מעביד שנפטר

סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"4. מעביד שנפטר
עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר."

סעיף זה קובע כי עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים, כאילו פוטר מעבודתו. תשלום הפיצויים כאמור יהיה בשווי השכר החודשי שקיבל העובד טרם הפטירה/פשיטת רגל/פירוק/מחיקה.

על-מנת שתקום לתובע זכות לקבל פיצויי פיטורים לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, נדרש כי יתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, עבודתו בעסק "נפסקה"; השני, הפסקת העבודה בעסק היתה "מחמת" מות המעביד.

המבחן הנכון לקביעת הקשר הסיבתי בין הפסקת העבודה לבין מות המעביד, הוא "מבחן הלוא לא" but for test. מבחן זה מביא להצגת השאלה, האם העבודה היתה נפסקת ביום שפסקה ללא מותו של המעביד.1

ב-עב' (חי') 779/06 2 קבע בית-הדין כי "משנפסקה עבודתה של התובעת מחמת פטירה של הגר, שנכנסה לנעליה של לאה כמעבידה של מריה, באותו מקום עבודה לאחר שזו נפטרה קודם-לכן - זכאית מריה לתשלום פיצויי פיטורין לפי השכר החודשי האחרון הנטען, בגובה $800 בשער של 4.53 ש"ח, עבור כל התקופה, 87 חודשים וחצי. סה"כ מגיע למריה ברכיב זה סך של 26,425 ש"ח".

ב-פש"ר (חי') 514/08 3 קבע בית-המשפט כי צו לפירוקו של תאגיד כמוהו כהודעת פיטורים וככלל, הוא מזכה את עובדי התאגיד בפיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים. עוד הדגיש בית-המשפט כי "במקרים רבים בהם מוגשת תביעה לקבלת גימלה על-פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אין כלל מחלוקת באשר לשאלה האם זכאי התובע לקבל גימלה בגין חוב החברה אליו בגין פיצויי פיטורים ופיצוי בגין היעדר מתן הודעה מוקדמת. זאת מכיוון שמדובר בעובדים שעבדו אצל התאגיד עד לקריסתו ולמתן צו לפירוקו".

ב-עב' (ת"א-יפו) 6635/03 4 קבע בית-הדין כי "התובעות לא הביאו ולו בדל ראיה ולפיה הציעו מקום עבודה חלופי לעובדים. לא זו אף זו, התובעות, אשר רשיונן נשלל, נאסר עליהן להמשיך ולהעסיק את העובדים והלכה למעשה עובדיהן פוטרו, לפיכך בדין היה עליהן לשלם פיצויי פיטורים. אנלוגיה לכך ניתן ללמוד מסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים ולפיו עובד שעבודתו הופסקה מחמת פירוק תאגיד או מחיקתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר".

ב-תמ"ש (ת"א-יפו) 97770/99 5 קבע בית-הדין מפי כב' השופטת פלאוט ורדה:

"זכאות הנתבע לפיצויי פיטורין מהעסק

...35. התובעת עותרת לחייב את הנתבע, אחיו ואשת האב בתשלום פיצויי פיטורים לידיה, המגיעים לנתבע בשל מות מעסיקו, לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, לטענתה.

בכדי להכריע בטענה זו, יש להשיב על שתי שאלות:

ראשית, האם הנתבע זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים")?

שנית, אם התשובה לשאלה הראשונה בחיוב, האם התובעת זכאית למחצית מסכום פיצויי הפיטורים המגיעים לנתבע?

האם הנתבע זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים?

36. בית-המשפט לענייני משפחה אינו בית-המשפט המוסמך לדון ולהכריע בשאלות של זכאות לפיצויי פיטורין לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, דרך-כלל.

(ראה סעיף 3 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, וראה גם רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4), 337).

אולם, כחלק מסמכותו הנגררת, הנתונה לו לפי סעיף 76 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, מוסמך בית-משפט זה לדון ולהכריע בשאלת זכאות הנתבע לפיצויי פיטורים, אגב הדיון בשאלת זכאות התובעת למחצית מזכויות הנתבע, ולצורך אותו עניין. זאת, מאחר שהכרעה בשאלת זכאות התובעת למחצית מפיצויי הפיטורים המגיעים לנתבע, מחייבת תחילה הכרעה בשאלת זכאות הנתבע לפיצויי הפיטורים...

38. הנתבע שבפניי עבד משך שנים כשכיר בעסק. בעקבות פטירת אביו - מעבידו, עבודתו כשכיר בעסק פסקה. לפיכך הנתבע הוא 'עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירת מעבידו'.

הקשר הסיבתי, כפי שנדרש בפסיקת בית-הדין לעבודה, מתקיים, שכן אילו האב לא היה נפטר, הנתבע היה ממשיך לעבוד בעסק כשכיר.

יש לציין שאילו המעביד לא היה נפטר, והנתבע היה ממשיך לעבוד בעסק כשכיר עד הגיעו לגיל הפרישה, הנתבע היה מקבל פיצויי פרישה באותו מועד והתובעת היתה זכאית למחציתם (לפחות עבור התקופה שמנישואי בני-הזוג ועד למועד הקרע).

הנתבע טוען, כי לא התקיים התנאי לפיו עבודתו נפסקה, מאחר ואין מחלוקת כי כיום הוא עובד באותו מקום עבודה.

אלא, שעבודתו של הנתבע כשכיר פסקה.

"עבודתו" כעצמאי, גם אם פיזית באותו מקום, איננה קשורה למעמדו הקודם כשכיר, ויש לראות נתק בין שני סוגי העבודה, לעניין זכאותו לפיצויים
.
טענות הנתבע בהקשר לחישובי מס שונים (ראה עמ' 27, סעיף 14 לסיכומיו), אינם ממין העניין, ואין סיבה כי התובעת תפסיד את זכויותיה, בשל שיקולי מס כאלה או אחרים של הנתבע - בגינם הוא "מוותר" על זכויותיו לפיצויי פיטורין.

לאור האמור לעיל, הנתבע זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים."

ב-תב"ע (ב"ש) נו/35-1266 6 נקבע מפי כב' השופטת י' הופמן כי:

"3.א. התביעה לתשלום פיצויי פיטורים. התובע זכאי לקבלת פיצויי פיטורים על-פי הוראת סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 לפיו: עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר. התובע המציא תלושי שכר לפיו משכורתו ה-"קובעת" לצורך חישוב פיצויי פיטורים, על-פי תלוש משכורתו לחודש ינואר 1996 הינה 3,587 ש"ח. לא הוכח בפניי כי מדובר בעובד בשכר יומי ולפיכך יש להניח כי מדובר בעובד בשכר חודשי. התובע ערך חישוביו על-פי שכר נטו, אולם חישוב פיצויי הפיטורים ייערך על-פי שכרו האחרון ברוטו בהתאם להוראות החוק והתקנות. לאור תקופת עבודתו (16 חודש ו-10 ימי עבודה) הינו זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 6,218 ש"ח.

ב. תקופת עבודתו של התובע. נטל הראיה להוכיח תקופת העבודה מוטל על התובע-העובד. במקרה הנדון על דעת כל חברי המותב ולאור התרשומתנו ממהימנות גרסתו של התובע, גרסת הנתבע מקובלת על בית-הדין. התובע לא השכיל להוכיח, כי עבד עד לסוף חודש פברואר 1996. האישור ת/2 סותר האמור בעדותו של התובע ולמותר לציין, כי עבודתו של התובע בבית המנוח, אם היתה כזו, הרי אין מדובר בעבודה אשר התמשכה עד לסוף החודש כאשר מדובר בהקמת אוהל לאבלים וכאשר המנוח נפטר ביום 24.2.96 (תעודת הפטירה בתיק בית-הדין). לפיכך ככל שהוכח בפנינו, ועל כך הנתבע אינו חולק, התובע עבד 10 ימים בחודש פברואר 1996 ולפיכך זכאי לסך 1,435 ש"ח בגין שכר עבודה.

ג. התביעה לקבלת תמורת הודעה מוקדמת. התובע לא השכיל להוכיח העילה בבסיס תביעתו זו. התובע לא חזר על תביעתו זו בדיון בפני בית-הדין. על-פי הוראת סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים נובעת מהקביעה, כי רואים עבודתו שנפסקה מחמת פטירה "כאילו פוטר". אין בקביעה זו משום לזכות התובע גם בתמורת הודעה מוקדמת אולם כאשר הצדדים לא טענו לגוף העילה - דין התביעה בעילה זו - להידחות."


__________________
1. ראה דב"ע מב/3-115 חדד מרים נ' עיזבון ויורשי המנוח אברהם מנס ז"ל, פד"ע טז(1), 290.
2. עב' (חי') 779/06 מריה מירנה סוריאנו נ' עזבון המנוחה הגר קולמן, תק-עב 2008(3), 8865 (2008).
3. פש"ר (חי') 514/08 תיקי שגן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה והצפון, תק-מח 2008(3), 5349 (2008).
4. עב' (ת"א-יפו) 6635/03 תנופה שירותי עבודה 1997 בע"מ ואח' נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה ואח', תק-עב 2008(1), 9180 (2008).
5. תמ"ש (ת"א-יפו) 97770/99 ו' ט' נ' ו' ח' ו-2 אח', תק-מש 2003(2), 66 (2003).
6. תב"ע (ב"ש) נו/35-1266 שפירא מיכאל נ' עזבון המנוח, תק-עב 97(3), 457 (1997).