הספריה המשפטית
דיני עיקולים - דין והלכה

הפרקים שבספר:

דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)

סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון התשס"ט)
(א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44 ו- 45 או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על-פי כל דין."

סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה בהתאם לסעיפים 44 ו- 45 לחוק ההוצאה לפועל, או לחלופין הגיש הודעה אך רשם ההוצאה לפועל סבר כי היא אינה מלאה או אינה נכונה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, לזמן אותו לחקירה.

סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל מורה כי אין בו כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על-פי כל דין אחר.

ב- רע"צ (נת') 2196-06-15 {החברה הדרומית לשווק בע"מ נ' זכי מרקט (2009) בע"מ, תק-של 2015(2), 84157 (2015)} המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, לפיה התבקשה תגובת צד ג' לבקשה להורות על זימונו לחקירה, טרם למתן החלטה, תוך חיוב הזוכה בביצוע מסירה אישית לצד ג'.

החלטת רשמת ההוצאה לפועל נידונה במעמד צד אחד וכך גם הערעור דנן.

המבקשת, הזוכה, בתיק ההוצאה לפועל במקרה דנן הטילה עיקולים על כספים שהגיעו לחייבים בתיק מן המשיבות. לאחר שלא התקבלה תשובה לעיקול, הגישה המבקשת בקשה להורות על זימון צד ג' לחקירה, זאת על-פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

רשמת ההוצאה לפועל התרתה בצד ג' כי עליו להגיש הודעה מפורטת באשר לנכסי החייב ואם לא יעשה כן הוא יזומן לחקירה על-פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

עוד נקבע בהחלט רשמת ההוצאה לפועל כי על הזוכה למסור החלטה זו לצד ג' ואם לא תתקבל תשובתו במועד שנקבע רשאי הזוכה לפנות בבקשה נוספת לקביעת מועד לחקירה.

הבקשה הנ"ל נמסרה במסירה אישית למשיבות. משלא הוגשה הודעה כנדרש עתרה המבקשת להורות על זימון המחזיקים לחקירה. לבקשה זו צורפו אישורי המסירה למנהלי המשיבות.

בית-המשפט קבע כי מחובתו של צד ג' להשיב לעיקול אשר נשלח אליו ובמקרה דנן ניתנו לו שתי הזדמנויות לעשות כן. צד ג' התעלם מחובתו זו ועל-כן יש לזמנו לחקירה על-מנת לברר האם אכן בידיו כספים השייכים לחייבים.

זאת ועוד. נקבע כי קבלת תגובה נוספת מאותו מחזיק אשר כלל אינו טורח להשיב לצווי ההוצאה לפועל רק מאריכה את ההליך ומסבכת אותו שלא לצורך.

אשר-על-כן הורה בית-המשפט על קבלת הערעור וכן הורה לרשם ההוצאה לפועל לזמן את צד ג' לחקירה.

ב- רע"צ (עכו) 58975-02-15 {סאלח סאלחה נ' עזאם ח'טיב, תק-של 2015(1), 89589 (2015)} נדונה בקשת רשות ערעור בה סקר המבקש /הזוכה על שורה של החלטות שניתנו בתיק ההוצאה לפועל בעניינו, בין היתר ביקש גם בקשה לעיון חוזר.

הבקשה דנן עסקה בבקשתו של הזוכה לזמן את הבנק, צד ג', לחקירה ביחס לחשבון הבנק המתנהל עם שמה של אשת החייב/המשיב וזאת בקשר לעיקול אצל צד שלישי.

הבקשה נדחתה על-ידי רשמת ההוצאה לפועל לאחר שנתקבלה תגובת הבנק. וכן דחתה הרשמת גם את בקשתו לעיון חוזר בהחלטה. הזוכה ביקש רשות לערער על שתי ההחלטות הנ"ל.

המבקש עתר לעיקול ברישום על חשבון הבנק של החייב בדגש על התייחסות מסויימת לתכנית חיסכון המתנהלת בבנק לה מפריש החייב כספים.

משעתר המבקש לממש העיקול שנרשם הודיע הבנק כי אין כספים למימוש.

על רקע האמור לעיל אל מול המידע שפורט, נציג הבנק זומן לחקירה. הדיון לא התקיים במועד שהיה קבוע לכך בפני רשם ההוצאה לפועל והבנק הגיש תגובתו בכתב. לאחר קבלת תגובת הבנק הורתה הרשמת על דחיית הבקשה.

הבקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה גם היא כאמור.

בבקשה דנן עתר המבקש לבטל את ההחלטה הנ"ל ולהורות על זימון הבנק לחקירה בשל אי-ביצוע צו העיקול. בית-המשפט דחה את הבקשה מנימוקים שיפורטו להלן:

נקבע כי המבקש בבקשתו מנסה להעניק לבקשתו נופך רחב יותר, אך הרי שבסופו-של-יום עניינה של בקשת רשות הערעור דנן היא תקיפת החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, שתמציתה אי-קיום חקירה בעל-פה של הבנק ובעניין זה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב.

דהיינו נושאים פרוצדוראליים הינם בגדר שיקול-דעתה הרחב של הערכאה הדיונית ובהיעדר טעמים מיוחדים המצדיקים זאת לא תטה להתערב ערכאת הערעור בשיקולים ממין אלה ובהחלטות הנוגעות לכך.

בית-המשפט קבע כי המסגרת המשפטית הרלבנטית לבקשה דנן קבועה בסעיף 46(א) לחוק ההוצאה לפועל לפיו לרשם ההוצאה לפועל מוקנה שיקול-הדעת לקבוע האם לזמן את הבנק, שהינו צד ג' לצורך העניין, לחקירה בקשר להודעת העיקול וזאת במקרה בו צד ג' לא מסר הודעה או שרשם ההוצאה לפועל סבור כי ההודעה אינה שלמה או נכונה וזאת לבקשת זוכה.

זאת ועוד, אין מחלוקת כי הבנק מסר הודעה בדבר העיקול ואף מסר בהמשך תגובה מפורטת ממנה עולה כי החייב אינו לקוח של הבנק אלא אשת החייב בלבד שצו העיקול לא התייחס אליה במישרין. עוד הוסיף הבנק והסביר כי ממילא החשבון אליו מתייחס העיקול מצוי ביתרת חובה כך שאין הוא מחזיק בכספים אותם ניתן להעביר.

כלומר, רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי יש בהודעת הבנק לעיל כדי להניח את הדעת ולא מצאה לזמן את נציג הבנק לדיון בעניין זה.

בית-המשפט הדגיש כי החלטתה זו לעיל, לא רק שהיא מצויה במתחם שיקול-הדעת הרחב המוקנה לה על-פי הוראת החוק הרלבנטית אלא שהיא גם נומקה כדבעי ונסמכת על תגובתו המפורטת של הבנק.

מכאן שלא עלה בידי המבקש להראות כי באופן כלשהו הודעת הבנק כפי שנמסרה אינה שלמה או איננה נכונה בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, באופן המצדיק התערבותו של בית-משפט זה.

באשר להחלטה בבקשה לעיון מחדש קבעה הרשמת כי אין בבקשה שהוגשה כדי להצדיק עיון מחדש וגם בהחלטה זו לא מצא בית-המשפט עילה להתערב, על-כן נדחתה הבקשה דנן.