מבוא

עבירות הזכויות במשק שבמושב נמצאת תחת מטרייתם של הוראות דין רבות. יש והזכויות הינן מכוח זכויות קניין - זכויות במקרקעין קלאסיות. לאמור למחזיק במשק קיימת זכות בעלות במשק. בצד הזכויות במקרקעין אנו מוצאים את הזכות של רשות במקרקעין שאיננה זכות במקרקעין.

על כל אחת מקבוצות הזכויות חלה מערכת דינים שונה. אנו נבחן את עבירותן של כל סוגי הזכויות הללו תוך הדגשים על שלל מצבים משפטיים שהפכו לנחלת פסיקותיהם של בתי-המשפט במשך עשרות בשנים.

מעורבותה של רשות מקרקעי ישראל {ובשמה הישן "מינהל מקרקעי ישראל" וייקרא להלן: "רשות מקרקעי ישראל" או "מינהל מקרקעי ישראל" או "המינהל"} בחיי הכלכלה הינה עמוקה והרשות נעה לנבכי עסקות הנדל"ן ברשת עניפה על פני הארץ.

חשיבות מירבית לעקרונות המשפטים שעומדים ביסוד פעולת רשות מקרקעי ישראל כאמור לעיל קיימת דווקא בתחום הרגיש של דיני המשפחה.

העימותים המשפטיים בתחום זה של יחסי משפחה העלה סוגיות רבות בהן קיימת חשיבות למעמדה של רשות מקרקעי ישראל, מהות הזכויות שהוענקו ובעיקר מהותן של זכויות בן המשפחה באשר למקרקעי ישראל.
יש גם לציין שבצד כל הגורמים המעורבים בהקניית הזכויות הנ"ל מעורב לרוב מינהל מקרקעי ישראל בצד האגודה וועד האגודה. אולם מרבית המחזיקים במשק הינם ברי-רשות ורק מקצת מן המשקים הינם בבעלות מלאה, קרי, בעלי זכות קניינית במשק.

העברת משק במושב חוסה תחת מספר קבוצות דינים מיוחדת. בצד כפיפות ההעברה לדיני האגודות השיתופיות דינים החלים הינם דיני הירושה, הוראות חוק המקרקעין והדינים הנוגעים ליחסי ממון בין בני זוג.

מצבים משפטיים שונים מגלים לנו דרך עיני פסיקות בתי-המשפט פנים שונות של הבעייתית של העברת הבעלות במשק, בין שמדובר ביחסים בין בעל ואשתו, הורים וילדים, אחים ואחיות.

אנו נבהיר ראשית את רשת הדינים השונה ולאחר-מכן את ההלכה הפסוקה שתחשוף גם את העקרונות המשפטיים המוחלים בכל עניין ועניין.

זאת ועוד. כפי שנראה להלן, ההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם.