הספריה המשפטית
סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שישי)

הפרקים שבספר:

תיקוני חקיקה (תיקון התשס"ט)

1. רישום פרוטוכול, תיקון פרוטוכול, צירוף מסמכים – תקנות 174, 175, 176 לתקנות – ביטולן

תקנות 174, 175 ו- 176 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בוטלו בתיקון התשס"ט – להלן נוסח התקנות שבוטלו:

"174. בוטלה (תיקון התשמ"ז, התשס"ט(2))
רישום פרוטוקול (188)
הפרוטוקול יירשם בידי השופט או בידי הרשם בעניין שלפניו, או בדרך אחרת שקבע השופט או הרשם, לפי העניין, בין בידי רושם או קצרן שקבע לכך ובין במכשיר הקלטה או באמצעים מכניים אחרים.
175. בוטלה (תיקון: התשס"ט(2))
תיקון הפרוטוקול (190)
בית-המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול, בכל עת, גם לאחר מתן פסק-דין, והוא הדין לעניין תיקון הפרוטוקול בידי רשם, מקום שהפרוטוקול נערך בעניין שלפניו.
176. בוטלה (תיקון: התשס"ט(2))
צירוף מסמכים (189)
כתבי הטענות וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו."


2. רציפות הדיון – תקנה 177 לתקנות

תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"177. רציפות הדיון (תיקון: התשס"ט(2)) (191)
נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו."


3. תחולת הוראות מפרק ט"ז4 – תקנה 213א לתקנות

תקנה 213א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"213א. תחולת הוראות מפרק ט"ז4 (תיקון: התשס"ט(3))
ניתנה רשות להתגונן בתביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, חל עליו, לפי תקנה 202(3) יחולו הוראות תקנות 215ז(ב), 215יא ו- 215יג."


4. תביעה לפינוי מושכר – תקנה 215ז עד 215יג לתקנות

פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עוסק בתביעה לפינוי מושכר. פרק זה קובע כדלקמן:

"215ז. תביעה לפינוי מושכר (תיקון: התשס"ט(3))
(א) תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, חל עליו לפי פרק זה (להלן: תביעה לפינוי מושכר), וסדרי הדין בעניינה יהיו לפי פרק זה.
(ב) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית-המשפט.
(ג) אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מהזכות לתבוע פינוי מושכר בסדר דין מקוצר לפי הוראות פרק ט"ז.
215ח. דרך ההגשה (תיקון: התשס"ט(3))
כתב תביעה לפינוי מושכר יוכתר במילים "תביעה לפינוי מושכר".
215ט. עריכת כתבי טענות (תיקון: התשס"ט(3))
(א) בכתב תביעה לפינוי מושכר יפרט התובע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות-דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
(ב) בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות-דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
215י. המצאה (תיקון: התשס"ט(3))
(א) התובע ימציא לבית-המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 215ט(א).
(ב) הנתבע ימציא לבית-המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה והמסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה 215ט(ב), בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.
215יא. קביעת מועד דיון (תיקון: התשס"ט(3))
בית-המשפט יקבע מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.
215יב. תחולת הוראות פרק ט"ז1 ואחרות (תיקון: התשס"ט(3))
(א) הוראות תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על תובענה לפי פרק זה.
(ב) הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענה לפי פרק זה, ככל שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.
215יג. תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי (תיקון: התשס"ט(3))
נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה שכנגד, או הודעה לצד שלישי."


5. המצאה למדינה – תקנה 295ב1 לתקנות

תקנה 295ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295ב1. המצאה למדינה (תיקון: התשס"ט)
המען להמצאת כתבי בי-דין לפי פרק זה לרשות המרכזית יהיה משרד פרקליטות המדינה."


6. בקשה לסעד ביניים – תקנה 295ה לתקנות


תקנה 295ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295ה. בקשה לסעד ביניים (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) עם הגשת התביעה יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.
(ב) בית-המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על-פי צד אחד, בעניינים המפורטים להלן:
(1) צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;
(2) צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;
(3) צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על-שם הילד או שהילד רשום בו;
(4) צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד סעד להביא את הילד לפני בית-המשפט;
(5) צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות שלא לדון בעניינו של הילד לפי סעיף 16 בתוספת לחוק;
(6) כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.
(ג) העתק צו לפי סעיף (ב)(4) יומצא על-ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה."




7. תשובת המשיב – תקנה 295ז לתקנות


תקנה 295ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295ז. תשובת המשיב (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) תשובת המשיב תוגש בתוך שלושה-עשר ימים מיום שהומצאה למשיב הודעה על מועד הדיון בתביעה ולא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה, לפי המוקדם; המשיב יצרף לתשובה תצהיר לפי תקנה 258ח וכל מסמך אשר בא לבסס את תשובתו, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב; הוראות תקנה 258ח יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.
(ב) תשובת המשיב תוגש לבית-המשפט והעתק ממנה ומצורפיה יומצאו, בו ביום, במישרין לבעלי הדין האחרים."


8. החלטת בית-המשפט בתביעה – תקנה 295יג לתקנות


תקנה 295יג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295יג. החלטת בית-המשפט בתביעה (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) בית-המשפט יתן פסק-דין מנומק בתביעה לא יאוחר מששה שבועות מהיום שבו הוגשה התביעה; בית-המשפט רשאי ליתן את פסק-הדין שלא בנוכחות מי מבעלי הדין, אם ראה כי הצד שלא הופיע הוזמן כדין לשמיעת פסק-הדין.
(א1) חלפו שישה שבועות מיום הגשת התביעה וטרם נתן בית-המשפט פסק-דין כאמור בתקנת-משנה (א), ייתן על כך הודעה מנומקת לסגן נשיא בית-המשפט והוא יודיע לנשיא בית-המשפט העליון; מנהל בתי-המשפט יעביר לרשות המרכזית, לפי בקשתה, מידע על סיבות העיכובים במתן פסקי-דין לפי החוק.
(ב) החליט בית-המשפט להחזיר את הילד למקום מגוריו הרגיל, והתקיימו או עשויים להתקיים הליכים בעניינו של הילד בפני רשות שיפוטית אחרת, יורה בית-המשפט בהחלטתו בעניין אותם הליכים כאמור בסעיף 16 לתוספת לחוק."


9. ערעור – תקנה 295יד לתקנות


תקנה 295יד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295יד. ערעור (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) ערעור על פסק-דין בתביעה או בערעור (להלן: ערעור על פסק-דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום המצאת פסק-הדין או ההחלטה לידי המערער; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
(ב) המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת – לא יאוחר משבעה ימים; עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם-לבית-המשפט.
(ג) בית-המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת – תוך עשרה ימים.
(ד) ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.
(ה) תקנה 201 לעניין ביטול פסק-הדין שניתן על-פי צד אחד לא תחול על פסק-דין לפי פרק זה."


10. שפת המסמכים – תקנה 295יז לתקנות


תקנה 295יז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295יז. שפת המסמכים (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
מסמכים שהוגשו לבית-המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית, ואולם רשאי בית-המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל, לפי בקשתו, תרגום של המסמך לעברית."


11. בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה שלא כדין – תקנה 295כב לתקנות


תקנה 295כב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"295כב. בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה שלא כדין (תיקון: התשס"ט)
בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה או אי-החזרה שלא כדין, לפי סעיף 15 לתוספת לחוק, תוגש על-ידי הטוען כי ילד הורחק ממנו או לא הוחזר אליו שלא כדין, בין אם היתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ אליה הורחק הילד ובין אם לאו."


12. תוכן כתב הערעור – תקנה 413 לתקנות


תקנה 413 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"413. תוכן כתב הערעור (תיקונים: התשמ"ט, התשס"ט(2))
ואלה הדברים שיכיל כתב הערעור:
(1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
(2) שמו של כל משיב וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
(3) שם הערכאה הקודמת, תאריך ההחלטה שעליה מערערים ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
(4) מען להמצאה בתחומה של המדינה;
(5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער – התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
(6) נימוקי הערעור;

(7) אם הערעור הוא על פסק-דין של בית-משפט שלום – סכום התביעה או שווי נושאה, ביום הגשת התובענה לבית-משפט השלום;
(8) אם הערעור הוא על פסק-דין של בית-משפט שלום בתביעה לפי סעיף 37(ב)(9)(א),(ב) או (ג), לחוק בתי-המשפט – סוג התביעה בהתאם לאחת מפסקאות-המשנה האמורות, לפי העניין;