הבקשה לביצוע

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") דן בהליך לביצועו של כל פסק-דין של בית-המשפט. סעיף הנ"ל קובע את העיקרון על פיו רשאי הזוכה לפנות בנקיטת הליכים שונים לגביית פסק-הדין, בין מיידית ובין לאחר-מכן.

גם הליך שמטרתו השבת כספים לפי סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל בא בגדר "בקשה לביצוע פסק-דין", לפי סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל. פסק-הדין שביטל את החיוב הקודם הוא אומנם "פסק-דין שלילי", אולם החזרת המצב שהיה לפניו לקדמותו היא בגדר "ביצוע" של פסק-דין זה.

על-פי הדין הישראלי, סמכותה של לשכת הוצאה לפועל היא טריטוריאלית, ואין דבר חקיקה ישראלי המאריך את זרועותיו לעבר האיזור השטחים הכבושים.

בתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל נוספו לסעיף 6 הנ"ל מספר תנאים, בלעדיהם לא ניתן להגיש את הבקשה לביצוע. ואלה הם התנאים:

v סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי בקשה לביצוע פסק-דין לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל, אלא אם חלף המועד שנקבע בפסק-דין לביצועו. לעיתים רואים אנו כי בית-המשפט קובע כי על הנתבע, לדוגמא, לשלם לתובע סכום כסף תוך 25 ימים מיום פסק-הדין. במקרה שכזה, התובע-הזוכה, לא יוכל להגיש את פסק-הדין ללשכת ההוצאה לפועל, אלא לאחר תום 25 הימים בהם הנתבע לא שילם כאמור בפסק-הדין.

סעיף 6(ב) לחוק מונה אפשרות לפיה בפסק-הדין לא נקבע מועד לביצועו של פסק-הדין. במקרה שכזה, ניתן יהיה להגיש את פסק-הדין לביצוע לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין ובשים-לב כי במקרה ופסק-הדין ניתן במעמד הזוכה, והזוכה נדרש להמציא את פסק-הדין לחייב או לבא-כוחו, יחולו מניין ה- 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין.

v סעיף 6(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-אף האמור בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק-דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו לחייב ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

עמוד 2 בספר:


v סעיף 6(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי בקשה לביצוע לא תתקבל נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות {שם פרטי; שם משפחה ומספר זיהוי}, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

לפיכך, על זוכה, בטרם הגשת הבקשה לביצוע, לוודא את פרטיו האישיים של החייב ובכך למעשה יקל על מלאכת הגבייה.

בקשה לביצוע פסק-דין כספי. את הבקשה לביצוע פסק-דין כספי יש להגיש באמצעות טופס 802 המוגדר כ"בקשה לביצוע פסק-דין (כספי בלבד)".

בנוסף לבקשה לביצוע פסק-דין כספי יש לצרף את המסמכים הבאים: פסק-דין מקורי או נאמן למקור החתום על-ידי בית-המשפט הנושא את שם הנתבע ומספר מזהה שלו {ת.ז. או ח.פ. או מספר עמותה וכיוצא בזה; פסק-דין המאושר "נאמן למקור" החתום על-ידי עורך דין - לא יתקבל}; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין.

בקשה לביצוע פסק-דין למזונות. את הבקשה לביצוע פסק-דין למזונות יש להגיש באמצעות טופס 804 המוגדר כ"בקשה לביצוע בענייני מזונות".

בנוסף לבקשה לביצוע פסק-דין למזונות יש לצרף את המסמכים הבאים: טופס 807 המוגדר כ"נתוני חישוב קרנות בתיק מזונות"; פסק-דין מקורי או נאמן למקור החתום על-ידי בית-המשפט {פסק-דין המאושר "נאמן למקור" החתום על-ידי עורך דין - לא יתקבל}; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין; במידה והזוכה מקבל כספים מן המוסד לביטוח לאומי יש לצרף אישור ממנו על גובה הסכומים.

בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. את הבקשה לביצוע יש להגיש באמצעות טופס 868 המוגדר כ"בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תובענה)".

בנוסף לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב יש לצרף את המסמכים הבאים: ראיה ברורה המעידה על סכום החוב; כתב תביעה וכל מסמך אחר התומך בתביעה; העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע וכן העתק תשובת הנתבע להתראה אם השיב לה; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין.

עמוד 3 בספר:


בקשה לביצוע פסק-דין צו עשה. את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס 803 המוגדר כ"בקשה לביצוע פסק-דין".

בנוסף לבקשה לביצוע פסק-דין יש לצרף את המסמכים הבאים: פסק-דין מקורי או נאמן למקור החתום על-ידי בית-המשפט {פסק-דין המאושר "נאמן למקור" החתום על-ידי עורך דין - לא יתקבל}; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין.

בקשה לפתיחת תיק משכנתא/משכון. את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס 805 המוגדר כ"בקשה למימוש (משכנתא/משכון)".

בנוסף לבקשה לפתיחת תיק משכנתא/משכון יש לצרף את המסמכים הבאים: שטר המשכנתא/משכון או העתק מאושר ממנו; תצהיר לאימות העובדות; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין.

בקשה לביצוע שטר/שיק. את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס 801 המוגדר כ"בקשה לביצוע שטר/שיק".

בנוסף לבקשה לביצוע שטר/שיק יש לצרף את המסמכים הבאים: שיק/שטר מקורי; צילום השיק/השטר משני צדדיו; ייפוי-כוח במידה והזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין.