הספריה המשפטית
ספרונית פשיטת רגל

הפרקים שבספר:

פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980

פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון התשמ"ג)
בפקודה זו:
"בית-המשפט" - בית-המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל לפי פקודה זו;
"החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים - החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על-ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה;
"החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים - החלטה שנתקבלה בה ברוב מניין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על-ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם;
"העברה" - לרבות הקניית נכסים והמחאתם;
"הפרשי הצמדה" - תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה;
"חבות" - התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא - אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול-דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה - אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;
"חוב בר-תביעה" - כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;
"מוציא לפועל" - כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין;
"נאמן" - הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב;
"נושה מובטח" - מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב;
"נכסים" - מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם;
"נכסי פושט רגל" - הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן;
"ריבית" - ריבית בשיעור שנקבע לעניין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"תובע" - נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג';
"תקנות" - לרבות טפסים;
"השר" - שר המשפטים.

פרק ב': הליכים בפשיטת רגל
סימן א': ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס
2. מיהו חייב (3(1))
(א) חייב, לעניין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה-עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הוא עצמו היה בישראל;
(2) היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;
(3) ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על-ידי מורשה או מנהל;
(4) היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.
(ב) אף מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף-קטן (א) ואם לדעת בית-המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה-עשרה שנים.

3. התראת פשיטת רגל (3(2)(ז)) (תיקון התשל"ו)
נושה שהשיג נגד חייב פסק-דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית-המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לעניין התראת פשיטת רגל -
(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק-דין חלוט כמי שהשיגו;
(2) "פסק-דין חלוט" - לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק-דין חלוט או בהחלטה חלוטה.

4. תכנה של התראת פשיטת רגל (3(3))
(א) בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק-דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית-המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה.
(ב) התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה.
(ג) בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לעניין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו.
(ד) לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה.
5. מעשה פשיטת רגל (3(2))
מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשה לו אחת מאלה:
(1) בישראל או במקום אחר:
(א) נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;
(ב) העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה;
(2) בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה:
(א) יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;
(ב) עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;
(ג) התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו;
(3) עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על-פי צו בית-משפט;
(4) הגיש לבית-המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;
(5) הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;
(6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית-המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית-המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק-הדין; לעניין זה, "חוב פסוק" - לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" - לרבות הליכים שבהם ניתן הצו.


6. סמכות למתן צו כינוס (4)
עשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית-המשפט, על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב, ובכפוף לתנאים האמורים להלן, ליתן צו להגנת נכסי החייב; לצו כאמור ייקרא צו כינוס.

7. עילות לבקשת נושה (5(1)) (תיקון התשנ"ו)
לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר - סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ- 84,763 שקלים חדשים; בית-המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;
(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;
(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה;
(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בה בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על-ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על-ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

7א. בקשה לפשיטת רגל נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל - הוראת שעה (תיקון התשע"ה)
הגיש חייב בקשת הפטר בתקופת התחולה לפי סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וביקש נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב, יפרט הנושה את הנימוקים לניהול ההליך לפי פקודה זו ולא לפי החוק האמור; בית-המשפט רשאי לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל אם סבר שמתקיימות נסיבות המצדיקות את הפעלת הסמכויות המוקנות לבית-המשפט בהליכי פשיטת רגל.
8. בקשת נושה מובטח (5(2))
היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על ערובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או יתן אומדן שוויה של הערובה; נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לעניין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח.

9. אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (5(3))
לא תוגש בקשת פשיטת רגל נגד תאגיד או חבר-בני-אדם שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות.

10. אימות והמצאה (6(1))
בקשתו של נושה תאומת בתצהיר, שלו עצמו או של אדם אחר מטעמו היודע את העובדות, והיא תומצא בדרך שנקבעה.

11. ראיות נחוצות (6(2))
בית-המשפט בדונו בבקשת הנושה ידרוש ראיות לחובו של הנושה המבקש, להמצאת הבקשה ולמעשה פשיטת הרגל או לאחד ממעשי פשיטת הרגל שנטענו בבקשה, ואם הניחו הראיות את דעתו רשאי הוא ליתן צו כינוס לפי הבקשה.

12. זכות להעיד את החייב (6(3))
להוכחת הטענות שבבקשתו רשאי הנושה המבקש, בשעת הדיון בבקשה, לדרוש שיוצגו פנקסי החייב לפני בית-המשפט ולהזמין את החייב עצמו להעיד.

13. חקירת תוקף החוב ותמורתו (6(4))
בית-המשפט, בדונו בבקשת הנושה, רשאי לברר מה היתה התמורה לחוב פסוק, ואם היתה לפניו ראיה למרמה, לקנוניה או לעיוות דין, או שהוכח קיומו של חוב בר-תביעה מלבד החוב הפסוק, רשאי הוא לברר תקפותו של החוב הפסוק.

14. עילות לדחיית הבקשה (6(6))
אם הראיות שהובאו לפי סעיף 11 לא הניחו את דעת בית-המשפט, או אם הראה החייב להנחת דעת בית-המשפט שהוא יכול לשלם את חובותיו או שמטעם מספיק אחר אין ליתן צו, רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה.

15. דחיה או עיכוב בגלל ערעור (6(5))
כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב את הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק-הדין.

16. עיכוב הליכים מחמת הכחשה (6(7), (8))
(א) התייצב החייב לדיון בבקשה וכפר שהוא חייב חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית-המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל ההליכים בה לזמן הדרוש למשפט בדבר החוב, ורשאי הוא לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות המבקש במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו.
(ב) עוכבו הליכים, רשאי בית-המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.

17. בקשת חייב (7(1) רישה, (2)) (תיקון התשנ"ו)
(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:
(1) חובותיו אינם פחותים מ- 17,154 שקלים חדשים;
(2) צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו:
(א) פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;
(ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;
(ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

(3) צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן: "כתב ויתור על סודיות"), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה: "תאגיד בנקאי"), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.
(ב) החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

18. צו כינוס נכסים לבקשת חייב (תיקון התשנ"ו)
בית-המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית-המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי.

18א. מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (תיקון התשנ"ו)
(א) החליט בית-המשפט ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 או בסעיף 18, יקבע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים לאחר תום שישה חודשים לפחות מיום מתן צו הכינוס; ואולם אם שוכנע, לאחר שמיעת הכונס הרשמי, כי יש ביכולתו להגיש את חוות-דעתו, כמשמעותה בסעיף 18ד, במועד מוקדם יותר - יוקדם הדיון בהתאם למועד זה.
(ב) החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל; בית-המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב.

18ב. תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (תיקון התשנ"ו)
בית-המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים, וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים עיתיים כאמור בסעיף 111; כן רשאי בית-המשפט לקבוע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א, כולן או מקצתן.

18ג. חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (תיקון התשנ"ו)
(א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות-דעתו לבית-המשפט, חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים.
(ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה:
(1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב כאמור בסעיף-קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;
(2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
(ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל - אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו - אם הבקשה הוגשה על-ידי החייב.
(ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לעניין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לענייניו של החייב - כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו;
(2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף-קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי.
(ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית-משפט.
(ו) לעניין סעיף זה ולעניין סעיפים 59 ו- 60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על-ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית-המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על-ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.

18ד. חוות-דעת הכונס הרשמי (תיקון התשנ"ו)
(א) הכונס הרשמי יגיש לבית-המשפט את חוות-דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.
(ב) חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה-עשר ימים לפני המועד שקבע בית-המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.

18ה. החלטת בית-המשפט (תיקון התשנ"ו)
(א) בית-המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות-דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום-לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו- 226.
(ב) בית-המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.

19. חזרה מבקשה (6(9), 7(3))
אין חזרה מבקשה שהוגשה - בין של נושה ובין של חייב - אלא ברשות בית-המשפט.




19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) חייב שחובותיו עולים על 34,308 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית-המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה - כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
(ב) לבקשה יצרף החייב:
(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;
(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(3) (נמחקה).
(ג) בית-המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר-תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית-המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד) בית-המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.

20. פעולות צו כינוס (8)
(א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית-המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית-המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.
(ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.

21. כונס זמני מינויו ושכרו (9) (תיקון התשמ"ג)
(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית-המשפט, אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים:
(1) בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית-המשפט בהצעות שהובאו לפניו לעניין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו;
(2) בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי.

22. עיכוב הליכים (10) (תיקון התשנ"ו)
(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית-המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על-פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית-המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.
(ב) כל בית-משפט או בין דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.
(ג) המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית-המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך.
(ד) על אף האמור בסעיף זה:
(1) לא יעכב בית-המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;
(2) לא יעכב בית-המשפט בעל משכנתה או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לעניין הערובה שברשותם.



22א. צו זמני לבקשת חייב (תיקון התשנ"ו)
בית-המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף 17, צו למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף 21 או צו לעיכוב הליכים כמשמעותו בסעיף 22, והכל בתנאים שיקבע ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים; מילא החייב את התנאים שקבע בית-המשפט - יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית-המשפט לפי סעיף 18; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו כאמור - יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על הארכת התקופה ב- 30 ימים נוספים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

23. מנהל מיוחד (11) (תיקון התשמ"ג)
(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך-כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול-דעתם.
(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.
(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי.

24. פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (12) (תיקון התשמ"ג)
הודעה על מתן צו כינוס - ואם הוחלט על כינוס אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף 26, גם על מועד האסיפה - תפורסם ברשומות ובעיתון בדרך שנקבעה; ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית-המשפט שנתנו ותאריך הבקשה.




סימן ב': דו"ח, חקירה ואסיפה
25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס (תיקון התשנ"ו)
(א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה.
(ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית-המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.
(ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.
(ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על-ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו.
(ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.

26. אסיפת נושים ראשונה (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) ניתן צו כינוס, יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר, ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות העניין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.
(ב) נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.



27. בקשה לחקירה פומבית (תיקון התשמ"ג)
ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך בכך, לפנות לבית-המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב.

28. קביעת מועד חקירה (תיקון התשמ"ג)
החליט בית-המשפט לערוך את החקירה, יקבע את מועדה והחייב יתייצב לחקירה באותו מועד.

29. עריכת החקירה (תיקון התשמ"ג)
בית-המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן - אם נתמנה כזה - וכן כל נושה שהגיש תביעה או נציגו שהורשה לכך בכתב, רשאים בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו.

30. הנוהל בחקירה (תיקון התשמ"ג)
(א) בית-המשפט יזהיר את החייב לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק, וסעיפים 2, 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980 - יחולו.
(ב) על החייב לענות על כל שאלה ששאל בית-המשפט או שנשאלה ברשותו.
(ג) דברי החקירה יירשמו בפרוטוקול ככל שבית-המשפט ימצא לנכון, ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו וייחתמו בידי החייב ובידי בית-המשפט; סירב החייב לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין בפקודה זו הוראה אחרת לעניין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב.

31. (בוטל).

32. חייב חולה (15(10))
היה החייב חולה נפש, או סובל מלקות או מנכות נפשיות או גופניות הנוטלות ממנו, לדעת בית-המשפט, את כשרו להתייצב לחקירה הפומבית, רשאי בית-המשפט לוותר בצו עליה או להורות שייחקר בתנאים, באופן ובמקום הנראים לבית-המשפט כמתאימים.

סימן ג': פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
33. הצעת החייב (תיקון התשמ"ג)
ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו רוצה להציע פשרה לפרעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרשמי, תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה אה תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.

34. אסיפה לדיון בהצעה (16(2)-(4), (20)) (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים בעצמם או על-ידי שליח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית-המשפט - תחייב את כולם.
(א1) על אף הוראות סעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.
(ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
(ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
(ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.

35אישור ההצעה בבית-המשפט (16(5)-(14), (19)) (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו.
(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית-המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.
(ג) לעניין אישור פשרה או הסדר של חייבים יחד רשאי בית-המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.
(ד) לא יאשר בית-המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט הרגל.
(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית-המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.
(ו) מצא בית-המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית-המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63.
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית-המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית-המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר-תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית-המשפט:
(1) 35% - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;
(2) 45% - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;
(3) 55% - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;
(4) 65% - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;
(5) 80% - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית-המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף-קטן זה.
(ח) (בטל).
(ט) אישור בית-המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית-המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית-המשפט.
(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק-דין נגדו בתביעה למזונות.
(יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם.

36. אכיפה (16(15) רישה)
לפי בקשתו של אדם מעוניין רשאי בית-המשפט לאכוף את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה.

37. ביטול (16(16))
(א) אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית-המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית-המשפט, שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.
38. תחולה לעניין נאמן (16(17))
נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות סעיפים 59 ו- 60 ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל", ו"הכרזה" באים, לפי העניין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר.

39. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר (16(18))
הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר. במידה שטיב העניין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו"הכרזה" יפורשו כאמור בסעיף 38.

40. היקף פשרה והסדר (16(21))
פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית-המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור.

41. סייג לתוקף פשרה והסדר (17)
פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא יחייבו נושה שלא הסכים להם לעניין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על-פי צו הפטר בפשיטת רגל.

סימן ד': הכרזת פשיטת רגל
42. צו הכרזה על פשיטת רגל (תיקון התשמ"ג)
ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל, או שלא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו לפי סימן ג' בפרק זה תוך מועד שקבע בית-המשפט, יכריז בית-המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.
42א. הגבלות על פושט רגל (תיקון התשנ"ו)
(א) חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.
(ב) (1) חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, אלא-אם-כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן; הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה; מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק; הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב;
(2) החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי; הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב, להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן; החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה (1) בשינויים המחוייבים;
(3) משמעותם של המונחים בסעיף-קטן זה, כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
(ג) חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא-אם-כן אישרו זאת מראש בית-המשפט או הנאמן; לעניין סעיף זה, "בעל עניין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ד) השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד, רשאי בית-המשפט ליתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף-קטן זה או בהפרת הוראות סעיף-קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל עניין כאמור.
(ה) ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי העניין; בית-המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו.
(ו) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה.

43. פרסום (18(2)) (תיקון התשמ"ג)
הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות ובעיתון יומי בדרך שנקבעה; בהודעה יצויינו שמו, מענו ומשלח ידו של פושט הרגל, בית-המשפט המכריז ויום ההכרזה, ותוקף ההכרזה יהא מיום מתן הצו.

44. הכונס הרשמי כנאמן (תיקון התשמ"ג)
משהוכרז חייב פושט רגל, יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן.

45. מינוי נאמן (תיקון התשמ"ג)
(א) משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל; הכונס הרשמי יודיע לבית-המשפט על הצעתם.
(ב) לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית-המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.
(ג) בית-המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן.




46. ערובה (תיקון התשמ"ג)
בית-המשפט רשאי, לפני מינויו של נאמן או אחרי כן, לדרוש שהנאמן ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנאמן ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

47. כללים למינוי נאמן (תיקון התשמ"ג)
השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של הנאמן ודרך הדיון של בית-המשפט בהצעות שיובאו לפניו לעניין זה; בכללים האמורים ייקבעו תנאי הכשירות למינוי, תנאים אחרים שנאמן חייב למלא לצורך מינויו ודרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי.

48. מינוי ועדת ביקורת (20(1), (2))
(א) הנושים הכשירים להצביע רשאים, בהחלטה באסיפתם הראשונה או באחת האסיפות שלאחריה, למנות ועדת ביקורת לשם פיקוח על ניהול נכסי פושט הרגל בידי הנאמן.
(ב) בוועדת הביקורת יהיו לא פחות משלושה חברים ולא יותר מחמישה וכל חבר יהיה נושה, או מי שנושה עשהו או נתכוון לעשותו למורשהו או לשלוחו-להצבעה, ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הביקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר-תביעה.

49. סדרי עבודת ועדת הביקורת (20(3), (4)) (תיקון התשמ"ג)
(א) ועדת הביקורת תתכנס בזמנים כפי שהנאמן או כל חבר של הוועדה יראו לנחוץ.
(ב) הוועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה.



50. הפסקת חברות בוועדת הביקורת (20(5)-(9))
(א) כל חבר של ועדת הביקורת רשאי להתפטר ממנה על-ידי שימסור על כך לנאמן הודעה בכתב חתומה בידו.
(ב) חבר של הוועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות רצופות של הוועדה - תתפנה משרתו.
(ג) אפשר להעביר חבר הוועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים שניתנה עליה הודעה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה.
(ד) נתפנתה משרתו של חבר הוועדה, יזמן הנאמן מיד אסיפת נושים לשם מילוי המקום, והאסיפה רשאית בהחלטה למנות לכך נושה אחר או אדם אחר כשיר לכך כאמור בסעיף 48(ב).
(ה) חברי הוועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה; ואם היו פחות מחמישה רשאים הנושים להוסיף עליהם ובלבד שלא יהיו יותר מחמישה.

51. בהעדר ועדה (20(10))
באין ועדת ביקורת רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שוועדת הביקורת רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו.

52. פשרה או הסדר לאחר הכרזה (21(1)) (תיקון התשנ"ו)
משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים, הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל.




53. אישור בית-המשפט (21(2))
(א) אישר בית-המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית-המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון.
(ב) נתן בית-המשפט צו לפי סימן זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קניינו של החייב מיד לאחר ששולם כל סכום הפשרה.

54. ביטול (21(3))
(א) לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר, או שראה בית-המשפט שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה, או שאישורו הושג במרמה, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת אדם מעוניין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

55. סמכות לבטל הכרזה (29) (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) ראה בית-המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעוניין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעיתון יומי.
(ב) בית-המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על-פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא-אם-כן החליט בית-המשפט להסירה.
(ג) לעניין סעיף זה:
(1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל לא ייראה כפרעון מלא של החוב;
(2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית-המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;
(3) חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית-המשפט.
(ד) ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית-המשפט ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית-המשפט, ואם לא מינה - יחזרו להיות קניינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית-המשפט לקבוע בצו.

סימן ה': פיקוח על החייב ועל נכסיו
56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם
(א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה: "החייב") יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה.
(ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית-המשפט בצו שניתן לעניין מיוחד או שניתן על-פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעוניין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לעניין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על יפוי-כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בעניין נכסיו ובעניין חלוקת דמיהם בין נושיו.
(ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.


57. נסיבות למעצר חייב (תיקון התשמ"ג)
(א) רשאי בית-המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית-המשפט בדבר; ואלה הנסיבות:
(1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית-המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראה פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו;
(2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית-המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל;
(3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו;
(4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית-המשפט ולא נתן לכך טעם סביר.
(ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בעניין העדפת מרמה.



57א. עיכוב יציאה מהארץ (תיקון התשמ"ג)
משניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית-המשפט לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ; צו עיכוב היציאה יעמוד בתקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל, אם לא ביטל אותו בית-המשפט קודם לכן.

58. הפניית דברי דואר של החייב (תיקון התשס"ד)
משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, או עובד שלו - במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על שלושה חודשים - לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו.

59. זימון וצו הבאה (תיקון התשנ"ו)
(א) משניתן צו כינוס, רשאי בית-המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו:
(1) המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס הרשמי, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 18ג - להתייצב בפני הכונס הרשמי;
(2) המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לענייניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם - למסרם לכונס הרשמי או לבית-המשפט, או להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית-המשפט.
(ב) מי שניתן לגביו צו כאמור בסעיף-קטן (א), והוזמן כאמור ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית-המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית-המשפט להורות כי ייעצר ויובא לבית-המשפט לחקירה, והוראות סעיפים 73 ו- 73א לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, יחולו, בשינויים המחוייבים.
(ג) הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית-המשפט.

60. חקירה (25(3)-(5))
(א) בית-המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו.
(ב) הודה אדם בחקירה בפני בית-המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית-המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית-המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם.
(ג) הודה אדם בחקירה בפני בית-המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית-המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית-המשפט ראה לצודק.

60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית-המשפט, לחייב או לנושים (תיקון התשנ"ו)
(א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית-המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין - ליתן צו:
(1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לענייניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב - מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3);
(2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו:
(א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לעניין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית-המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה;
(ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו - מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסויים, שבית-המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית-המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
(ב) מידע או מסמכים שבית-המשפט הורה על מסירתם לפי סעיף זה, לא יימסרו אלא לכונס הרשמי ולבית-המשפט בלבד, בדרכים שייקבעו;
ואולם, בהסכמת נציג מוסמך של רשות המס או התאגיד הבנקאי, יימסרו המידע או המסמכים גם לנושים או לחייב.
(ג) בית-המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על גילוים לחייב של מידע או מסמכים שנמסרו לכונס הרשמי, לאחר שנסתיימה חקירתו, אף ללא הסכמת רשות המס או התאגיד הבנקאי, ובלבד שניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם, ולעניין רשות מס - שבית-המשפט שוכנע שלא יהיה בכך כדי לחשוף את מקורות המידע שלה או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה של רשות המס; בית-המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומטעמים שיירשמו, אף ללא נוכחות החייב, וכן לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע, באופן שימנע את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
(ד) השר ושר האוצר יקבעו הוראות לעניין דרכי מסירת הדו"חות, המידע או המסמכים מתאגיד בנקאי או מרשות מס כאמור בסעיף זה; לא נקבעו הוראות - יקבע בית-המשפט בצו את אופן העברת המידע.
(ה) צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית-המשפט נתן לגורם שכלפיו הוא מופנה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו.
(ו) בסעיף זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

סימן ו': הפטר
61. בקשת הפטר והודעה (26(1), (7) רישה) (תיקון התשמ"ג)
(א) פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית-המשפט הפטר.
(ב) בית-המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה-עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
(ג) הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית-המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

62. דיון והחלטה (26(2), רישה, (7) סיפה) (תיקון התשנ"ו)
(א) בית-המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
(ב) בית-המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו- 64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית-המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.

63. סייגים למתן הפטר (26(2) תנאי א', (3)) (תיקון התשנ"ו)
(א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו או בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף-קטן (ב), רשאי בית-המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:
(1) לא יתן הפטר;
(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;
(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;
(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק-דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית-המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק-הדין בלי רשות בית-המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.
(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום-לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) (נמחקה);
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי-מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של ענייני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על-ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;
(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי-מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(9) תוך שלושת החודשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;
(10) (נמחקה);
(11) פרשט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
(12) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

64. שינוי צו (26(2) תנאי ב')
עברו שנתיים מיום מתן צו הפטר, ופושט הרגל שכנע את בית-המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, רשאי בית-המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון.

65. סמכות להתלוות ולהתנות כאחד (26(8))
הסמכויות להתלות הפטר ולהתנות בו תנאים, יכול שיופעלו בו-בזמן.

66. תעודה לעניין חיקוקים פוסלים (26(4))
בית-המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי-צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית-המשפט כאמור; סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור.
67. חובות פושט רגל שהופטר (26(9))
פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית-המשפט לבטל את הפטרו, אך אין הביטול פוגע בתקפם של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו.


67א. הפטר על-פי בקשת הכונס הרשמי (תיקון התשמ"ג)
(א) על-פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית-המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.
(ב) בית-המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה-עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
(ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 67, 69 ו- 226.

68. חזקות (26(5), (6))
לעניין סימן זה:
(1) תסקיר הכונס הרשמי יהיה ראיה לכאורה לכל האמור בו;
(2) שוכנע בית-המשפט שבמימוש נכסי פושט הרגל הושג, או קרוב שיושג או שבמימוש זהיר אפשר היה להשיג, כדי 50% מחבויותיו הלא-מובטחות - ותסקיר של הכונס הרשמי או של הנאמנים יהיה ראיה לכאורה על כך - ייחשבו נכסיו כמגיעים כדי 50% כאמור.

69. פעולות ההפטר (28)
(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
(3) חבות לפי פסק-דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא, מה שהורה בית-המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
(ב) צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.
(ג) צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.

70. מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה (27)
(א) בסעיף זה "העברת מרמה" - אחת מאלה:
(1) העברת נכסים בשל נישואין ולפניהם כגמול להם בשעה שלמעביר לא היתה יכולת לשלם את כל חובותיו בלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה;
(2) התחייבות, בשל נישואין, להעביר בעתיד לאישה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף או נכס - למעט כסף ונכס השייכים או מגיעים לאשתו - כשביום הנישואין לא היתה לו בהם כל זכות או זיקה.
(ב) מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית-המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהותם, או שלא היתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביד בזמן שנעשתה, רשאי בית-המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי העניין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה.

פרק ג': ניהול נכסים
סימן א': תביעת חובות
71. חובות בני תביעה (30(3)) (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.
(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

72. סייגים (30(1), (2)) (תיקון התשל"ו)
על אף האמור בסעיף 71:
(1) תביעות לדמי נזק בלתי-קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על-פי פסק-דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;
(2) אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

73. הערכה (30(4)-(7))
(א) חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב - ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית-המשפט.
(ב) ראה בית-המשפט כי חוב או חבות אינם ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להחליט כך, ומשעשה כן לא יהיו עוד חובות בני-תביעה לעניין פקודה זו.
(ג) ראה בית-המשפט כי החוב או החבות ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להורות כי שוויים יישום בפני בית-המשפט וליתן את ההוראות הנחוצות לעניין זה, והסכום שנקבע כך יהיה חוב בר-תביעה.

74. אשראי הדדי וקיזוז (31)
(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.
(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס.

75. ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס (תיקון התשמ"ג)
כל חוב בסכום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום מתן צו הכינוס כבר עבר זמן פרעונו והוא בר-תביעה בפשיטת רגל, רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמזמן הפרעון שנקבע במסמך ועד לתאריך הצו, ואם לא נקבע במסמך זמן פרעון - לתקופה שמן היום שבו נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך הצו, ובלבד שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כאמור.

75א. חוב שפרעונו בעתיד (תיקון התשמ"ג)
חוב שזמן פרעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפרעון מיד, והוא זכאי לדיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר.

76. שוויון בתשלום חובות (33(7))
תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומים ובלי כל העדפה.

77. הוצאות ראשונות (33(1), (4))
הוצאות הניהול של נכסי פושט רגל, לרבות אגרות בית-משפט, יהיו שעבוד ראשון על הנכסים, ואם לא שולמו בפועל לפני כל חוב יישמר סכום מספיק לשילומן מתוך הנכסים העומדים לחלוקה; בכפוף לכך ישולמו החובות המפורטים בסעיף הבא ללא דיחוי, כאשר יהיה בנכסי החייב כדי לשלמם.

78. דין קדימה (33(2)) (תיקונים: התשי"ג, התשכ"ה, התשמ"ג, התשמ"ז, התשס"ט (מס' 2))
לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור, בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 21,000 שקלים חדשים;
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת-משנה (א) בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה;
לעניין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הביטוח");
(ג) הסכום הנקוב בפסקת-משנה (א) ישתנה כל שנה ב- 1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;
(ד) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת-משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות-משנה (ב) ו- (ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים.
(2) סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על-פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה;
(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו מתשלומים בשיעור שווה:
(א) תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך 12 החודשים שקדמו לאותו יום; "תשלומי חובה", לעניין זה - מיסים עירוניים, מיסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מיסים המוטלות על-פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן);
(ב) מיסים המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד 31 בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומיסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך 12 החודשים שקדמו לאותו יום;
(ג) דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל;
(ד) כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית-משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל;
(4) בית-המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות העניין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו- (3), כולם או מקצתם.

79. דין הנפטר חדל פרעון (33(5))
מי שנפטר כשהוא חדל-פרעון יחולו הוראות סעיפים 76 עד 82 כאילו היה פושט רגל, ולעניין זה יבוא יום פטירתו במקום יום מתן צו הכינוס.

80. דין שותפים פושטי רגל
(א) הנכסים המשותפים של שותפים ישמשו תחילה לתשלום חובותיהם המשותפים, והנכסים הנפרדים של כל שותף ישמשו תחילה לתשלום חובותיו הנפרדים.
(ב) היתה יתרה בנכסים נפרדים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מהנכסים המשותפים; היתה יתרה בנכסים המשותפים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מנכסיו של כל שותף לפי מידת זכותו וזיקתו בנכסים המשותפים.
(ג) במקום שאין נכסים משותפים ואין שותף כשר פרעון שאפשר לתבעו, יוכלו הנושים מן הנכסים המשותפים לתבוע מנכסיו של כל שותף נפרד ולקבל מתוכו דיבידנדים, בשיעור שווה עם כל נושה מן הנכסים הנפרדים; אולם אם אחריותו של שותף היא מוגבלת לא ירחיבו הוראות סעיף זה את אחריותו לשלם את חובות השותפות מנכסיו הנפרדים.

81. ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס (תיקון התשמ"ג)
הנאמן רשאי, לפי שיקול-דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו - החל מיום צו הכינוס ועד לתשלומם בפועל - ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית.


82. שמירת דינים
הוראות סעיפים 76 עד 81 לא יגרעו מהוראות כל דין הנוגע לחברות או לאגודות שיתופיות.

83. סייג לתביעות בני זוג
(א) אישה נשואה שהוכרזה פושטת רגל, כל כסף שהלווה לה בעלה וכל נכס שהפקיד בידה, לצורך עסקה, לא יוכל בעלה לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיה האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.
(ב) אישה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

סימן ב': נכסים העומדים לתשלום חובות
84. תחילתה של פשיטת רגל (35)
(א) יראו פשיטת רגל של חייב, בין על-פי בקשתו ובין על-פי בקשת נושה או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכינוס נגד החייב וכמתחילה בזמן ההוא.
(ב) עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל.
(ג) העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה.

85. נכסים בני חלוקה (37 סיפה) (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו, התשס"ה)
נכסי פושט הרגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף 86:
(1) כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו;
(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית-המשפט לכך; בית-המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית-המשפט על העברתם לנאמן;
(1ב) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על-פי תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי;
(1ג) בית-המשפט או הכונס הרשמי לא יחליטו על פדיון כספים כאמור בפסקאות (1א) ו- (1ב) אלא לאחר שנתנו לחייב הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו;
(3) מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל המיטלטלין; אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כמיטלטלין לעניין סעיף זה.

86. נכסים שאינם בני חלוקה (תיקונים: התשמ"ג, התשס"ט)
נכסי פושט הרגל לא יכללו:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה;
(2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע;
(5) אם החייב נכה - כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו;
(6) חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עימו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עימו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

86א. הגנת בית המגורים (תיקון התשמ"ג)
(א) היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עימו, רשאי בית-המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עימו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
87. דין שכר-טרחת עו"ד (36)
(א) כסף ששילם חייב בתום-לב לעורך-דינו לחשבון הוצאות משפט בהתנגדותו להליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף-על-פי שעורך-הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים.
(ב) כסף ששילם חייב בתום-לב לעורך-דינו לחשבון הוצאות משפט פלילי שנפתח נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף-על-פי שעורך-הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים; אולם אם ראה בית-המשפט שהסכומים ששולמו הם מוגזמים, יקבע מהו הסכום הסביר, לדעתו, והנאמן יוכל להיפרע את היתרה מעורך-הדין.

סימן ג': פשיטת רגל נוספת
88. הנאמן בחזקת נושה (38(1))
פושט רגל שניתנו נגדו צווי כינוס נוספים, או פושט רגל שנפטר וניתן צו שעזבונו ינוהל בפשיטת רגל, יראו, לעניין כל הליך שבעקבות כל צו כאמור, את הנאמן בפשיטת הרגל שבתכוף לפני הצו כנושה לגבי כל חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל שלאחריה שלא שולם במלואו.

89. נכסים שיוקנו לנאמן הבא (38(2))
(א) אם בעקבות צו כינוס נוסף נגד פושט הרגל ניתנה עליו הכרזת פשיטת הרגל, או אם על עזבונו של פושט רגל שנפטר ניתן צו שינוהל בפשיטת רגל, כל נכס שרכש לאחר ההכרזה שבתכוף לפני הצו ושביום הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה לא חולק בין הנושים בפשיטת הרגל הקודמת, יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל שלאחריה או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל.
(ב) הוראת סעיף-קטן (א) אינה פוגעת בכל מה שעשה בנכס הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת הרגל הקודמת בלי ידיעה על הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה, ואינה גורעת מהוראות סעיפים 101 ו- 102.


90. חובת נאמן קודם (38(3))
נאמן בפשיטת רגל שקיבל הודעה על בקשת פשיטת רגל נוספת שהוגשה נגד פושט הרגל, או על בקשה שעזבונו של פושט הרגל ינוהל בפשיטת רגל, יעכב, עד שיוחלט בבקשה הנוספת, כל נכס המוחזק בידו אותה שעה שרכש פושט הרגל מאז הוכרז פושט רגל; אם ניתנו לפי הבקשה הנוספת הכרזת פשיטת רגל או צו לניהול העזבון בפשיטת רגל, יעביר הנאמן כל נכס כאמור או דמי מכרו לנאמן בפשיטת הרגל הנוספת או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל, לאחר שניכה את הוצאותיו.

90א. איסור על פשיטת רגל נוספת (תיקון התשנ"ו)
חייב שהוכרז פושט רגל על-פי בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

90ב. איסור על פשיטת רגל לאחר מתן הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל - הוראות שעה (תיקון התשע"ה)
חייב שקיבל צו הפטר לפי הוראות סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל בתוך חמש שנים מיום מתן צו ההפרט.

סימן ד': תוצאי פשיטת רגל לגבי עסקאות
91. סייג לזכויות של נושה ושל קונה (39) (תיקון התשמ"ג)
(א) נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72(2).
(ב) לעניין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים - בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב - בקבלת החוב.
(ג) הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום-לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.

92. חובת מוציא לפועל למסור נכסים (40(1)) (תיקון התשמ"ג)
נתפסו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, ולפני שנמכרו, או לפני שנתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי ניתן צו כינוס נגד החייב, ימסור המוציא לפועל לכונס הרשמי, לפי דרישתו, את הנכסים וכל כסף שנתפס או שנתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל; אולם דמי הוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הנכסים או על הכסף שנמסרו, והכונס הרשמי או הנאמן רשאים למכור את הנכסים או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד.

93. חובת מוציא לפועל למסור כסף (40(2)) (תיקון התשמ"ג)
נמכרו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, מכוח פסק-דין או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה-עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשת פשיטת רגל, וניתן צו כינוס נגד החייב על-פי הבקשה ההיא או על-פי בקשה אחרת הידועה למוציא לפועל - ישלם המוציא לפועל את היתרה לכונס הרשמי או לנאמן, לפי העניין, והם יהיו זכאים לעכב אותה בידם מפני התובע בהוצאה לפועל.

94. דין כסף ששולם במישרין (40(3))
שולם כסף במישרין לנושה או לשלוחו, ינהג בו, לעניין סעיפים 92 ו- 93, כאילו שולם למוציא לפועל.

95. סייג לזכות חזרה
היו כסף או נכס של פושט רגל מוחזקים בידי אחר, וביום שניתן צו הכינוס או לאחריו, אבל לפני שהודעה על כך פורסמה ברשומות בדרך שנקבעה, שילם המחזיק את הכסף או העביר את הנכס לזולתו, והתשלום או ההעברה בטלים לפי פקודה זו כלפי הנאמן - הרי, אם הוכיח המשלם או המעביר שלא ידע אותה שעה שניתן צו הכינוס, כל זכות להיפרע ממנו שהיתה לנאמן לא תהיה אכיפה בהליכים משפטיים, אלא במידה שראה בית-המשפט שאין אפשרות סבירה שהנאמן ייפרע ממי שקיבל את הכסף או הנכס.

96. ביטול הענקות (תיקונים: התשמ"א, התשמ"ג)
(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.
(ג) "הענקה", לעניין סעיף זה - לרבות כל העברה, אך למעט הענקה:
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום-לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.

97. ביטול המחאה כללית בלתי-רשומה (תיקון התשכ"ט)
(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) האמור בסעיף-קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה.

98. ביטול העדפות (תיקונים: התשמ"ג, התשע"ד (מס' 2))
(א) מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו, הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חודשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן.
(ב) סעיף זה לא יגרע מזכויותיו של אדם שרכש קניין בתום-לב ובתמורה בת-ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה כאמור.
(ג) (בוטל).

99. שמירת עסקאות שבתום-לב
שום דבר האמור בפקודה זו - זולת הוראות סעיפים 91 עד 98 - לא יבטל, במקרה של פשיטת רגל, אחת העסקאות האמורות להלן שנעשו בתום-לב לפני מתן צו הכינוס, אם הצד השני לעסקה לא ידע כי החייב עשה לפני העסקה מעשה כאמור בסעיף 72(2); ואלה העסקאות:
(1) תשלום מאת פושט הרגל לאחד מנושיו;
(2) תשלום או מסירה לפושט הרגל;
(3) המחאה מאת פושט הרגל, בתמורה בת-ערך;
(4) חוזה או עסקה שעשה פושט הרגל, או שנעשו עמו, בתמורה בת-ערך.

100. שמירת תשלומים
מי ששילם כסף או מסר נכס לאדם שהוכרז לאחר מכן פושט רגל, או לאדם התובע מכוח המחאה ממנו, יופטר מחיובו, על אף האמור בפקודה זו, אם עשה כן לפני היום שבו ניתן בפועל צו הכינוס, בלי שידע כי הוגשה בקשת פשיטת רגל, והכל במהלך הרגיל של העסקים או בתום-לב מכל בחינה אחרת.

101. עסקים עם פושט רגל שלא הופטר (תיקון התשמ"ג)
(א) כל העסקאות שעשה פושט רגל, לגבי נכסים שרכש פושט הרגל לאחר ההכרזה, עם אדם העוסק עמו בתום-לב ובתמורה, יהיו תקפות כלפי הנאמן אם הושלמו לפני שהתערב, וכל טובת הנאה בנכסים כאמור המוקנית לנאמן מכוח פקודה זו תחדל ותעבור בדרך ובמידה הדרושות למימוש עסקה כאמור.
(ב) קבלת כסף, ערובה או מסמך סחיר בידי בנקאי מאת פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, וכן תשלום כסף או מסירת ערובה או מסמך סחיר מאת בנקאי לידי פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, יראו לעניין סעיף זה, כעסקה של פושט רגל עם בנקאי העוסק עמו בתמורה.


102. חובת בנקאי להודיע לנאמן (תיקון התשנ"ו)
הוברר לבנקאי כי בעל חשבון אצלו הוא פושט רגל שלא הופטר, חייב הוא - אם לא שוכנע שהחשבון הוא בשביל אדם אחר - להודיע מיד לנאמן או לכונס הרשמי על קיום החשבון, ולאחר מכן לא ישלם כסף מחשבון זה אלא לפי צו בית-המשפט או לפי הוראות הנאמן.

סימן ה': מימוש נכסים
103. החזקת נכסים נמסרים
הנאמן יקח לידו, בהקדם ככל האפשר, את הפנקסים והמסמכים של פושט הרגל וכל נכס אחר מנכסיו הניתן למסירה ביד, ולא תהא לשום אדם זכות למנוע את הכונס הרשמי או את הנאמן מהחזיק בפנקסי חשבונות השייכים לפושט הרגל, או לטעון לעכבון עליהם לעומת הכונס או הנאמן.

104. חובת שלוחיו של פושט רגל
בכפוף להוראות פקודה זו בדבר נכסים שרכש פושט רגל לאחר הכרזה, חייב שלוחו של פושט הרגל, ובכלל זה גזבר, עובד, בנקאי ועורך-דין שלו, לשלם ולמסור לנאמן כל כסף ונייר ערך שבהחזקתו או בשליטתו מכוח מעמדו כשלוח ושאיננו רשאי לפי דין לעכב אצלו לעומת פושט הרגל או הנאמן; לא עשה כן - יאשם בעבירה לפי פקודה זו.

105. הנאמן ככונס נכסים בהוצאה לפועל
לעניין נכסי פושט הרגל, ולשם החזקה בהם או עיכובם, יהיה הנאמן במעמד כונס נכסים לפי פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובית-המשפט רשאי, לפי בקשת הנאמן, לאכוף את ההחזקה או העיכוב.

106. נכסים שהעברתם ברישום
היו בין נכסי פושט הרגל סטוק, מניות, חלק בכלי שיט כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960, או נכסים אחרים שהעברתם היא ברישום בפנקסי חברה, משרד או אדם, זכאי הנאמן להעביר את הנכס באותה מידה שהיה זכאי לכך פושט הרגל לולא פשט את הרגל.

107. תביעות
היו בין נכסי פושט הרגל תביעות, יראו אותן כאילו הומחו כדין לנאמן.

108. תפיסת נכסי פושט רגל
רשאי כל אדם, על-פי הוראת בית-המשפט, לתפוס מנכסי פושט רגל, או מנכסי חייב שניתן נגדו צו כינוס, כל נכס שבשמירתו או בהחזקתו של פושט הרגל או החייב או של אדם אחר, ולשם תפיסה כאמור רשאי הוא לפרוץ כל בית, בניין או חדר של פושט הרגל או החייב, שהם אמורים להימצא שם, או כל בניין או בית קיבול שלהם שנכס מנכסיהם אמור להימצא בהם; שוכנע בית-המשפט כי נכס כאמור מוסתר במקום שאינו שייך להם, רשאי הוא ליתן לכל שוטר או לפקיד בית-המשפט צו לחפש בו.

109. סייג לאחריות אישית
תפס הכונס הרשמי או הנאמן נכס שהיה בהחזקתו או בחצריו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, או עשה דבר בנכס בלי שידע שיש לאדם אחר תביעה לגביו, ולאחר מכן הוכח כי ביום צו הכינוס לא היה הנכס שייך לחייב, לא יחוב הכונס או הנאמן חבות אישית בשל כל הזק שנגרם לתובע הנכס מן התפיסה או העשיה, או בשל הוצאות הליכים שננקטו כדי להוכיח את תביעת הנכס, אלא אם היה בית-המשפט סבור שהיתה רשלנות בטיפול בנכס מצד הכונס או הנאמן.

110. (בוטל).

111. תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (תיקון התשנ"ו)
(א) בית-המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עיתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית-המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.
(ב) לבקשת פושט הרגל או הנאמן רשאי בית-המשפט לאשר לשלם לפושט הרגל מתוך הכספים המגיעים לנאמן, סכומים נוספים, כפי שייראה לו צודק.
(ג) היה פושט הרגל זכאי למשכורת, לשכר או להכנסה אחרת, ולא ציית לצו כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט להורות למי שמשלם אותם לפושט הרגל, להעבירם ישירות לנאמן או לכונס הרשמי.

112. הפקעת צווים מכוח הפטר (תיקון התשמ"ג)
צו הפטר יפקיע מאליו כל צו לפי סעיף 111, זולת אם ניתן צו מפורש להמשיך בתשלומים.



113. תסיבת נכסים והקנייתם
עד למינוי נאמן יהיה הכונס הרשמי נאמן לעניין פקודה זו, ומיד לאחר הינתן הכרזה נגד חייב יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן, ומשנתמנה נאמן יסובו ויקנו מיד לנאמן שנתמנה.

114. העברות הטעונות רישום
נכסי פושט רגל יסובו ויוקנו מנאמן לנאמן הממלא תפקידו אותה שעה, ללא צורך בהעברה, ולעניין כל חיקוק הדורש רישום העברות נכסים, יראו תעודת המינוי של נאמן כהעברת נכסים, ולפי זה ניתן לרשום אותה; מקום שהכונס הרשמי הוא נאמן, יראו את צו הכינוס כתעודת מינוי ולא יידרש כל רישום או תרשומת.

115. ויתור על נכס מכביד (תיקון התשמ"ג)
(א) בסעיף זה ולהלן, "נכסים מכבידים":
(1) מקרקעין העמוסים תנאים מכבידים;
(2) מניות או סטוק של חברה שלא נפרעו במלואם;
(3) חוזים ללא ריווח;
(4) כל נכס אחר שלא ניתן למכרו, בכלל או על נקלה, מפני שהוא מחייב את המחזיק בו לבצע פעולה מכבידה או לשלם סכום כסף.
(ב) היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים 116 עד 122 ובאישור בית-המשפט, לוותר עליו.
(ג) בבואו לתת אישור לפי סעיף זה רשאי בית-המשפט לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעוניינים וכן להתנות את מתן האישור בתנאים.

116. תוצאי ויתור (תיקון התשמ"ג)
מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות והחבויות של פושט הרגל ושל נכסיו בנכס שוויתרו עליו, והנאמן יהיה מופטר מכל חבות אישית לעניין הנכס מיום שהוקנה לו, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את פושט הרגל ונכסיו ואת הנאמן.

117. (בוטל).

118. דרישה להודיע בדבר ויתור
נדרש הנאמן בכתב מאת צד מעוניין בנכס מכביד להחליט אם יוותר על הנכס או לא, ותוך עשרים ושמונה ימים מיום קבלת הדרישה, או תקופה ארוכה מזו שהתיר בית-המשפט, לא הודיע הנאמן אם יוותר או לא יוותר - שוב לא יכול לוותר, ואם היה הנכס חוזה יראו כאילו אימץ אותו.

119. ביטול חוזה (51(5))
בית-המשפט רשאי, לפי בקשת הזכאי או החייב כלפי הנאמן לפי חוזה עם פושט הרגל, ליתן צו המבטל את החוזה בתנאים שיקבע לעניין תשלומי פיצויים בשל אי-ביצוע החוזה ולכל עניין אחר, כפי שייראה לו, ופיצויים שנפסקו כאמור יהיו למבקש חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל.

120. צו הקניה לאחר ויתור (51(6)) (תיקון התשמ"ג)
(א) לפי בקשת אדם התובע מכוח זיקה שיש לו בנכס מכביד שהנאמן ויתר עליו או מכוח חבות שחב לעניין נכס כאמור ולא הופטר ממנה לפי פקודה זו, רשאי בית-המשפט, לאחר ששמע את כל מי שמצא לנכון, להקנות או למסור את הנכס לאדם הזכאי לו, או למי שראה בית-המשפט למסרו לו כפיצוי על חבות כאמור, או לנאמן בשבילו, הכל בתנאים שיראה.
(ב) ניתן צו הקניה כאמור, יוקנה הנכס המפורש בו לאדם הנקוב בשמו לעניין זה, ללא צורך בהעברה.

121. (בוטל).

122. זכות הנפגע בוויתור
הנפגע מחמת ויתור לפי סעיפים 115 עד 121 יראו אותו כנושה של פושט הרגל כמידת הפגיעה ולפי זה יהיה לו חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל.

123. סייג לעניין זכות יוצרים
היו נכסי פושט הרגל כוללים זכות יוצרים או כלי זיקה בה, והוא חב בשל כך לשלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים:
(1) לא יוכר הנאמן למכור עתקים של היצירה או להרשות את מכירתם, או לבצע את היצירה או להרשות את ביצועה, אלא בתנאי שישלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים כדרך שהיה פושט הרגל חב לשלם;
(2) לא יוכל הנאמן, בלי רשות היוצר או בית-המשפט, להמחות את הזכות או להעביר את הזיקה שבה או להעניק זיקה בה בדרך רישיון, אלא בתנאים המבטיחים שישולמו תמלוגים או חלק מהרווחים שלא יפחתו ממה שהיה פושט הרגל חב לשלם.

124. סמכות הנאמן לנהל נכסים
בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הנאמן:
(1) למכור נכסי פושט הרגל, כולם או מקצתם, במכירה פומבית או בחוזה פרטי, ורשאי הוא להעביר את כל הנכסים לאדם אחד או למכרם חלקים חלקים; לעניין זה, נכסים - לרבות מוניטין של עסק, ולרבות חובות המגיעים או שיגיעו לפושט הרגל לפי הרשום בפנקסיו;
(2) לאשר קבלת כספים שקיבל, ואישור כאמור יפטיר את המשלם מאחריות לשימוש בהם;
(3) לעניין כל חוב המגיע לפושט הרגל - לתבעו בפשיטת רגל או בפירוק, לתבוע לו דין קדימה, לדרוש אותו ולמשוך בשלו דיבידנד;
(4) להפעיל כל סמכות הנתונה לנאמן לפי פקודה זו, ולהוציא ייפויי-כוח ומסמכים אחרים כדי לבצע את הוראות הפקודה.

125. סמכויות שהפעלתן טעונה הסכמה
(א) בהסכמת ועדת הביקורת, ובאין ועדת ביקורת - בהסכמת הכונס הרשמי, רשאי הנאמן:
(1) לנהל את עסקו של פושט הרגל, במידה הדרושה לפירוקו המועיל;
(2) לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור;
(3) להעסיק עורך-דין או שלוח אחר בנקיטת הליכים או בעשיית עסק שועדת הבקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם;
(4) לקבל בתמורה, במכירת נכס של פושט הרגל, סכום כסף שישולם בעתיד, בכפוף לתנאים בעניין ערבות או בכל עניין אחר שייראו לוועדת הבוקורת, ובהעדרה - לכונס הרשמי;
(5) למשכן כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג כסף לתשלום חובותיו;
(6) למסור סכסוך לבוררות, להתפשר בדבר חובות, תביעות וחבויות - בין שהגיע מועדן ובין שלא הגיע, בין ודאיות ובין מותנות, בין קצובות ובין שאינן קצובות, בין קיימות ובין אמורות להתקיים בין פושט הרגל לבין אדם שחב כלפיו - תמורת סכומים ובתנאים, לרבות מועדי פרעון, כפי שיוסכם;
(7) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי חובות בני תביעה בפשיטת הרגל, עם נושים או עם מי שטוענים שהם נושים;
(8) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי תביעה הנובעת מנכסי פושט הרגל או הכרוכה בהם, שהוגשה או שאפשר להגישה מטעם כל אדם נגד הנאמן או מטעם הנאמן נגד כל אדם;
(9) לחלק בין הנושאים נכס כמות שהוא, לפי שוויו הנאמד, אם מחמת טבעו המיוחד או נסיבות מיוחדות אחרות אי אפשר למכור אותו בקלות או במחיר מועיל, בנסיבות העניין.
(ב) הסכמה הניתנת לעניין סעיף זה לא תהא הסכמה כללית לעשות את כל הדברים האמורים בסעיף-קטן (א), אלא הסכמה לעשיית הדבר המסויים שבשבילו נתבקשה ההסכמה במקרה הנתון.

126. סמכות להתיר לפושט הרגל לנהל נכסים (54)
ברשות ועדת הבקורת יכול הנאמן למנות את פושט הרגל להיות מפקח על ניהול נכסיו או חלק מהם, או מנהל את עסקיו לטובת הנושים, או עוזר בכל דרך אחרת בניהול הנכסים, בתנאים שהורה עליהם הנאמן.

127. תשלומים לפושט הרגל (55)
ברשות ועדת הביקורת יכול הנאמן לתת לפושט הרגל הקצבות מתוך נכסיו למחייתו ולמחיית משפחתו או כתמורה בעד שירותיו בפירוק נכסיו; אולם בית-המשפט רשאי להפחית את ההקצבה.

128. הקצבה לזכאי למזונות (55א) (תיקונים: התשל"ו, התשמ"ג, התשע"ד)
(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית-המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על-פי פסק-דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.
(ב) הקצבה לפי סעיף-קטן (א), דינה כדין תשלום על-פי פסק-הדין.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו- 112.
(ד) החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף-קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית-המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.

129. בקורת נכסים ממושכנים (56) (תיקון התשמ"ג)
(א) היו נכסים של חייב שניתן נגדו צו כינוס מוחזקים בידי אדם אחר דרך משכון או ערובה אחרת, רשאי הכונס הרשמי או הנאמן לבדוק את הנכסים לאחר מתן הודעה בכתב על הכוונה לעשות כן.
(ב) משניתנה הודעה לפי סעיף-קטן (א) לא יהיה המחזיק זכאי לממש את ערובתו לפני שנתן לנאמן הזדמנות סבירה לבדוק את הנכסים ולהשתמש בזכותו לפדותם אם יראה לעשות כן.

סימן ו': חלוקת נכסים
130. הכרזה וחלוקה של דיבידנדים (59) (תיקון התשמ"ג)
(א) הנאמן חייב, במהירות סבירה, להכריז על דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שיהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות.
(ב) לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו.

131. דיבידנדים משותפים ונפרדים (60)
מקום שמתנהלים נכסים משותפים ונפרדים כאחד:
(1) דיבידנדים של הנכסים המשותפים והנפרדים יוכרזו ביחד, זולת אם הורה הכונס הרשמי הוראה אחרת לפי בקשת אדם בעל זיקה;
(2) את ההוצאות הכרוכות בדיבידנדים יחלק הנאמן חלוקה הוגנת בין הנכסים המשותפים ובין הנפרדים, בהתחשב בעבודה שנעשתה בשביל כל נכס ובתועלת שהובאה לו.

132. סייגים לחלוקת דיבידנד (61)
כל כסף שבידי הנאמן יחולק כדיבידנד, אולם בחישובו ובחלוקתו יביא הנאמן בחשבון:
(1) חובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם רחוקים ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן;
(2) חובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא לתובענות שעוד לא הוכרע בהן;
(3) חובות בני תביעה ותובענות שיש לגביהן סכסוך;
(4) הוצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות.

133. זכות נושה שלא הוכר חובו (62)
נושה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד אחד או אחדים יהיה זכאי שישלמו לו, מתוך הכסף המצוי אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתיד, אולם את חלוקת הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה.

134. ריבית על חובות (63) (1942) (תיקון התשמ"ג)
(א) הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית - הריבית או התמורה ייחשבו, לעניין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לעניין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
(ב) על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה:
(1) כל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך שלוש השנים שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת;
(2) תשלומים ששילם החייב לנושה לפני צו הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם;
(3) היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

135. דיבידנד סופי (64)
(א) מימש הנאמן את כל נכסיו של פושט הרגל, או כל הנכסים אשר לדעתו ולדעת ועדת הבקורת אפשר לממשם בלי הארכת הנאמנות ללא צורך, יכריז הנאמן על דיבידנד סופי.
(ב) לפני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית-המשפט תוך הזמן שהוגדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב בטענותיהם.
(ג) עם תום הזמן שהוגדר בהודעה - או זמן נוסף שהתיר בית-המשפט לטוען לפי בקשתו - יחולקו נכסי פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים.

136. סייג לתובענה (65)
סירב הנאמן לשלם דיבידנד, רשאי בית-המשפט לצוות עליו לשלמו, ואף לשלם מכיסו ריבית עליו לזמן שבו לא שולם והוצאות הבקשה, אולם לא תהא עילה לתובענה שלא מכוח פקודה זו נגד הנאמן בעניין דיבידנד.

137. זכות פושט הרגל ליתרה (66) (תיקונים: התשל"ט, התשמ"ג)
אחרי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, עד יום התשלום, וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל - תשולם היתרה לפושט הרגל.

פרק ד': כונסים רשמיים
(תיקונים: התשל"ט, התשמ"ג)
138. מינוי כונסים רשמיים וסגנים (67, 68) (תיקון התשמ"ג)
(א) השר ימנה, בצו ברשומות, כונסים רשמיים הנראים לו לרכושם של חייבים, שיפעלו לפי הנחיותיו הכלליות של השר והוראותיו, אולם יהיו עם זאת פקידי בתי-המשפט שאליהם נספחו.
(ב) השר יקבע את מספר הכונסים הרשמיים ואת המחוזות שייוחדו להם.
(ג) השר רשאי להורות בצו שעובד המדינה שצויין בצו ימלא תפקידי הכונס הרשמי בזמן שהמשרה פנויה דרך ארעי או כשכונס נעדר דרך ארעי מחמת מחלה או סיבה אחרת.
(ד) השר רשאי למנות משנה וסגן או סגנים לכונס הרשמי ולקבוע את סמכויותיהם.

139. מעמדו של כונס רשמי (69) (תיקון התשמ"ג)
(א) תפקידי כונס רשמי יהיו הן לעניין התנהגותו של החייב והן לניהול נכסיו.
(ב) כונס רשמי רשאי להשביע על תצהירים הבאים לאמת תביעות חוב, בקשות והליכים אחרים לפי פקודה זו.
(ג) כל הוראה של פקודה זו המדברת בנאמן בפשיטת רגל, יראוה כמדברת גם בכונס הרשמי הפועל כנאמן, אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או משתמעת מתוך ההקשר.
(ד) הנאמן יתן לכונס הרשמי מידע, יתיר לו גישה לפנקסים ולמסמכים של פושט הרגל, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידו לפי פקודה זו.
(ה) הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך שיתנהל בבית-המשפט על-פי פקודה זו.

140. תפקידי הכונס לעניין התנהגות החייב (70)
לעניין החייב, על הכונס הרשמי:
(1) לחקור בהתנהגותו של החייב ולתת דין וחשבון לבית-המשפט, שבו ייאמר אם יש יסוד להניח שהחייב עשה מעשה שהוא עבירה לפי פקודה זו או משמש יסוד לסירוב בית-המשפט ליתן צו הפטר, או להתליית צו הפטר או לקביעת תנאים בו;
(2) ליתן דינים וחשבונות אחרים בדבר התנהגותו של החייב, כפי שיורה בית-המשפט;
(3) להשתתף בחקירה הפומבית של החייב;
(4) להשתתף ולעזור בתביעה פלילית נגד חייב על מעשה מרמה, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה.

141. תפקידי הכונס הרשמי לעניין נכסי החייב (71(1)) (תיקון התשמ"ג)
לעניין נכסי החייב, על הכונס הרשמי:
(1) לפעול ככונס זמני של נכסי החייב עד למינוי נאמן, וכמנהל הנכסים אם לא נתמנה לכך מנהל מיוחד;
(2) להרשות את המנהל המיוחד להשיג כסף או לשלם כסף לצרכי הנכסים בכל מקרה שבו נראה צורך לעשות כן לטובת הנושים;
(3) לזמן את אסיפת הנושים הראשונה ולשבת בראשה;
(4) להוציא טופסי-שלוח לשימוש באסיפות נושים;
(5) להביא לפני הנושים כל הצעה שהציע החייב בדבר הדרך לחיסול עסקיו;
(6) לפרסם כל עניין שיש לפרסמו לפי הפקודה;
(7) לפעול כנאמן כל אימת שנתפנתה משרתו של נאמן.

142. הכונס הרשמי ככונס זמני או כמנהל (71(2)) (תיקון התשמ"ג)
במילוי תפקידיו ככונס זמני או כמנהל:
(1) יברר הכונס הרשמי, במידה שהדבר מעשי, את רצון הנושים בדבר ניהול נכסי החייב, ולשם כך רשאי הוא לזמן אסיפות של אנשים הטוענים שהם נושים;
(2) לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו.

142א. נציג (תיקון התשמ"ג)
(א) הכונס הרשמי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה (להלן: "נציג") ולשלם את שכרו.
(ב) נציג יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על-פי סעיף-קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין הכונס הרשמי או המדינה.
(ג) הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

143. דיווח (71(3))
כל כונס רשמי ימסור דין וחשבון למי שהורה עליו השר, וישלם כל כסף וינהג בכל ערובה כפי שהורה השר.

פרק ה': נאמנים בפשיטת רגל
סימן א': כהונת הנאמן
144. השם הרשמי (72)
השם הרשמי של נאמן בפשיטת רגל יהיה "הנאמן על נכסי פלוני פושט רגל (בציון שמו)", ובשם זה יכול הנאמן, בישראל או במקום אחר, להחזיק נכסים מכל סוג, לעשות חוזים, לתבוע ולהיתבע, להתקשר בהתחייבויות שיחובו בהן הוא והבאים אחריו בכהונה, ולעשות כל מעשה הדרוש או המועיל במילוי תפקידו.

145. (בוטל).

סימן ב': פיקוח על הנאמן
146. (בוטל).



147. זימון אסיפות כלליות (74(2))
(א) הנאמן רשאי לזמן אסיפות כלליות של הנושים כדי לעמוד על רצונם, והוא חייב לזמן אסיפות במועדים שיורו עליהם הנושים בהחלטה.
(ב) כל נושה רשאי, בהסכמת הנושים של שישית מערך התביעות, ובכלל זה הוא עצמו, לבקש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לזמן אסיפה של הנושים, ולפי זה יזמן הנאמן או הכונס אסיפה כאמור תוך ארבעה-עשר ימים, ובלבד שיוזם האסיפה יפקיד אצל המזמן סכום שיספיק לשלם את ההוצאות של זימון האסיפה; הסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית-המשפט יורו כך.

148. בקשת הוראות (74(3))
הנאמן רשאי לבקש מבית-המשפט, בדרך שנקבעה, הוראות ביחס לכל עניין שהתעורר אגב פשיטת הרגל.

148א. דיווח שנתי של הנאמן (תיקון התשמ"ג)
(א) לפחות אחת לשנה ידווח הנאמן לבית-המשפט על מהלך ניהול פשיטת הרגל.
(ב) בית-המשפט יקיים דיון בדו"ח הנאמן ויזמן אליו את החייב ואת הכונס הרשמי.

149. שיקול-דעת (74(4))
בניהול הנכסים ובחלוקתם בין הנושים, ישתמש הנאמן בשיקול-דעתו בכפוף להוראות פקודה זו.

150. פניה לבית-המשפט (75)
נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על-ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית-המשפט, ובית-המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בעניין כפי שיראה צודק.


151. פיקוח הכונס הרשמי (76)
(א) הכונס הרשמי יתן את דעתו על התנהגותם של נאמנים; נאמן שלא מילא חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו בפקודה זו או בתקנות או בדרך אחרת, או הגיש נושה לכונס הרשמי תלונה לעניין זה, יחקור הכונס בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל.
(ב) הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן לענות על כל שאלה ביחס לכל פשיטת רגל שהנאמן עוסק בה, ורשאי הוא לבקש מבית-המשפט לחקור בשבועה את הנאמן או כל אדם אחר בעניין פשיטת הרגל.
(ג) הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של הנאמן במקום הימצאם.

סימן ג': שכר והוצאות
152. שכר הנאמן והוצאותיו (תיקון התשמ"ג)
(א) נתמנה כנאמן אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל שכר והוצאות כפי שיורה בית-המשפט על-פי כללים שקבע השר; נתמנו כמה נאמנים - יחולק השכר ביניהם ביחס שיקבע בית-המשפט.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה.
(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף-קטן (א).

153. (בוטל).

154. איסור הסדרים בדבר השכר (תיקון התשמ"ג)
לא יקבל נאמן מפושט הרגל או מעורך-דין, מכרוז או מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן השכר האמור בסעיף 152(א).


155. סייג לתשלום לאדם אחר (78(1)) (תיקון התשמ"ג)
נאמן או מנהל המקבל שכר בעד שירותיו אלה, לא יותר בחשבון הוצאותיו שום תשלום לאדם אחר בעד ביצוע התפקידים הרגילים שלפי פקודה זו או התקנות הוא נדרש לבצעם בעצמו.

156. נאמן עו"ד (78(2)) (תיקון התשמ"ג)
נאמן שהוא עורך-דין רשאי להתנות ששכר שירותיו כנאמן יכלול את כל שירותיו המקצועיים.

157. שומת הוצאות (78(3), (4))
(א) כל חשבון ותביעת תשלום של עורכי-דין, מנהלים, רואי חשבון, כרוזות, מתווכים ואנשים אחרים, שאינם נאמנים, טעונים שומה של הפקיד שנקבע לכך (בסעיף זה: "הפקיד"), ולא יותר כל תשלום על פיהם בחשבונות הנאמן אלא אם הוכחה השומה.
(ב) לפני ההכרזה על דיבידנד יבקש הנאמן, בעוד מועד, מכל אדם כאמור בסעיף-קטן (א) למסור את רשימת הוצאותיו ותביעותיו לפקיד לשם שומה; מי שלא מסר את הרשימה תוך שבעה ימים לאחר קבלת הבקשה, או תוך זמן נוסף שהתיר בית-המשפט לפי בקשה, יכריז הנאמן ויחלק את הדיבידנד בלי להתחשב בשום תביעה שלו, והתביעה תהיה בטלה הן כלפי הנכסים והן כלפי הנאמן אישית.
(ג) לא יאשר הפקיד חשבונות ותביעות לפני ששוכנע כי העסקת מגישיהם, בעניינים שמהם נובעים התשלומים, אושרה כשורה כפי שנקבע לפני העסקתם, חוץ ממקרים דחופים שבהם יש להראות שלא היה איחור בלתי-סביר בהשגת האישור.
(ד) בכפוף לערעור לפני בית-המשפט, יוכל הפקיד לפי שיקול-דעתו להפחית או לא להתיר כל תשלום או תביעה שלדעתו הם מוגזמים או שחבו בהם שלא כהוגן או ללא צורך.


סימן ד': רשימות, חשבונות וביקורת
158. רשימת נושים (תיקון התשמ"ג)
לפי בקשתו של נושה יספק לו הנאמן וישלח לו בדואר רשימה של הנושים, המראה את החוב המגיע לכל אחד מהם; הוצאות עריכת הרשימה ומשלוחה יחולו על הנושה המבקש.

159. דו"ח כספי (80)
כל נושה רשאי, בהסכמת שישית הנושים ובכללם הוא עצמו, לדרוש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לספק ולשלוח לנושים דין וחשבון כספי ליום הדרישה, והנאמן יעשה זאת, ובלבד שהדורש יפקיד אצל הנאמן או הכונס, לפי העניין, סכום כדי תשלום ההוצאות הכרוכות בכך, והסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית-המשפט יורו כך.

160. פנקסים (81)
הנאמן יחזיק וינהל, באופן שנקבע, פנקסים מתאימים, ויביא לכך שיירשמו בהם רישומים או פרוטוקולים של אסיפות ועניינים אחרים שנקבעו, וכל נושה רשאי, בכפוף לפיקוח בית-המשפט, לעיין בפנקסים בעצמו או על-ידי שלוחו.

161. (בוטל).

162. הפרדה מחשבון פרטי (83)
הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק שום סכום שקיבל כנאמן.

163. הפקדת כסף בבנק שנקבע (84(1), (2))
(א) כל כסף שקיבל הנאמן יפקיד אותו מיד בחשבון בבנק שקבע שר האוצר, אולם:
(1) אם ראתה ועדת הביקורת שכדי לנהל את עסקו של החייב, כדי להשיג מקדמות או מחמת הסכום המסתבר של יתרת המזומנים, מן הנכון שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, או הניחה ועדת הביקורת את דעתו של הכונס הרשמי כי מסיבה אחרת יהא זה לטובת הנושים שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, ירשה הכונס את הנאמן, לפי בקשת ועדת הביקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שבחרה בו הוועדה;
(2) פועל נאמן בלי ועדת ביקורת, רשאי הכונס הרשמי, אם ראה לעשות כן מסיבות מיוחדות, להרשות את הנאמן, לפי בקשתו, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שהורה עליו הכונס.
(ב) חשבון של נאמן בבנק שלא נקבע ייפתח וינוהל על שם נכסי החייב, והריבית המשתלמת לפי החשבון תהיה חלק מן הנכסים; הפקדת תשלומים בחשבון זה ומשיכתם ממנו יהיו בדרך שנקבעה.

164. איסור עיכוב כספים (84(4) רישה) (תיקון התשמ"ג)
נאמן שעיכב תחת ידו למעלה מעשרה ימים, ללא הסבר המניח את דעת הכונס הרשמי, סכום העולה על אלף שקלים או על סכום אחר שהתיר לו הכונס לעכב במקרה מיוחד, יהא עליו לשלם על הסכום העודף ריבית לנכסי פושט הרגל, לא תהיה לו עילה לתבוע שכר, הוא יהיה חב לשלם כל הוצאה שנגרמה באשמתו, והכונס יהיה רשאי להעבירו מכהונתו.

165. סגירת חשבון החייב בבנק (84(3))
חשבון שהיה לחייב בבנק ביום מתן צו הכינוס לא ייסגר לפני שעברו שבעה ימים מהיום שנקבע לאסיפת הנושים הראשונה, אלא אם הורה הכונס הרשמי על סגירתו, לשם בטיחות החשבון או מסיבה מספקת אחרת, והכל בכפוף לתקנות בדבר פשיטות רגל קטנות לפי סעיף 201.

166. ביקורת וחשבונות הנאמן (85) (תיקון התשמ"ג)
(א) על כל נאמן לשלוח לכונס הרשמי דו"ח על הכספים שקיבל ושילם בתור נאמן, וכן דו"ח כללי על מהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל.
(ב) הדו"חות יאומתו בתצהיר ויוגשו בזמנים שנקבעו, אך לא פחות מאחת לשנה.
(ג) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הביקורת יספק הנאמן לכונס או למי שהכונס הורה עליו אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהנאמן מנהל ולבדוק אותם.
(ד) לאחר ביקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית-המשפט, וכל עותק יהיה פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעוניין.
(ה) (בוטל).
(ו) מקום שהכונס הרשמי פועל כנאמן, יבוא במקומו בית-המשפט לעניין כל מעשה ומינוי שיהיה בידי הכונס ולעניין כל רשות שהיתה צריכה לינתן מטעמו, וכל מסמך שיש להגישו לפי סעיף זה לכונס יגישנו הכונס לבית-המשפט.

סימן ה': התפנות משרתו של נאמן
167. שחרור נאמן (86(1), (2))
(א) מימש הנאמן את כל נכסי פושט הרגל, או את מה שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הנאמנות, וחילק דיבידנד סופי, או חדל לפעול משום שאושרה פשרה, או התפטר או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהנאמן מילא את כל דרישותיו, יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור הנאמן שהגיש נושה או אדם מעוניין אחר, ולפי זה יתן או יעכב את השחרור.
(ב) עוכב שחרורו של נאמן, רשאי בית-המשפט, לבקשתו של נושה או של אדם מעוניין אחר, ליתן צו המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו.

168. תוצא השחרור (86(3))
צו הכונס הרשמי המשחרר את הנאמן יפטור מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול ענייני פושט הרגל או בכל עניין אחר הנוגע להתנהגותו כנאמן; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה.

169. שחרור הכונס הרשמי כנאמן (86(4), (5))
(א) הוראות סעיפים 167 ו- 168 יחולו על הכונס הרשמי כשהוא נאמן או פועל כנאמן, בית-המשפט יבוא במקומו לעניין כל מעשה שהיה עליו לעשותו אילולא היה הנאמן, וכל מסמך שיש להגישו לפי הסעיפים האמורים לכונס יגישנו הכונס לבית-המשפט.
(ב) שוחרר הכונס הרשמי לפי סימן זה, ימשיך לפעול כנאמן לכל עניין שיתעורר לאחר מכן בניהול נכסי החייב, אולם לא יהא בהמשך פעולתו כדי להחיבו אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות שמלפני שחרורו.

170. מילוי מקום נאמן (תיקון התשמ"ג)
(א) נתפנתה משרתו של נאמן, ימנה בית-המשפט נאמן אחר במקומו, ועד שיתמנה ישמש הכונס הרשמי כנאמן.
(ב) היה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם.

171. התפטרות נאמן והעברתו (תיקון התשמ"ג)
(א) נאמן רשאי להתפטר מרצונו.
(ב) ניתן צו כינוס נגד נאמן - בטל מינויו.
(ג) על-פי בקשת הכונס הרשמי או על-פי בקשת הנושים שהוחלט עליה באסיפתם, רשאי בית-המשפט להעביר נאמן מכהונתו באחת מאלה:
(1) הנאמן התנהג שלא כראוי או אינו ממלא את תפקידיו לפי פקודה זו והתקנות על פיה;
(2) הנאמן היה עורך-דין וחברותו בלשכת עורכי-הדין פקעה או הושעתה, או שהיה רואה חשבון ותוקף רשיונו כרואה חשבון בוטל או הופסק;
(3) הנאמן אינו יכול למלא תפקידיו מחמת מחלה או היעדרות ממושכת;
(4) קיימות נסיבות המקשות על הנאמן לפעול לטובת הנושים בלי פניות;
(5) טובת הנושים מחייבת העברת הנאמן מתפקידו.
פרק ו': בית-המשפט
(תיקון התשמ"ג)
סימן א': סמכות
172. בית-המשפט המחוזי (88(1), (2), 89)
(א) בית-המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל הוא בית-המשפט המחוזי כשהוא דן בשופט אחד.
(ב) הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית-המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.

173. בית-משפט השלום (88(3)-(6), 92)
(א) השר רשאי, בצו, להעניק לבתי-משפט השלום, כולם או מקצתם, סמכות לענייני פשיטת רגל ורשאי הוא להגביל בו סמכות זו.
(ב) בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית-משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית-משפט מחוזי בענייני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית-המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה.
(ג) ראה בית-המשפט המחוזי כי עניין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית-משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף-קטן (א), רשאי הוא להעביר את העניין לאותו בית-משפט.
(ד) ישיבות בתי-משפט השלום לדיון בענייני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם.

174. תחום השיפוט (80(1))
תחום שיפוטו של כל בית-משפט שהוסמך לדון בפשיטת רגל כערכאה ראשונה, הוא, בכפוף להוראות פקודה זו, שטח המדינה כולה.

175. העברת הליכים (90(2))
רשות שנקבעה לכך רשאית, בין לפי בקשת בעל דין ובין ללא בקשתו, להעביר הליכי פשיטת רגל בכל עת ובכל שלב מבית-משפט אחד לבית-משפט אחר או להורות שההליכים יימשכו בבית-המשפט שבו נפתחו אף-על-פי שאינו בית-המשפט שבו היו צריכים להיפתח.

176. אבעיה בשאלה משפטית (90(3))
נתעוררה שאלה משפטית באחד מהליכי פשיטת רגל בבית-משפט שלום שהוסמך כאמור, וכל הצדדים להליך, או צד אחד ובית-המשפט, רוצים שבית-המשפט המחוזי יחליט בה תחילה, יביא בית-המשפט את העובדות בצורת אבעיה לחוות-דעתו של בית-המשפט המחוזי, והאבעיה וההליכים, או ההליכים הדרושים לעניין, יועברו לבית-המשפט המחוזי להכרעה.

177. ישיבות בית-המשפט בלשכה (91)
שופט הדן בפשיטת רגל רשאי, בכפוף להוראות פקודה זו ולתקנות, לדון בלשכתו.

178. סמכות כללית (93(1)-(3))
(א) בית-משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון.
(ב) בית-המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על-ידי צו מבית-משפט אחר, ולא יהיה על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו.
(ג) ניתן בבית-משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית-משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית-משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה.
179. מאסר בשל אי-ציות (93(4))
נאמן, חייב או אדם אחר שלא מילאו אחר צו או הוראה שנתן בית-המשפט או הכונס הרשמי או פקיד אחר של בית-המשפט מכוח סמכות לפי פקודה זו, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הכונס או אדם אחר שהורשה כהלכה, לצוות עליהם למלא את הצו או ההוראה, ורשאי הוא, לפי בקשה כאמור, לצוות על מאסרו של הסרבן, וזאת בנוסף על כל זכות ותרופה אחרות לגבי סירוב כאמור.

180. הכרזת פשיטת רגל במקום מאסר בהוצאה לפועל (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(בוטל).

סימן ב': ערעורים
181. עיון חוזר (94(1))
בית-המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו.

182. ערעור (94(2))
(א) הנפגע על-ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה.
(ב) ניתן הצו בבית-משפט שלום, אפשר לערער עליו בפני בית-המשפט המחוזי והחלטתו תהיה חלוטה, זולת אם ראה לנכון לתת רשות מיוחדת לערער לפני בית-המשפט העליון בשאלה שבמשפט.
(ג) ניתן הצו בבית-המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית-המשפט העליון.

183. סייגים לערעור (94(4)) (תיקון התשמ"ג)
(א) ערעור על צו שניתן בהסכמה, או צו להוצאות בלבד, או צו בדבר נכסים שלפי הנראה מן ההליכים אין הערך הנדון בהם עולה על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, לא יוגש אלא ברשותו של בית-המשפט שמערערים עליו או של בית-המשפט שלערעור.
(ב) אין ערעור על שבית-המשפט לא הפעיל סמכות שבשיקול-דעת, אלא אם הוגשה בקשה לבית-המשפט להפעיל את הסמכות והוא סירב.

184. מועד ערעור (94(3), (5)) (תיקון התשמ"ג)
מקום שפקודה זו נותנת זכות לערער לפני בית-המשפט המחוזי על החלטת הכונס הרשמי, יוגש הערעור תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה ההחלטה שמערערים עליה, והוא יידון ויוחלט בו, ככל האפשר לפי הנסיבות, כאילו היה ערעור מבית-משפט שלום.

סימן ג': סדרי דין
185. הוצאות (95(1))
ההוצאות הכרוכות בכל הלך בבית-המשפט לפי פקודה זו נתונות לשיקול-דעתו של בית-המשפט, בכפוף להוראות הפקודה והתקנות לפיה.

186. סמכויות שונות לעניין סדרי דין (95(2)-(4), 96)
בית-המשפט רשאי, בתנאים שקבע:
(1) לדחות בכל עת את הדיון בהליך;
(2) לתקן כתב בי-דין או הליך;
(3) מקום שפקודה זו או תקנות לפיה מגבילות את הזמן לעשיית מעשה או דבר - להאריכו בכל עת אף לאחר שהזמן עבר;
(4) מקום שהוגשו כמה בקשות פשיטת רגל נגד חייב אחד או נגד חייבים משותפים - לאחד את ההליכים או מקצתם.

187. ראיות (95(5))
רשאי בית-המשפט, בכפוף לתקנות, לקבל בכל עניין את כל הראיות או מקצתן בעל פה או בתצהיר או מחוץ לישראל על-ידי שלוח.

188. החלפת מבקש (97)
מבקש שאינו ממשיך בשקידה ראויה בהליכי בקשת פשיטת רגל שהגיש, רשאי בית-המשפט להחליפו בנושה אחר הנושה בחייב סכום הנדרש לפי פקודה זו לעניין נושה המגיש בקשת פשיטת רגל.

189. הליכים אחרי מות החייב (98)
נפטר חייב שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, יימשכו ההליכים בעניין כאילו היה בחיים, אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת.

190. עיכוב הליכים (99)
בית-המשפט רשאי בכל עת, מסיבה מספקת, לצוות על עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שיראה צודקים.

191. בקשה נגד שותף או שותפות (100)
נושה שחובו מזכה אותו להגיש בקשת פשיטת רגל נגד שותפות, לא יגיש בקשה כאמור נגד שותף או שותפים בה אלא אם הוא זכאי להגיש תובענה נגדו או נגדם לפי דיני השותפויות.

192. דחיית בקשות (101)
היו כמה משיבים בבקשת פשיטת רגל, רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה לגבי אחד או אחדים מהם, בלי לגרוע מכוחה לגבי יתר המשיבים.

193. צו כינוס נגד שותף (102)
ניתן צו כינוס על יסוד בקשת פשיטת רגל שהוגשה מטעם שותף בשותפות או נגדו, יחולו הוראות אלה:
(1) כל בקשת פשיטת רגל נוספת מטעם שותף באותה שותפות או נגדו תוגש בבית-המשפט המטפל בבקשה הראשונה או תועבר אליו;
(2) הנאמן או הכונס הרשמי שנתמנה לנכסיו של השותף הראשון יתמנה גם לשל השותף האחר, אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת;
(3) בית-המשפט רשאי ליתן הוראות לאיחוד ההליכים שלפי הבקשות, כפי שיראה לצודק.

194. תביעות הנאמן והשותפות (103)
(א) שותף שהוכרז פושט רגל, רשאי בית-המשפט, בכפוף לאמור בסעיף-קטן (ב), להסמיך את הנאמן לפתוח ולהמשיך בכל תובענה בשם הנאמן והשותפות, וכל שחרור מן החוב או מן הדרישה שבתובענה שבא מצד אחד השותפים האחרים - יהיה בטל.
(ב) הודעה על בקשת הסמכה לפתוח בתובענה תימסר לשותף האחר כדי שיוכל ליתן טעם מדוע לא תיפתח, ולפי בקשתו רשאי בית-המשפט להורות שיקבל חלקו המתאים ממה שיגיע מן התובענה, ואם אינו תובע שום טובת הנאה - שישופה על הוצאותיו בשל התובענה כפי שיורה בית-המשפט.

195. בעלי חוזה עם פושט רגל (104)
מי שהוא צד לחוזה ביחד עם פושט רגל יכול לתבוע ולהיתבע מכוח החוזה בלי שיצורף פושט הרגל.

196. הליכי פשיטת רגל בשם שותפות לא רשומה (105)
שותפים בשותפות שלא נרשמה כדין, וכל המנהל עסק בשם שותפות כאמור, אפשר שינקטו הליכים או שיינקטו הליכים נגדם לפי פקודה זו בשם השותפות, אולם בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין, לצוות ששמות השותפים או שמו של מנהל העסק יפורשו בדרך שיורה ויאומתו בשבועה או בדרך אחרת שיורה.

197. עזרת בית-המשפט זה לזה (107)
בתי-המשפט, הם ופקידיהם, יסייעו זה לזה בכל עניין של פשיטת רגל; צו של בית-משפט המבקש סיוע מבית-משפט אחר המוסמך לפשיטת רגל, יהיה בו כדי לאפשר לבית-המשפט המתבקש להפעיל, לגבי האמור בצו, את הסמכות שיש לו או לבית-המשפט המבקש בעניינים דומים שבתחום סמכותם.




198. צווי חיפוש (108)
צו חיפוש שנתן בית-המשפט לגילוי נכס של חייב יבוצע בדרך שנקבעה, או בדרך שמבצעים צו חיפוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969.

פרק ז': מקרים מיוחדים
סימן א': שותפים, שותפויות מוגבלות ופשיטות רגל קטנות
199. חבותם של שותפים (109)
כל שותף יחוב בחובות השותפות ובחיוביה לפי דיני השותפויות.

200. תחולה לגבי שותפויות מוגבלות (110)
הוראות פקודה זו יחולו, בכפוף לשינויים בתקנות שלפיה, על שותפות מוגבלת כאילו היתה שותפות רגילה; הוכרזו כל השותפים הכלליים שלה פושטי רגל, יוקנו נכסיה לנאמן.

201. תחולה על פשיטות רגל קטנות (111) (תיקונים: התשל"ו, התשמ"ג)
(א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית-המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית-המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית-המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה:
(1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן;
(2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית-המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה;
(3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר.
(ג) ראה בית-המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:
(1) צו של בית-המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו;
(2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.

סימן ב': נכסי חייבים שנפטרו
202. צו ניהול עזבון בפשיטת רגל (112(1)-(3))
(א) נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית-המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה: "צו ניהול").
(ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית-המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.
(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית-משפט או בבית-דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית-המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת העניין אליו, ודינו של צו ההעברה כדין צו ניהול.

203. (בוטל).

204. סמכויות הכונס הרשמי והנושים (112(5))
משניתן צו ניהול יהיו נכסי החייב מוקנים לכונס הרשמי שליד בית-המשפט, בחזקת נאמן עליהם, והוא יתחיל מיד לממשם ולחלקם לפי הוראות פקודה זו; אולם לנושים יהיו זכויות לעניין מינוי נאמנים וועדות ביקורת כזכויות שיש להם במקרים אחרים שבהם מתנהלים נכסיו של חייב בפשיטת רגל, והוראות פקודה זו לעניין נאמנים וועדות ביקורת יחולו על נאמנים וועדות ביקורת שנתמנו מכוח סעיף זה.

205. דין צו ניהול כדין הכרזת פשיטת רגל (112(6))
כל הוראות פקודה זו לעניין ניהול נכסי פושט רגל יחולו, בכפוף לאמור בסעיפים 206 עד 208 ובמידה שאפשר להחילן על צו ניהול, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי פקודה זו.

206. דין קדימה (112(7))
להוצאות הסבירות להלוויית החייב שנפטר ולהוצאות העזבון וניהולו יינתן דין קדימה, והן ישולמו במלואן מתוך עזבון החייב לפני כל חוב אחר.

207. עודף העזבון (112(8)) (תיקון התשמ"ג)
נשאר עודף בידי הכונס הרשמי או הנאמן, אחרי ששולמו במלואם כל החובות המגיעים מהחייב, יחד עם הוצאות הניהול, הריבית והפרשי ההצמדה כפי שנקבע בפקודה זו למקרה פשיטת רגל, ישולם העודף ליורשי החייב שנפטר או למנהל עזבונו, או ייעשה בו כפי שיורה בית-המשפט.

208. דין הודעה על בקשה לצו ניהול (112(9)) (תיקון התשמ"ג)
הודעה ליורשיו של חייב או למנהל עזבונו על הגשת בקשה מטעם נושה לפי סימן זה תיחשב - אם ניתן צו ניהול לפיה - שוות ערך להודעה על מעשה פשיטת רגל ואחריה לא יהיה בתשלום או בהעברת נכס מאת היורשים או מנהל העזבון כדי להפטיר אותם כלפי הכונס הרשמי או הנאמן, אולם אין בהוראות סימן זה כדי ליטול מתקפם של תשלום או מעשה שעשו היורשים או מנהל העזבון בתום-לב לפני תאריך צו הניהול.



סימן ג': כספים שלא נדרשו
209. חשבון נכסי פשיטת רגל (126(1))
בבנק שקבע שר האוצר יהיה חשבון שייקרא חשבון נכסי פשיטות רגל.

210. כספים שלא נדרשו (126(1))
אלה כספים שהנאמן ישלם מיד לחשבון נכסי פשיטות רגל ויהיה זכאי לכתב אישור על קבלתם והוא ישמש לו הפטר לגביהם:
(1) דיבידנד לפי פשרה או הסדר לפי פקודה זו הנמצא בשליטתו ולא נדרש תוך שישה חודשים;
(2) כספים שנתקבלו מנכסי החייב שנשארו בידו או בשליטתו אחרי תשלום הדיבידנד האחרון ולא נדרשו ולא חולקו.

211. תביעת תשלום מאוחדת (126(3), (4))
(א) הטוען שהוא זכאי לכסף ששולם לבנק לפי סימן זה רשאי לבקש מהכונס הרשמי שהכסף ישולם לו, והכונס יורה כך אם ראה שהמבקש זכאי לכסף.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הכונס הרשמי בעניין תביעה לפי סעיף זה רשאי לערער לפני בית-המשפט.

פרק ח': עבירות פשיטת רגל
212. המשים עצמו נושה (14(4) סיפה)
המעיד בכתב על עצמו - בשקר - שהוא נושה של פושט רגל פלוני, לעניין סעיף 25(ד), דינו - מאסר חודש אחד.

213. אי-ציות בפשרה או הסדר (16(15) סיפה)
מי שלא ציית לצו שניתן לפי בקשה כאמור בסעיף 36 יאשם בעבירה.

213א. אי-מסירת מידע (תיקון התשנ"ו)
(א) מי שנדרש למסור מידע לכונס הרשמי לפי הוראות פקודה זו ומסר ביודעין מידע חלקי או כוזב, דינו - מאסר שנה; הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות מס כמשמעותה בסעיף 60א.

214. חייב שנמנע לעזור בגילוי נכסיו (22(4)) (תיקון התשנ"ו)
חייב שנמנע במזיד לקיים חובתו לפי סעיף 56 או למסור חלק מנכסים שבהחזקתו או בשליטתו הניתנים לחלוקה בין נושיו לכונס הרשמי או לנאמן או לכל אדם שבית-המשפט הסמיך להחזיק בהם, דינו - מאסר שלוש שנים.

214א. הפרת הגבלות (תיקון התשנ"ו)
(א) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 42א(א) או (ב), דינו - מאסר שנה.
(ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 42א(ג), דינו - מאסר שלוש שנים.

215. נאמן שסירב לשלם ריבית והוצאות (84(4) סיפה)
נאמן שנצטווה לשלם לחשבון נכסי פושט רגל ריבית או הוצאות כאמור בסעיף 164 וסירב לעשות כן, יאשם בעבירה.

216. מעשים ומחדלים במרמה (127) (תיקון התשמ"ג)
מי שעשה אחד המעשים או המחדלים האמורים להלן, לאחר שהוכרז פושט רגל או לאחר שניתן צו כינוס על נכסיו, דינו - מאסר ארבע שנים:

אי-גילוי נכסים
(1) לא גילה לנאמן או לכונס הרשמי (להלן בסעיף זה: "הנאמן") באמת ובתמים לפי מיטב ידיעתו והנחתו, את כל נכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, וכיצד ולמי ובאיזו תמורה ומתי עשה בכל חלק מהם, חוץ ממה שעשה במהלך הרגיל של עסקו וממה ששילם על חשבון ההוצאות הרגילות של משפחתו;

אי-מסירת נכסים
(2) לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל חלק מנכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, הנמצא בשמירתו או בשליטתו, ושהחוק מחייבו למסור;

אי-מסירת מסמכים
(3) לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל הפנקסים, המסמכים, הניירות והכתבים שבשמירתו או בשליטתו הנוגעים לנכסיו או לענייניו;

העלמת נכסים או חובות
(4) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה, העלים חלק מנכסיו, או חוב המגיע לו או ממנו;

הברחת נכסים
(5) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה, סילק במרמה כל חלק מנכסיו;

השמטה
(6) השמיט דבר בעל חשיבות בכל הודעה בדבר ענייניו;

אי-הודעה על תביעת כזב
(7) הוא ידע או הניח שפלוני תבע בכזב חוב בפשיטת הרגל ולא הודיע על כך תוך חודש אחד לנאמן;

מניעת הצגת מסמכים
(8) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו מנע מהצגה פנקס, מסמך, נייר או כתב השייכים או הנוגעים לנכסיו או לענייניו;



העלמת מסמכים ופגיעה בהם
(9) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שניים-עשר חודשים - ולעניין פנקסי חשבון שבסעיף 221, תוך שנתיים - לפני שהוגשה, העלים, השמיד או השחית פנקס או מסמך השייכים או הנוגעים לנכסיו או לענייניו או שינה בכזב רישום בהם או רשם בהם רישום כוזב, או ידע על העלמה, השמדה, השחתה, שינוי או רישום כאמור;
(10) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת הרגל מטעמו או נגדו, או תוך שניים-עשר חודשים - ולעניין פנקס חשבון שבסעיף 221, תוך שנתיים - לפני שהוגשה, במרמה, הוא הוציא מרשותו מסמך השייך או הנוגע לנכסיו או לענייניו, או עשה בו שינוי או השמטה, או ידע שהוצאת המסמך או השינוי או ההשמטה בו נעשו במרמה;

הפסדים מדומים
(11) אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או באסיפת נושים תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה, ניסה לתרץ חסר בנכסיו על-ידי הפסדים או הוצאות מדומים;

אשראי במצג שווא
(12) תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, השיג נכס באשראי, במצג שווא או במרמה, אחרת, ולא שילם בעדו;

אשראי בטענת שווא
(13) תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, השיג נכס באשראי, בטענת שוא שהוא מנהל עסק, ואם הוא סוחר - שהוא פועל במהלך הרגיל של מסחרו, ולא שילם בעדו;


שעבוד במרמה
(14) תוך שניים-עשר חודשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, שיעבד או העביר נכס שלא שילם בעדו, חוץ אם הוא סוחר והשעבוד או ההעברה היו במהלך הרגיל של מסחרו;

הסכם במרמה
(15) השתמש במצג שוא או במרמה אחרת כדי לשכנע את נושיו או חלק מהם להגיע להסכם ביחס לענייניו או לפשיטת הרגל.

217. הגנה (127)
תהא זו הגנה לנאשם בעבירה לפי סעיף 216 אם יוכיח -
(1) לעניין פסקאות (1) עד (4), (6), (13) ו- (14) - שלא היתה לו כוונה לרמות;
(2) לעניין פסקאות (8) ו- (9) - שלא היתה לו כוונה להעלים את מצב ענייניו או להפר את החוק.

218. השגת אשראי לפני הפטר (128) (תיקון התשמ"ג)
פושט רגל שלא הופטר ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
(1) לבדו או ביחד עם אחר השיג אשראי, בלי שהודיע לנותנו כי הוא פושט רגל שלא הופטר;
(2) עסק בעסק או במסחר שלא לפי השם שלפיו הוכרז פושט רגל, בלי שהודיע לכל אדם שעמו עשה עסקה מסחרית את השם שלפיו הוכרז פושט רגל.

219. מרמה לאחר צו כינוס (129) (תיקון התשנ"ו)
מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, והוא עשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) נתחייב בחוב או בחיוב דרך אשראי שהשיג בטענת שוא או במרמה אחרת;
(2) כדי להונות נושיו או מקצתם נתן נכס מנכסיו במתנה, או העביר או שיעבד אותו, או גרם לנתינה, להעברה או לשעבוד כאמור; לעניין זה יראו נקיטת הליך בהוצאה לפועל כלפי נכס כאמור, או הסכמה שבשתיקה לנקיטתו, כהעברת הנכס או שעבודו;
(3) כדי להונות נושיו העלים או הבריח כל חלק מנכסיו אחרי שלא כיבד פסק-דין או צו לתשלום כסף שניתנו נגדו, או עשה כן תוך חדשיים לפני שניתנו.

220. הימורים והשקעות מסוכנות (תיקון התשמ"ג)
(א) מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, וביום מתן הצו עמדו לחובתו חובות שהתחייב בהם במהלך עסקו או מסחרו, והוא עשה ביודעין אחת מאלה, יאשם בעבירה:
(1) תוך שנתיים לפני שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, הגדיל או גרם להגדיל במידה ניכרת את חודל-פרעונו על-ידי הימורים או על-ידי השקעות נמהרות ומסוכנות, שאין להם כל קשר לעסקו או למסחרו;
(2) בין יום הגשת הבקשה ליום צו הכינוס, הפסיד חלק מנכסיו בהימורים או בהשקעות נמהרות או מסוכנות כאמור;
(3) משנדרש מטעם הכונס הרשמי או הנאמן בכל עת, או מטעם בית-המשפט במהלך חקירתו הפומבית, להסביר הפסד ניכר בנכסיו שנגרם תוך השנה שבתכוף לפני יום הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, או בין אותו יום ליום מתן צו הכינוס, אינו מסביר באופן מניח את הדעת כיצד נגרם ההפסד.
(ב) בקביעה אם ההשקעות היו נמהרות ומסוכנות, יובא בחשבון מצבו הכספי של הנאשם בשעה שעשה אותן.



221. אי-ניהול פנקסי חשבון כיאות (תיקון התשמ"ג)
(א) פושט רגל או מי שניתן צו כינוס על נכסיו, שהיה עוסק בעסק או במסחר זמן כלשהו תוך השנתיים שבתכוף לפני שהוגשה נגדו בקשת פשיטת הרגל, ולא ניהל פנקסי חשבון כיאות בכל אותו זמן ובזמן שהיה עוסק כאמור בין היום שבו הוגשה הבקשה ובין היום שבו ניתן צו הכינוס, או לא שמר את כל פנקסי החשבון שניהל כאמור, יאשם בעבירה.
(ב) לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף-קטן (א) אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) חבויותיו הבלתי-מובטחות ביום שבו ניתן צו הכינוס לא עלו על חמשת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע;
(2) מעולם לא הוכרז לפני כן פושט רגל ולא הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, וחבויותיו כאמור לא עלו על חמישים שקלים;
(3) הוכיח כי בנסיבות עסקו או מסחרו היה המחדל בתום-לב וניתן להסבר סביר.
(ג) (בוטל).
(ד) לעניין סעיף זה יראו אדם כמי שלא ניהל פנקסי חשבון כיאות, אם לא ניהל אותם ככל הנחוץ להראות או להסביר את עסקאותיו ואת מצבו הכספי בעסקו או במסחרו, ובכלל זה פנקסים שיש בהם רישומים יום יום בפירוט מספיק של כל המזומנים שנתקבלו והמזומנים ששולמו, ואם בעסק או במסחר היו כרוכות עסקאות במיטלטלין - סיכומים של ספירות מצאי שנתיות, ובמיטלטלין שנמכרו שלא בקמעונות לצרכן - גם רישום כל המיטלטלין שנמכרו ושנקנו בפירוט מספיק של קוניהם ומוכריהם כדי זיהוי המיטלטלין, הקונים והמוכרים.

222. בריחה עם נכסים (תיקון התשמ"ג)
מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, ואחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו או תוך שישה חודשים לפני כן עזב את ישראל ולקח עמו, או ניסה או עשה הכנות לעזוב את ישראל ולקחת עמו, כל חלק מנכסיו שהיה צריך לפי הדין להתחלק בין נושיו, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא הוכיח כי לא היתה לו כוונה לרמות.

223. טענת כזב
נושה, או הטוען שהוא נושה, שבמזיד ובכוונה לרמות הגיש בהליך שבפשיטת רגל דרישת כזב, או תביעה, הצהרה או חשבון שיש בהם כזב בפרט חשוב, דינו - מאסר שנה.

224. צו בית-המשפט להעמיד לדין
כונס רשמי או נאמן בפשיטת רגל שהודיע לבית-המשפט כי לדעתו החייב שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו עבר עבירה לפי פקודה זו, או שראה בית-המשפט על יסוד דבריו של נושה או של חבר ועדת הביקורת כי יש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה כאמור ויש אפשרות סבירה שהחייב יורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין, יצווה בית-המשפט שהחייב יועמד לדין בשל העבירה.

225. התובע במשפט שלפי צו בית-המשפט (138)
ציווה בית-המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי ועל סמך הודעתו, להעמיד אדם לדין בשל עבירה לפי פקודה זו או בשל עבירה הנובעת מהליכי פשיטת רגל או הקשורה בהם, רשאי הכונס עצמו, ברשות היועץ המשפטי לממשלה בכתב, להגיש את האישום ולנהל את ההליכים.

226. שמירת אחריות פלילית (135)
חייב שעבר עבירה לא יהיה פטור מאישום בשל הפטר, פשרה או הסדר.

227. בית-המשפט המוסמך (136(1))
מי שהואשם בעבירה לפי פקודה זו יועמד לדין בבית-משפט מחוזי.

228. התיישנות (136(2))
לא יינקטו הליכים בשל עבירה לפי פקודה זו אחרי שלוש שנים מיום שנעברה.

229. עבירה שענשה לא פורש (137)
העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש, דינו - מאסר שישה חודשים.

פרק ט': ראיות
230. "רשומות" - ראיה (115)
(א) עותק של "רשומות" שפורסמה בו הודעה לפי פקודה זו ישמש ראיה לעובדות המפורשות בהודעה.
(ב) עותק "רשומות" שיש בו הודעה על צו כינוס או על הכרזת פושט רגל, ישמש ראיה חלוטה בכל הליך משפטי על נתינתם כשורה ועל תאריכם.

231. פרוטוקול אסיפת נושים (116)
(א) פרוטוקול של הדיונים באסיפת נושים לפי פקודה זו, שחתם עליו, באותה אסיפה או באסיפה הקרובה לאחריה, אדם המתאר עצמו או הנחזה כיושב-ראש האסיפה שבה נחתם הפרוטוקול, יתקבל כראיה בלי הוכחה נוספת.
(ב) אסיפת נושים שפרוטוקול דיוניה נחתם כאמור יראוה כאסיפה שנתכנסה כשורה ודיוניה נתקיימו כשורה והחלטותיה נתקבלו כשורה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

232. ראיות להליכים הפשיטת רגל (117) (תיקון התשמ"ג)
בכל הליך משפטי יתקבל כראיה:
(1) עתירה בפשיטת רגל או העתק ממנה;
(2) צו או תעודה שנתן בית-המשפט, או העתק מהם;
(3) מסמך או העתקו, תצהיר או תעודה, שנעשו או ששימשו תוך הליכי פשיטת רגל או הליכים אחרים שהתנהלו לפי פקודה זו, ובלבד שהם נראים כחתומים בחותם בית-המשפט, או נחזים כחתומים בידי שופט או רשם בית-המשפט, או אושרו כהעתק נכון ביד מזכיר ראשי של בית-המשפט.

233. (בוטל)
234. עדות חייב או עד שנפטרו (119)
נפטרו החייב או אשתו או עד, שעדותם נתקבלה בבית-משפט בהליך לפי פקודה זו, תהא עדות הנפטר, או העתקה, הנחזים חתומים בחותם בית-המשפט, ראיה לדברים האמורים בהם.

235. חותם (120)
לבית-המשפט יהיה חותם המתאר אותו כפי שיורה השר; חותם כאמור, וחתימת השופט או המזכיר הראשי של בית-המשפט, לא יהיו צריכים ראיה.

פרק י': שונות
236. חישוב זמן (121)
מקום שנקבע בפקודה זו זמן של פחות משלושה ימים לעשיית מעשה או דבר לא יובאו בחשבון:
(1) יום שישי, יום השבת ויום ראשון;
(2) יום מנוחה אחר לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;
(3) יום שבתון שנקבע בחיקוק.

237. המצאת הודעות (תיקון התשמ"ג)
כל הודעה ומסמך שאין הוראה בדבר דרך המצאתם לפלוני, אפשר לשלחם בדואר לפי מענו הידוע האחרון.

238. פגם פורמלי לא יפסול (123)
(א) שום הליך בפשיטת רגל לא ייפסל מחמת פגם שבצורה או שיבוש בו, אלא אם בית-המשפט שהוגשה לפניו התנגדות להליך היה סבור שהם גרמו עיוות דין ממשי אשר אינו ניתן לתיקון בהוראה של אותו בית-משפט.
(ב) שום פגם או שיבוש במינוי או בבחירה של כונס רשמי, נאמן או חבר ועדת ביקורת לא יגרעו מתקפו של מעשה שעשו בתום-לב.

239. פטור ממס בולים (124)
כל שטר קניין או העברה וכל מסמך אחר הנוגעים למקרקעין בלבד, או לשעבוד, לזכות או לזיקה במיטלטלין או במקרקעין שהם חלק מנכסי פושט רגל ונשארים חלק מנכסיו אחרי הוצאת המסמך, וכל יפוי-כוח, צו, תעודת אישור, תצהיר, שטר התחייבות וכל מסמך אחר הנוגעים רק לנכסי פושט רגל או להליך משפטי בפשיטת רגל - יהיו פטורים ממס בולים.

240. חיוב המדינה (125)
הוראות פקודה זו בדבר תרופות כנגד נכסי חייב, דין קדימה של חובות, וכוחם של פשרה או הסדר או הפטר, יחייבו את המדינה, והוא, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לעניין הנדון.

241. עדכון סכומים ואגרות (114) (תיקון התשנ"ו)
(א) הסכומים הקבועים בסעיפים 7(1), 17(א)(1) ו- 19א(א) יעודכנו ב- 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת חודש ינואר בשנה שקדמה לה; הודעה על הסכומים כפי שעודכנו תפורסם ברשומות.
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות שיעורי אגרות ואחוזים שיוטלו לעניין הליכים לפי פקודה זו.

242. תקנות (113) (תיקון התשמ"ג)
השר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראותיה של פקודה זו.








תוספת
(תיקון: התשס"ט)
(סעיף 86(7))
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
1. מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אך למעט מערכת מחשבים.
2. מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
3. טלפון נייח או טלפון נייד.
4. מכונת כביסה.
משה נסים
שר המשפטים