הספריה המשפטית
דיני רשלנות רפואית

הפרקים שבספר:

חובת זהירות מושגית

ככלל, מעצם תפקידו כרופא מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית לכל מטופליו. על הרופא לטפל בחוליו במיומנות המקסימאלית ובשיקול-הדעת הטוב ביותר בהינתן הנתונים שבפניו {ת"א (ת"א-יפו) 1172/00 ליפשיץ גנאדי נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-מח 2008(2), 1635 (2008).

לעניין קיומה של חובת הזהירות המושגית, אין משקל אם המטופל פונה מיוזמתו שלו לרופא ומציג בפניו בעיה רפואית, או שהמטופל מופנה לרופא. בשני המקרים, משבא המטופל לרופא - מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית לנקוט כלפיו באמצעי זהירות סבירים.

האופן בו נוצר הקשר בין הרופא למטופל איננו משפיע על קיומה של חובת זהירות מושגית של הרופא כלפי המטופל מהרגע שהקשר ביניהם נוצר.

אכן, אף מטופל הטוען כי הינו בריא מסתמך על קביעותיו של הרופא. השיקולים הכלליים הקיימים ביחסים בין רופא למטופל קיימים גם במצב דברים זה.

חובת הזהירות המושגית איננה קמה בגין כל סיכון וסיכון אלא קמה רק בגין סיכונים בלתי-סבירים, שכן "אין דין שכל יצירת סיכון מטילה על אדם אחריות לכל תוצאה מזיקה שתיגרם בעקבותיה, אפילו אפשר לחזות תוצאה כזאת מראש" {ע"א 333/56 סולל בונה בע"מ נ' נציה, פ"ד יב(1), 619}.
לכן, על בית-המשפט לבחון קיומה של חובת זהירות קונקרטית שעניינה בשאלה, אם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי בנסיבות המקרה הספציפי, העומד בפני בית-המשפט.

המחוקק לא הנחה את בית-המשפט כיצד לקבוע קיומה או העדרה של חובת זהירות מושגית. לכן, על בית-המשפט "ליטול התפקיד" לידיו ולקבוע האם בנסיבות העומדות בפניו, מתקיימת חובת הזהירות המושגית ואם לאו {ראה גם ע"א 451/66 קורנפלד אוח' נ' שאולוב ואח', פ"ד כא(1), 310; ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1), 113 (1985)}.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 1975/02 {שד נ' המרכז הרפואי על-שם א' וולפסון ואח', תק-מח 2008(1), 10576 (2008)} קבע בית-המשפט כי "אין חולק שקיימת חובת זהירות של רופא או של כל מי שנמנה על הצוות הרפואי של בית-חולים, כלפי חולה. ברור לכל, כי במסגרת היחסים שבין רופא ומטופלת - יולדת, ובמיוחד כאשר מדובר במטופלת הנמצאת בבית-החולים בו עובדים הרופאים, קיימת הן חובת זהירות מושגית והן קונקרטית של בית-החולים והצוות הרפואי שבו, כלפי אותה מטופלת" {ראה גם ע"פ 186/80 יערי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1), 777 (1980); ע"א 4025/91 צבי נ' קרול, פ"ד נ(3), 784 (1996); דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4), 721 (2003); ת"א (יר') 15074-06 דלית אסף נ' ד"ר דן מרום ואח', תק-של 2011(4), 45424 (2011)}.