מבוא

יחסי הורים וילדים אינם חד-סיטריים, אלא לצד זכויותיהם של הילדים כלפי הוריהם קיימות גם חובות. היבט נוסף זה, תופס מקום חשוב במסורת היהדות והוא מתבטא במצווה של כיבוד אב ואם. עם כל ההדגשה על זכויות הילדים כלפי הוריהם, הדגשה המבטאת מגמה אופיינית לתקופתנו לדאוג לצורכיהם של ילדינו, אך אין דורשים מאיתנו, ההורים, להקריב לשם-כך את כל חיינו הפרטיים והמקצועיים. אנו, ההורים, נדרשים לנהוג כהורים מסורים, אך לא כהורים מיוסרים {ראה לעניין זה ע"א 2034/98 יצחק אמין נ' דוד אמין ואח', תק-על 99(3), 1324 (1999)}.

מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים. מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא "אי-פעם", לא "עדיין לא", לא "מחר", אלא כבר ... עכשיו ... היום – אנשים הם. לא עולם קטן, אלא עולם ומלואו, לא – פעוטים, אלא נשגבים, לא תמימים, כי אם אנושיים – ערכים, יתרונות, מגרעות, נטיות, שאיפות {דבריו של יאנוש קורצ'אק, בחיבורו כיצד לאהוב ילדים (הוצאת הקיבוץ המאוחד, התשכ"ג-1963, תרגם מפולנית יעקב צוק), 19}.

שימוש זה, במרבית הפעמים, נעשה מבלי להתחשב בצורכי הילד, רצונו ובעיקר בטובתו שכן ידוע הוא כי ילד זקוק הוא הן לאמא והן לאבא.

כפי שנראה, במקרים בהם תא המשפחתי, מתפרק, בית-המשפט יתערב ויחליט בעניין טובתו של הילד ומי יקבל את הילד למשמורתו תוך שהינו בודק את טובתו של הילד, רצונו של הילד, ואפילו בודק האם להורה המשמורן ישנם התנאים ה"פיזיים" לגדל את הילד כגון: מקום בבית מגוריו, מיטה נוספת לילד, איזור מגוריו וכדומה.

לאחר הגירושין בין ההורים, ולאור ה"שנאה" שנוצרה בין ההורים, נוצר מצב של נתק בין ההורים, דבר שברוב המקרים פוגע בקשר של הילד עם ההורה הלא משמורן. במקרה שכזה, על בית-המשפט, לבדוק כיצד יהיה ניתן לשמור על הקשר בין הילד לבין ההורה הלא משמורן וכל זאת, מבלי לפגוע בילד.

במקרה אחד, נאלץ בית-המשפט להוציא שני קטינים מחזקתם המשותפת של ההורים שכן הגיע למסקנה כי הקטינים פגועים נפשית מהתנהגות הוריהם, אשר היו מצויים בהליך קשה של תביעות הדדיות למשמורת הקטינים {בג"צ 4/77, 232/79 פלוני נ' פלונית, ופלונית נ' פקידת הסעד ופלוני, פ"ד לג(3), 393 (1979)}.

במקרה קיצוני יותר, ולאחר ששני ההורים סירבו כי הילד יוחזק על-ידי משנהו, קבע בית-המשפט כי יש להוציא הילד מרשות ההורים ולהעבירו, עד אשר ימצא פתרון, לידי גורם חיצוני ניטרלי, אשר יגדל את הילד, עד להכרעה בסכסוך {ע"א 43/72 קופלמן נ' קופלמן, פ"ד כ(2), 120 (1972)}.

בטרם יקבע בית-המשפט לאיזה הורה משמורן יועבר הקטין, עליו להסתמך על חומר הראיות שהוצג בפניו במהלך המשפט לרבות עדויותיהם של בעלי הדין, תסקיר פקיד הסעד-במידה וזה הוגש, חוות-דעת-במידה ואלה הוגשו וכן תשובות ההבהרה של המומחים וחקירותיהם בבית-המשפט.