים מהמושכת חוזרים ללא פירעון.
המבקש טען שאין לקבל את הפניית המשיב בעניין הפטור ל- ע"א 291/66 אשר כ"ץ נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כ(4), 46 (1966) {להלן: "עניין אשר כ"ץ"} משום שמדובר שם בפטור למושך ולא בפטור למסב. בעניין אשר כץ נפסק אמנם כי די בכך שידע המושך על כך שהחשבון נסגר כדי שיתקיים הפטור, אך משקבעתי לעיל כי ידיעתו של המבקש היא גם ידיעתו כמסב, הרי שהיה מודע לעניין החשבון המוגבל כמסב ולפיכך דין טענת הפטור מהודעת-החילול להתקבל גם כלפיו...
עצם העובדה כי הן המושכת באמצעות מורשה החתימה שהוא המסב והן המסב ידעו כי החשבון מוגבל והבנק אינו מכבד שיקים מהווה ויתור מכללא על הודעת-החילול ופוטרת את האוחז מלהודיע הודעת-חילול."
4.4 "הוצג טרם זמנו"
ב- ת"א (הרצ') 6061/06 {אליהו קאשי נ' ציפורה ליאורה אבורוס, תק-של 2006(3), 24110 (2006)} הודתה הנתבעת כי קיבלה הודעת-חילול, אולם, לא נשלחה אליה כל הודעת-חילול במסגרת הזמן הקבוע בחיקוק. בית-המשפט, בדחותו טענה זו קבע כי "הנתבעת לא ציינה במפורש בתצהירה, כי מעולם לא פנו אליה בכתב או בעל-פה בדבר חילול השיק". זאת ועוד. "השיק נשוא הדיון חזר מבלי שנפרע בציון "ה.ט.ז." שמשמעותו "הוצג טרם זמנו" ועל-כן, אין הבנק הנמשך חייב לקבל עליו את השטר או לפרעו, דבר המעניק לתובע פטור מהודעת-חילול כאמור בסעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות.
4.5 "אין כיסוי מספיק"
שיק המוחזר מחמת הסיבה "אין כיסוי מספיק" {א.כ.מ}, כמוהו כשיק שניתנה לו הוראת ביטול {נ.ה.ב}. במקרה זה, פטור אוחז השיק ליתן הודעת-חילול {ראה גם ע"א 262/61 חצרוני נ' יעקובי, פ"ד טו(4), 2409 (1961)}. כלומר, משאין בחשבון המושך כיסוי מספיק לפרוע את סכום השיק, הרי אין בין הבנק הנמשך לבין המושך כל חיוב לפרוע את השיק {ת"א (הרצ') 1815/00 מרגוליס רוני נ' בראל איריס, תק-של 2004(3), 23900 (2004)}.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 209143/02 {יגני שלחוב אור נ' משה אלי, תק-של 2003(4), 19428 (2003)} קבע בית-המשפט:
"אשר לנושא הודעת-החילול:
הנתבע טען כי לא קיבל הודעת-חילול ובעקבות זאת טוענת התובעת באמצעות בא-כוחה בדברי הסיכום שלה כי היתה פטורה ממתן הודעת-חילול כיוון שהנתבע בעצמו ביטל את השיק וסגר את חשבון הבנק שלו. אכן, השיק חולל בהערת א.כ.מ על-ידי הנמשך, ובכך שהמושך הותיר את חשבונו במצב בלתי-סולבנטי הוא ביטא את כוונתו לבטל את הוראת הפירעון ולפי סעיף 49(ב) לפקודת השטרות מופטר במקרה כזה האוחז מהודעת-החילול.
למסקנה זו ניתן להגיע מתוך עיון בפני השיק בלבד ללא כל צורך בטיעון עובדתי נוסף, ובכך נדחות טענות בא-כוח הנתבע בסיכומי התשובה שהוגשו מטעמו.
לפיכך, אין כל מקום לדחיית התביעה בשל היעדרה של הודעת-חילול."
ב- ע"א 263/65 {שרייטר נ' "חלץ" בע"מ, פ"ד כ(1), 178 (1966)} קבע בית-המשפט:
"אי-פירעון השטר על-ידי הבנק שעליו הוא נמשך מחוסר כיסוי מראה שהבנק לא היה חייב לפרעו וכתוצאה מזה פטור הנפרע מכוח החוק מחובת מתן הודעת-חילול והעדה: ראה סעיף 49(ב)(3)(ד) לפקודת השטרות." {ראה גם ע"א 262/61 חצרוני נ' יעקובי, פ"ד טו(4), 2409 (1961); ת"א (פ"ת) 2616/02 יהודאי חיים נ' לוי ברטה שרה, תק-של 2003(3), 2641 (2003)}



4.6 "נא לפנות למושך"
אנו סבורים כי חילול שיק מסיבה של "נא לפנות למושך", פוטרת את האוחז ממתן הודעת-חילול. בהחזרת השיק, יש משום ראיה לכאורה כי על הבנק לא היתה החובה לפרוע את השיק. נטל ההוכחה רובץ על מושך השיק להוכיח אחרת, קרי, כי היתה חובה על הבנק לפרוע שיק זה {ראה ע"א 219/63 קשפיצקי נ' גרבלסקי, פ"ד יח(1), 413 (1964); ע"א 263/65 שרייטר נ' חלץ, פ"ד כ(1), 178 (1966)}.
4.7 "חשבון סגור"
ב- ת"ט (שלום רמ') 17403-07-10 {טאגור שירותי ניקיון והחזקה בע"מ נ' מירב יעקובזון, תק-של 2010(4), 108528, 108529 (2010)} קבע כב' הרשם דן סעדון כי המצהיר עצמו מציין כי החשבון עליו נמשך השיק נסגר הואיל והמבקשת החליפה סניף בנק ומכאן שסניף הבנק הנמשך לא היה חייב - חוזית - לכבד את השיק. בהתאם, לא היה צורך במשלוח הודעת חילול לגבי השיק {כאמור בסעיף 49 (ב)(3)(ד) לפקודת השטרות} כדי להעמיד עילת תביעה.