הספריה המשפטית
סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני

הפרקים שבספר:

מבוא

סרבנות גט היא תופעה חברתית פסולה הפוגעת במישרין בחירותו ובכבודו של בן הזוג מסורב הגט. תופעה זו הינה מהתופעות החברתיות-משפטיות הקשות והמורכבות בישראל.

תופעה זו בה מוחזקת חירותו של אדם כבן ערובה בידי בן הזוג, אם משום נקמנות גרידא ואם על-מנת להשיג באמצעותה הישגים כאלה ואחרים בהליך הגירושין, הינה נטע זר בחברה מודרנית אשר עושה כל שאל ידה לבסס ולחזק את ערכי הכבוד והחירות בהם היא דוגלת.

תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה - לדוגמה - הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא - זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה.

בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה - להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית.

יוער כי אין מקום לאבחנה בין גבר מסורב גט לבין אישה מסורבת גט, אלא רק ככל שמדובר בגובה הנזק {עמ"ש 23464-10-09 א' ש' נ' ד' ש', פורסם באתר האינטרנט נבו (06.10.11); תמ"ש (יר') 21162/07 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.10); תמ"ש (יר') 46820-03-10 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.09.12)}.

תופעת סרבנות הגט הינה תופעה כואבת אשר משתמשת בחירותו ובכבודו של האדם ככלי מיקוח וניגוח בידי מי שהיה עד לא מזמן האדם הקרוב ביותר לניזוק {בג"צ 2123/08 פלוני נ' הנהלת בתי-הדין הרבניים, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.07.08)}.

כפי שנראה להלן בהרחבה, סרבנות גט היא עוולה אזרחית אשר ניתן לבחון במסגרת עוולה נזיקית וכן במסגרת עוולה של הפרת חובה חקוקה.

בית-המשפט בבואו לקבוע את גובה הנזק עליו ליתן את תשומת-ליבו לשיקולים להלן:

האם מסורב הגט הינו הבעל או האישה; גיל האישה; האם הוקנתה למסורב הגט זכות לקבל היתר לשאת אישה שניה; האם בפועל נמנע ממסורב הגט חיי זוגיות או חיי משפחה אחרים עקב סרבנות הגט; משך סרבנות הגט; הערכת התנהגותו הבלתי-ראויה של בן הזוג סרבן הגט; האם בסופו-של-דבר חזר בו בן הזוג סרבן הגט מסירובו, ובני הזוג כבר היו גרושים שעה שניתן פסק-הדין בעניינם וכן, שיקולים נוספים הקשורים לנסיבות העניין הספציפי העומד בפני בית-המשפט ולהשלכות המיוחדות שהיו לכך על בן הזוג הנפגע {ראה למשל תמ"ש (יר') 46459-07-12 ז' ג' נ' ש' ג', תק-מש 2014(3), 772 (2014)}.