הספריה המשפטית
סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים

הפרקים שבספר:

מבוא

בחודש ינואר 1997, הוגשה לכנסת, ואושרה בקריאה ראשונה, הצעת החוק המקורית לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, אך רק לאחר שלוש וחצי שנים, שבמהלכן הוגשה לכנסת שלוש פעמים, זכתה הצעת החוק לאישור סופי.

בשנת 2000, נחקק חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר הסמיך את בית-המשפט המחוזי לישב כבית-משפט לעניינים מינהליים בהתאם למפורט בו. בהצעת החוק שב וחזר המחוקק על הנסיבות בשלהן מוצע החוק. כך נכתב כי מאחר שהכל מסכימים כי העברת סמכויות בדרך של פסיקה אינה הדרך הרצויה והמועדפת, ומאחר שרצוי לרכז את השיפוט בעניינים מינהליים בבית-המשפט המחוזי, במסגרת מחלקה מיוחדת לכך, מוצע בזה חוק אשר יקבע את העקרונות, ההסדרים והמנגנון להעברת סמכויות בצורה הדרגתית ומבוקרת, ובו ייקבע, כי בתי-המשפט המחוזיים יוסמכו לדון בעניינים מינהליים שיפורטו בתוספות לחוק.

עוד נכתב כי החוק בא להבטיח כי ההעברה תיעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת ותוך שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקה רבת השנים של בג"צ {הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, הצ"ח התש"ס, 2}.

החוק נועד להחליף הפרקטיקה השיפוטית בהסדר חקיקתי, כולל ושיטתי, של העברת השיפוט בעניינים מינהליים מבג"צ לבתי-המשפט המחוזיים - הסדר אשר גם יקל על העומס הכבד בבית-המשפט העליון וימנע (או לפחות יצמצם) את אי-הוודאות הגדולה שבשאלת תיחומן של סמכויות השיפוט העניינים המינהליים. כל זאת, תוך הבטחת הצורך כי העברת השיפוט בעניינים מינהליים מבג"צ לבתי-המשפט המחוזיים תיעשה בצורה שיטתית ומבוקרת ואשר לא תהיה כרוכה בפגיעה באופי הייחודי של השיפוט המינהלי והתכליות שהוא נועד לשרת.

ועוד, ברי כי בעקבות החוק, בית-המשפט העליון לא יוסיף עוד "להעביר" עניינים מינהליים לסמכות בתי-המשפט האזרחיים במתכונת כפי שנעשתה בענייני המכרזים וענייני התכנון והבניה, שכן משהתווה המחוקק דרך סטטוטורית ל"העברה" כזו, אין לנקוט עוד העברה "הלכתית" {מ' מזוז "רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל - חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000" משפט וממשל (תשס"א), 233, 247}.

עם חקיקתו של חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, נפתחה הדרך לפעול באופן שיטתי ומסודר על-מנת להקנות סמכות מקבילה לבתי-משפט אלה בעניינים בהם היתה נתונה סמכות ייחודית בידי בג"צ.

יש לזכור כי הליכה בדרך שהיתווה חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים אינה מביאה לשלילת סמכותו של בג"צ, אלא נוצר מצב של סמכות מקבילה. כמובן, שמבחינה עקרונית עדיף המסלול שסלל חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים על פני המסלול השיפוטי להכרה בסמכות המקבילה.

בחיבור זה נעסוק בסדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים תוך ניתוח החקיקה והפסיקה הקשורה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים. בהזדמנות זו, הנני פונה לשופטים, עורכי-הדין וכל מי שעוסק בתחום המינהלי, להעביר לידי ההוצאה פסקי-דין והחלטות הקשורות לחיבור זה.