הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

אימוץ ילדים - מבוא

1. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"1. צו-אימוץ והחלטות בהליכי אימוץ (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) אימוץ יהיה על-ידי צו של בית-משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
(ב) צו-אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ.

1א. הגדרות (תיקון התשע"א (מס' 2))
בחוק זה:
"ילד", "מאומץ" - מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
"מאמץ" - מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין";
"דיין" - כל אחד מאלה:
(1) דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955;
(2) קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962;
(3) קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1961;
(4) דיין של בית-דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947;
"משפטן" - עורך-דין שאינו עורך-דין שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לעניין חוק זה, הכשיר להיות שופט בית-משפט לענייני משפחה, והיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ;
"שופט" - שופט בית-משפט לענייני משפחה.

1ב. טובת המאומץ (תיקון התשע"א (מס' 2))
בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות; ככל שהמאומץ מסוגל להבין בדבר, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין, בלי לגרוע מהוראות סעיף 7.

2. כשירות המאומץ
אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.

3. כשירות המאמץ
אין אימוץ אלא על-ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית-משפט ליתן צו-אימוץ למאמץ יחיד:
(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;
(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי-נשוי.

4. הבדל גיל
אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות ב-18 שנים; ואולם למאמץ שבן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית-משפט ליתן צו-אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.

5. דת
אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.


6. תקופת מבחן (תיקון התשע"א)
לא יתן בית-משפט צו-אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות שישה חודשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה כאמור בסעיף 36 (להלן: "עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ"), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.

7. הסכמת המאומץ (תיקון התשע"א)
מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית-משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו; אולם רשאי בית-המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לתת צו-אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:
(1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;
(2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;
(3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

8. הסכמת הורה או הכרזה על ילד כבר-אימוץ (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) לא יתן בית-משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר-אימוץ לפי סעיף 13.
(ב) אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.
(ג) (בוטל).

8א. הסכמת הורה ומועד קבלתה (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ תהא הסכמה מדעת שניתנה לאחר שהובא לידיעת ההורה מידע, הכל כאמור בסעיפים 8ב ו- 9.
(ב) לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ אלא לאחר שחלפו שבעה ימים מיום לידת הילד.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), בית-המשפט רשאי לאשר כי הסכמה של הורה תתקבל אף אם לא חלפו שבעה ימים מיום לידת הילד, אם מצא כי קבלתה רק בחלוף התקופה האמורה עלולה לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד; אישור בית-המשפט לפי סעיף-קטן זה יינתן לפני קבלת ההסכמה ויכול שיינתן בלא נוכחות ההורה.

8ב. מתן מידע והסברים לפני קבלת הסכמה למסירת ילד לאימוץ (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ המטפל בעניין קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ, יביא לידיעת ההורה ויסביר לו בשפה ברורה המובנת לו את המפורט להלן:
(1) האפשרויות לגדל את הילד בעצמו, או בסיוע שירותי הרווחה בדרכים אחרות הקבועות בדין, במקום למסור את הילד לאימוץ, לרבות באמצעות קבלת עזרה כלכלית וטיפולית כקבוע בדין וכמקובל בשירותי הרווחה;
(2) משמעות האימוץ, לרבות השפעות רגשיות אפשריות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה;
(3) השלבים של הליך האימוץ;
(4) המשמעות המשפטית של הליך האימוץ והתוצאות המשפטיות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה, ובכלל זה עניינים אלה:
(א) משמעות האימוץ לעניין הפסקת החובות והזכויות שבין הילד ובין ההורה ושאר קרוביו, ולעניין הסמכויות הנתונות להם ביחס לילד, לרבות לעניין שלילת הזכות לקבל מידע על הילד, על הליכים משפטיים בעניינו, על זהות המבקש לאמצו ועל זהות מי שיאמצו, והכל אלא-אם-כן יורה בית-המשפט אחרת בצו האימוץ;
(ב) משמעות ההסכמה לאימוץ לעניין העברה של הזכויות, החובות והסמכויות של ההורה כלפי הילד לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, עד למתן צו האימוץ;
(ג) הנסיבות שבהן ניתן לחזור מההסכמה או לבטלה וסופיות ההסכמה;
(ד) זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לבקש לעיין בפנקס האימוצים ולקבל פרטים על ההורה;
(5) האפשרות להתייעץ עם כל גורם בטרם החתימה על כתב ההסכמה ולהיות מלווה באדם נוסף במעמד החתימה על כתב ההסכמה;
(6) החשיבות שיש למסירת פרטים של ההורה השני והאפשרות למסור פרטים כאמור למטרות מסויימות בלבד כאמור בסעיף 8ג;
(7) האפשרות להשאיר בתיק האימוץ מכתב או מזכרת בעבור הילד.
(ב) המידע וההסברים לפי סעיף זה יינתנו לפני מועד קבלת ההסכמה.

8ג. פרטים של ההורה השני (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יסביר להורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ את החשיבות שבמסירת פרטים של ההורה השני לשם קבלת עמדתו לעניין האימוץ ולשם הבטחת טובתו של הילד.
(ב) סירב ההורה למסור פרטים של ההורה השני, יביא העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ לידיעתו כי הוא רשאי למסור פרטים כאמור שישמשו בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; נמסרו פרטים כאמור, לא ייעשה בהם שימוש אלא למטרות שלשמן נמסרו.
(ג) הודעה על כוונה לאתר את ההורה השני באמצעות פרטים שנמסרו לפי סעיף זה, תינתן להורה, אם ביקש זאת או אם העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ סבר שהדבר דרוש בנסיבות העניין.
(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין שמירה נפרדת וחסויה של הפרטים כאמור בסעיף זה והשימוש בהם.

9. מתן הסכמת הורה (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) הסכמת הורה למסירת ילד לאימוץ תינתן באחת מדרכים אלה:
(1) בפני שופט או דיין, ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ;
(2) בפני משפטן ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
(ב) הורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסירת ילדו לאימוץ.
(ג) מתן הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ יתועד בכתב הסכמה בנוסח שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בחוק זה: "כתב ההסכמה").
(ד) לפני חתימת ההורה על כתב ההסכמה:
(1) יסביר העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(1), (2), (6) ו- (7), ויוודא כי הוא הבין אותם;
(2) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יסביר להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(3), (4) ו- (5), ויוודא כי הוא הבין אותם.
(ה) ההורה יחתום על כתב ההסכמה ויצהיר כי חתם מתוך הבנה ורצון חופשי ולאחר שהוסברו לו בשפה ברורה המובנת לו כל פרטי כתב ההסכמה.
(ו) העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף-קטן (ד)(1).
(ז) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי זיהה את ההורה וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף-קטן (ד)(2).

9א. הסכמת הורה הניתנת מחוץ לישראל (תיקון התשע"א (מס' 2))
על-אף האמור בסעיף 9, הסכמה למסירת ילד לאימוץ הניתנת מחוץ לישראל תהיה באחת מדרכים אלה:
(1) בחתימה על כתב הסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל; לפני החתימה על כתב ההסכמה יוודא מי שבפניו ניתנת ההסכמה כי הוא מזהה את ההורה וכי כתב ההסכמה הוא בשפה המובנת להורה;
(2) לפי דין המקום שבו ניתנת ההסכמה;
(3) לפי דין מקום מגוריו הרגיל של נותן ההסכמה או של הילד בעת מתן ההסכמה.

9ב. הסכמת הורה שהוא קטין (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) הסכמת הורה שטרם מלאו לו 18 שנים למסירת ילדו לאימוץ אינה טעונה את הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
(ב) על-אף הוראות סעיף 9(א), הסכמת הורה שטרם מלאו לו 16 שנים תינתן בפני שופט בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הליך לפי סעיף-קטן זה יכול שיתקיים מחוץ למקום מושבו של בית-המשפט.
(ג) שוכנע בית-המשפט כי אי-אפשר לקיים את ההליך כאמור בסעיף-קטן (ב) בלי לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד, רשאי הוא לאשר כי הסכמת ההורה תינתן בדרך האמורה בסעיף 9(א)(2); אישור בית-המשפט לפי סעיף-קטן זה יינתן בתוך 48 שעות לאחר קבלת ההסכמה, לכל המאוחר.

9ג. העברת בקשה למסירת ילד לאימוץ לבית-המשפט (תיקון התשע"א (מס' 2))
סבר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או משפטן כי בנסיבות העניין אין לקבל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ, וההורה מבקש למסור את ילדו לאימוץ, יעביר את בקשת ההורה להכרעת בית-המשפט.

10. סייגים להסכמת הורה (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) לבקשת הורה, רשאי בית-המשפט לבטל את הסכמתו של ההורה למסירת ילדו לאימוץ אם מצא שהתקבלה באמצעים פסולים, או להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו למסירת ילדו לאימוץ מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה טרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום חתימת ההורה על כתב ההסכמה, לפי המאוחר, וטרם ניתן צו-אימוץ; הבקשה תוגש לבית-המשפט בטופס בקשה כפי שייקבע בתקנות.
(ב) פנה הורה לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ במהלך התקופה כאמור בסעיף-קטן (א), והודיע לו על רצונו להגיש בקשה כאמור באותו סעיף-קטן, ימסור לו העובד הסוציאלי, בלא שיהוי, מידע בדבר הליך הגשת הבקשה, ואם ההורה מעוניין בכך - יסייע לו למלא את טופס הבקשה ולהגישה לבית-המשפט.
(ג) חלפה התקופה האמורה בסעיף-קטן (א) והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו-אימוץ, לא יהיה בית-המשפט רשאי עוד לבטל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ או להרשות לו לחזור בו מהסכמתו.
(ד) החלטת בית-המשפט לפי סעיף זה תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית-המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.


11. הורי הורים
בבוא בית-המשפט ליתן צו-אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ.

12. מסירת ילד למטרת אימוץ (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2))
(א) לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן זוגו של הורה המאומץ.
(ב) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לא ימסור ילד כאמור בסעיף-קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית-משפט הכריז שהילד בר-אימוץ.
(ג) (1) ראה עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ שהדבר מוצדק כדי למנוע נזק לילד, רשאי הוא, אף בלא הסכמת ההורים או הכרזה על הילד כבר-אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו של הילד או למסרו למי שהסכים לקבלו לביתו, לרבות למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו; פעולה כאמור טעונה את אישור בית-המשפט.
(2) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יגיש לבית-המשפט את הבקשה לאישור פעולה כאמור בפסקה (1) בתוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור בית-המשפט יכול שיינתן במעמד צד אחד בלבד; החלטת בית-המשפט בבקשה תינתן בתוך 14 ימים מיום הגשתה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית-המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

13. הכרזת ילד כבר-אימוץ (תיקונים: התשס"ד (מס' 2), התשע"א (מס' 2))
(א) באין הסכמת הורה, רשאי בית-משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):
(א) בדיקה במרשם האוכלוסין;
(ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;
(ג) בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;
(2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו - הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;
(3) ההורה מת או הוכרז פסול-דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;
(4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך שישה חודשים רצופים קשר אישי אתו;
(5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך שישה חודשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;
(6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך שישה חודשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;
(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על-אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;
(8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי-מוסרי או למטרה בלתי-חוקית.
(א1) פעולות כאמור בסעיף-קטן (א)(1) יינקטו, לכל המאוחר, בתוך חודש ימים מיום שנודע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על היות הילד מועמד לאימוץ או מיום שההורה חתם על הסכמה למסור את הילד לאימוץ, והן יבוצעו תוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר, ובהתחשב בנסיבות העניין.
(א2) על-אף האמור בסעיף-קטן (א)(1), לא יינקטו פעולות לאיתור הורה, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הפעולות עלולות לסכן את חייו או את בריאותו של מי מההורים או של הילד או לגרום למי מהם נזק בלתי-הפיך;
(2) הילד נולד בעקבות מעשה של קיום יחסי מין שעובדותיו מהוות עבירת מין או מקיום יחסי מין בין בני משפחה;
(3) ההורה ידע על ההיריון או על קיומו של הילד ונמנע בלא סיבה סבירה מקיום קשר עם האם בנוגע להיריון או מקיום קשר עם הילד.
(ב) (1) החלטת בית-המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, תינתן בתוך תשעה חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית-המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
(2) (נמחקה).

13א. ביטול הכרזה על ילד כבר-אימוץ לפי סעיף 13(א)(1) (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) הוכרז ילד כבר-אימוץ לפי סעיף 13(א)(1) וביקש הורהו לבטל את ההכרזה לגביו, יורה בית-המשפט על ביטול ההכרזה ועל מסירת הילד להורה, אם שוכנע כי ההורה מעוניין לגדל את הילד, אלא-אם-כן ראה כי מתקיימת לכאורה עילה להגיש בקשת הכרזה או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש בקשת הכרזה; בית-המשפט יעכב את ההחלטה על מסירת הילד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים כדי לאפשר להגיש בקשת הכרזה.
(ב) הוגשה בקשת הכרזה, ידון בה בית-המשפט במסגרת אותו הליך ויעכב את ההחלטה על מסירת הילד עד למתן החלטה בבקשה.
(ג) בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף-קטן (א) ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום ההכרזה על הילד כבר-אימוץ לפי סעיף 13(א)(1), לפי המאוחר, ובלבד שטרם ניתן צו-אימוץ; חלפה התקופה האמורה בסעיף-קטן זה והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו-אימוץ, לא יהיה בית-המשפט רשאי עוד לבטל את ההכרזה על הילד כבר-אימוץ.
(ד) החלטת בית-המשפט בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף-קטן (א) תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם אם הוגשה בקשת הכרזה תינתן החלטת בית-המשפט בתוך תשעה חודשים כאמור בסעיף 13(ב); ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית-המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
(ה) בסעיף זה, "בקשת הכרזה" - בקשה להכריז על הילד כבר-אימוץ לפי אחת מהעילות המפורטות בפסקאות (2) עד (7) שבסעיף 13(א).

14. שמיעת האפוטרופוס
היה למאומץ או להורהו אפוטרופוס, לא יכריז בית-משפט על ילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.

15. עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאפוטרופוס (תיקון התשע"א)
(א) הורה שנתן הסכמתו לאימוץ ילדו או שבית-משפט הכריז על הילד כבר-אימוץ, ולא נתמנה לילד אפוטרופוס - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של ההורה כלפי הילד יהיו נתונות, עד להחלטה אחרת של בית-המשפט, לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ אשר עובד סוציאלי ראשי כאמור בסעיף 36(ב) קבע לכך, כאילו נתמנה אותו עובד סוציאלי לאפוטרופוס לילד במקום אותו הורה.
(ב) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ פעל לגביו כאמור בסעיף 12(ג).


16. תוצאות האימוץ
האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו; ואולם:
(1) רשאי בית-משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;
(2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין;
(3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

17. תחילת תקפו של האימוץ
תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית-המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.

18. צו ביניים
(א) הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית-המשפט שנתמלאו התנאים האמורים בסעיפים 2 עד 5, 7 עד 11, 13 ו- 14, רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית-המשפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו.
(ב) צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית-המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית-המשפט.

19. ביטול צו-אימוץ
רשאי בית-משפט לבטל צו-אימוץ על-סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית-המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.

20. תוצאות הביטול
מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו-אימוץ את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו; ואולם רשאי בית-המשפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך-כלל ואם לעניין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.

21. סודיות הדיון
(א) דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית-המשפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית-המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני-אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ב) מקום שבית-המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

22. תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ (תיקון התשע"א)
לא יתן בית-משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, והוראות סעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, יחולו בשינויים המחוייבים לפי העניין.

23. אפוטרופוס לצורך הדיון
רשאי בית-משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.

24. שמיעת האפוטרופוס הכללי ומינוי עורך-דין (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) מקום שההורה פסול-דין או נעדר, רשאי בית-המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.
(ב) בדיון ובערעור לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו- 13א ובערעור עליו, רשאי בית-המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.

25. סמכות לסטות מסייגים
נוכח בית-המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:
(1) גיל המאומץ לפי סעיף 2;
(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);
(3) הבדל גיל לפי סעיף 4;
(4) אורך תקופת המבחן לפי סעיף 6.

26. בית-המשפט המוסמך (תיקון התשנ"ה)
(א) בית-המשפט המוסמך לעניין חוק זה הוא בית-משפט לענייני משפחה.
(ב) לבית-משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית-משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

27. בית-דין מוסמך
(א) על-אף האמור בסעיף 26 מוסמך לעניין חוק זה גם בית-דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:
(1) ההורים או המאמצים, לפי העניין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית-דין; על הסכמת ההורים לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים המחוייבים לפי העניין;
(2) המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית-דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בית-דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיפים 1 עד 25, 28 ו- 39, וכל מקום בהם שמדובר בו בבית-משפט יראו כאילו מדובר בו בבית-דין דתי.

28. שיפוט מבחינה בין-לאומית
בית-משפט ישראלי מוסמך לעניין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.

28א. אימוץ בין-ארצי (תיקון התשנ"ו)
אימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן: "אימוץ בין-ארצי") ייעשה על-פי הוראות חוק זה.

28ב. רשות מרכזית (תיקונים: התשנ"ו, התשע"א)
שר העבודה והרווחה ימנה עובד סוציאלי ראשי, כאמור בסעיף 36(ב), שיהיה הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי על-פי חוק זה ולעניין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין-ארצי, 1993 (להלן: "הרשות המרכזית").

28ג. עמותה מוכרת (תיקון התשנ"ו)
אימוץ בין-ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין-ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ((להלן: "השרים") הכירו בה לפי חוק זה (להלן: "עמותה מוכרת").



28ד. חובת נאמנות (תיקון התשנ"ו)
בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום-לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות, לרבות אלה המוכרות במשפט הבינלאומי; העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.

28ה. סמכויות הרשות המרכזית (תיקון התשנ"ו)
(א) הרשות המרכזית רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי על-פי הוראות חוק זה, כאשר לא ניתן לפעול באימוץ בין-ארצי באמצעות עמותה מוכרת.
(ב) על-אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי.

28ו. ועדה מייעצת (תיקון התשנ"ו)
(א) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, ימנה ועדה, אשר תייעץ לו בעניין האימוץ הבין-ארצי, ובכלל זה הכרה בעמותה, ביטול או התליה של הכרה בעמותה, קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של עמותה מוכרת ופיקוח עליה (להלן: "ועדה מייעצת").
(ב) מספר חברי הוועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין-ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בוועדה המייעצת.

28ז. בקשה לאימוץ בין-ארצי (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד, התשע"א)
(א) בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן: "המבקש"); לעניין אימוץ בין-ארצי, "תושב ישראל" - אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע, המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או לפחות שנים-עשר חודשים מתוך שמונה-עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.

28ח. בדיקת כשירות מבקש (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד, התשע"א)
(א) העמותה המוכרת תבדוק את כל אלה:
(1) כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;
(2) רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;
(3) סביבתו החברתית של המבקש;
(4) מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;
(4א) מידע שקיבלה מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ אם היה מצוי בידיו מידע כזה;
(5) הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;
(6) יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;
(7) פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;
(8) עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.
(ב) העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי-כשיר לאימוץ בין-ארצי.

28ט. הודעה על אי-כשירות (תיקון התשנ"ו)
מצאה עמותה מוכרת כי מבקש שהגיש בקשה לאימוץ בין-ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך למבקש ותעביר לרשות המרכזית, במועד המוקדם האפשרי, את חוות-דעתה בדבר אי-כשירותו של המבקש לאמץ.

28י. מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין-ארצי (תיקון התשנ"ו)
(א) עמותה מוכרת לא תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה בסעיף 36א, כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, אלא-אם-כן חלפו שנתיים מיום קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.
(ב) מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.
(ג) עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף-קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור בסעיף 36א.

28יא. פניה לרשות מוסמכת במדינת החוץ (תיקון התשנ"ו)
אישרה עמותה מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור בסעיף 18ח, כי המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאית היא לפנות לרשות המוסמכת של מדינת החוץ, שבה היא רשאית לפעול, בבקשה למסור למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי; לבקשה תצורף חוות-דעת ערוכה בידי עובד סוציאלי ובה העניינים המפורטים בסעיף 28ח(א); לעניין זה, "רשות מוסמכת של מדינת חוץ" - רשות שהוסמכה על-ידי מדינת חוץ לעסוק באימוץ בין-ארצי, לרבות הרשות המרכזית שהמדינה ייעדה לטיפול כאמור.

28יב. אישורים הנדרשים מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ (תיקון התשנ"ו)
(א) הודיעה הרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי נמצא ילד המתאים לאימוץ על-ידי המבקש, תוודא העמותה המוכרת כי:
(1) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;
(2) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי:
(א) ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על-פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל-פי דיני מדינת החוץ; או
(ב) אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;
(3) ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;
(4) הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין-ארצי ניתנה לאחר לידתו;
(5) ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;
(6) הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;
(7) במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד - הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.
(ב) לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף-קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.

28יג. פניה לקבלת חוות-דעת (תיקון התשנ"ו)
העמותה המוכרת תבקש מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ חוות-דעת על הילד, זהותו ומידת התאמתו לאימוץ, על משפחתו, רקעו, סביבתו החברתית, דתו, מצבו הרפואי בעבר ובהווה, וכל פרט מהותי אחר.


28יד. הסכמת העמותה המוכרת לאימוץ (תיקון התשנ"ו)
קיבלה העמותה המוכרת את המסמכים ואת חוות-הדעת הנדרשים על-פי סעיפים 28יב ו- 28יג, תקבע על-פי חוות-דעת של עובד סוציאלי אם אימוצו של הילד על-ידי המבקש הוא לטובת הילד.

28טו. בקשה לאישור כניסת ילד לישראל (תיקון התשנ"ו)
(א) הסכים המבקש לקבל את הילד למטרת אימוץ בין-ארצי, תגיש העמותה המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.
(ב) בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.

28טז. מסירת הילד למבקש (תיקון התשנ"ו)
(א) אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, בתנאים שקבע, תאשר העמותה המוכרת לרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי היא מסכימה למסירת הילד למבקש.
(ב) הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.

28יז. סייגים לטיפול במבקש (תיקון התשנ"ו)
קיבל מבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, לא תאשר עמותה מוכרת מסירת ילד נוסף למבקש, למעט בן-משפחה של אותו ילד, אם טרם חלפו שמונה-עשר חודשים מיום שהמבקש קיבל את הילד לביתו.

28יח. מעקב אחר קליטת ילד חוץ (תיקון התשנ"ו)
עמותה מוכרת תבצע, אם נתבקשה לכך על-ידי מדינת החוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח על המעקב; העבירה עמותה מוכרת דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו לרשות המרכזית.
28יט. אפוטרופסות (תיקון התשנ"ו)
(א) עמותה מוכרת שהסכימה למסירת ילד למבקש תהיה אפוטרופוס על הילד ויהיו לה, עד למתן צו-אימוץ או עד להחלטה אחרת של בית-המשפט, זכויות, חובות וסמכויות כשל הורה.
(ב) עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

28כ. צו לאימוץ בין-ארצי על-ידי בית-משפט (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ח, התשע"א)
(א) בית-משפט רשאי לתת צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ על-ידי המבקש לאחר שנוכח כי נתקיימו כל התנאים לעניין אימוץ בין-ארצי לפי חוק זה.
(ב) לא יתן בית-המשפט צו-אימוץ כאמור בסעיף-קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות-דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאמור בסעיף 22.
(ג) בית-המשפט רשאי לתת צו-אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.

28כא. אמצעים להגנה על שלום הילד (תיקונים: התשנ"ו, התשע"א)
(א) ראתה הרשות המרכזית כי המשך סמיכותו של הילד על שולחן המבקש למטרת מתן צו-אימוץ אינו לטובת הילד, רשאית היא לקבוע, לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת, כי הילד יוצא מהחזקת המבקש ויועבר למקום שייקבע על-ידיה; כן רשאית היא לנקוט כל אמצעי זמני אחר הדרוש להגנה על שלום הילד.
(ב) פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.
(ג) לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף-קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.
(ד) מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית-המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.
(ה) עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרת אימוץ בין-ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ג), תישא בכל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.
(ו) פעולה לפי סעיף-קטן (א) טעונה אישור מראש של בית-המשפט.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לפי כל חיקוק.

28כב. הכרה בעמותה (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד)
(א) השרים רשאים להכיר בעמותה כאמור בסעיף 28ג, אם מצאו כי התקיימו לגביה התנאים לפי חוק זה; ורשאים הם לקבל לצורך זה חוות-דעת מאת הרשות המרכזית.
(ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים, ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.

28כג. תנאים להכרה בעמותה (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד)
(א) השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
(1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין-ארצי;
(2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי;
(3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין-ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך-דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים.
(4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
(5) הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות-מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (5) של סעיף-קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסויימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.

28כד. תנאים נוספים (תיקון התשנ"ו)
מצאו השרים שלאור היקף ואופן פעילותה של עמותה מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של העמותה המוכרת תותנה בקיום התנאים הנוספים.

28כה. בקשה להכרה (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד)
(א) בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים בכתב בדרך שיקבעו.
(ב) לבקשה תצורף חוות-דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.
(ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין-ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל, או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף-קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.

28כו. פיקוח ומסירת מידע לרשות המרכזית (תיקון התשנ"ו)
(א) עמותה מוכרת תהא נתונה לפיקוחה של הרשות המרכזית.
(ב) עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על-פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על-ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.
(ג) הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לעניין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.
(ד) ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

28כז. הפסקת פעילות (תיקון התשנ"ו)
(א) החליטה עמותה מוכרת להפסיק את פעילותה באימוץ בין-ארצי, תמסור על כך הודעה בכתב לרשות המרכזית שלושה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.
(ב) הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין-ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין-ארצי.
(ג) הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

28כח. ביטול הכרה או התלייתה (תיקון התשנ"ו)
(א) השרים רשאים לבטל או להתלות הכרה בעמותה מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות-דעתה של הרשות המרכזית והתייעצות עם הוועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לעמותה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור או טובת הילד, או אם מצאו כי:
(1) העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;
(2) העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין-ארצי;
(3) מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
(ב) הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.

28כט. סודיות (תיקון התשנ"ו)
על-אף הוראות כל חוק, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי, ואולם עמותה מוכרת, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם באימוץ בין-ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.

28ל. הגבלת אימוץ ממדינת חוץ (תיקון התשנ"ו)
(א) השרים רשאים לאסור, בצו, אימוץ ממדינת חוץ מסויימת.
(ב) אין לפעול באימוץ בין-ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.
28לא. הסכם עם מדינת חוץ (תיקון התשנ"ו)
לא תחתום עמותה מוכרת על הסכם עם מדינת חוץ, אלא בדבר יישומו של אימוץ בין-ארצי ובאישור השרים בלבד.

28לב. פרסומת (תיקון התשנ"ו)
לא תפרסם עמותה מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יפגע בעקרון טובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.

28לג. תשלומים (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד)
עמותה מוכרת לא תדרוש ממבקש, לא תגבה ולא תקבל ממנו במישרין או בעקיפין, תשלומים בעבורה או בעבור אחר, בעד פעילותה באימוץ בין-ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.

28לד. טיפול בבקשה לאימוץ ללא תמורה (תיקון התשנ"ו)
עמותה מוכרת תטפל בבקשות לאימוץ בין-ארצי של מבקשים שאין בידם היכולת הכלכלית לשלם לה עבור כל הוצאות האימוץ; השרים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבעו את מספר הבקשות שיטופלו לפי סעיף זה ואת הכללים והמבחנים לאישורן.

28לה. אחריות בנזיקין (תיקון התשנ"ו)
הפרת הוראה מהוראות סעיפים 28ח, 28ט, 28י, 28יד, 28יח, 28כו(ב), 28כז(א) ו- (ב) ו- 28כט היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין (נוסח חדש), תחול עליה, בכפוף להוראות חוק זה.

28לו. אימוץ בין-ארצי בהתאם לדין הזר (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ד)
(א) נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית-המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק-דין או צו לאימוץ הילד על-ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על-פי חוק זה ממועד פסק-הדין או הצו האמורים, אם אישרה הרשות המרכזית או קבע בית-המשפט כי האימוץ אינו מנוגד לטובת הילד או לתקנת הציבור.
(ב) העמותה המוכרת תעביר את פסק-הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור בסעיף 29 לשם רישומו בפנקס האימוצים.

28לז. כללים והנחיות (תיקון התשנ"ו)
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות מקצועיות שלפיהם תפעל עמותה מוכרת; כללים והנחיות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

28לח. כניסה לישראל (תיקון התשנ"ו)
לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, אלא-אם-כן התקיימו הוראות חוק זה.

28לט. אימוץ ילד ממדינת חוץ שנמסר לפני תחילתו של חוק זה (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ח))
(א) נמסר ילד ממדינת חוץ לתושב ישראל למטרת אימוץ לפני תחילתו של חוק זה והילד סמוך על שולחנו, בית-המשפט רשאי, לבקשתו, לתת צו לאימוץ הילד על-ידיו, אם התמלא אחד מאלה:
(1) ניתן פסק-דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק-הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;
(2) מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:
(א) הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;
(ב) ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ.
(3) הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) הוראות סעיף 22 לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.
(ג) הוראת סעיף 28כ(ג) יחולו בהליך לפי סעיף זה.

29. פנקס אימוצים
כל צו-אימוץ, לרבות צו שסעיף 31 חל עליו, וכל ביטול של צו-אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה לכך שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.

30. עיון בפנקס (תיקונים: התשנ"ו, התשע"א)
(א) פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, ואולם רשאי לעיין בו:
(1) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו;
(2) רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;
(3) עובד סוציאלי ראשי כאמור בסעיף 36(ב).
(ב) לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי בית-המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.
(ג) היה האימוץ בין-ארצי, לא יתיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.



31. צווי אימוץ קודמים
מי שאומץ לפי צו של בית-משפט או בית-דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.

32. איסור תמורה (תיקון התשנ"ו)
(א) המציע או נותן, או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית-משפט, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.

33. עונשין (תיקון התשנ"ו)
(א) המוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ בישראל, או למטרת אימוץ בין-ארצי שלא לפי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) המפר את הוראות סעיפים 28ח(ב), 28ט, 28י(א) ו- (ג), 28יא, 28יב, 28יג, 28יד, 28יז, 28יח, 28כו(ב) עד (ד), 28כז(ב), 28כט, 28ל(ב), 28לא, 28לב ו- 28לג, דינו - מאסר שנה, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

34. איסור גילוי (תיקון התשנ"ו)
(א) המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית-משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית-המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהויים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית-המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957.
(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לעניין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום-לב ולטובת המאומץ.
(ג) לעניין סעיף-קטן (א) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילויים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף-קטן (א), או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין אימוץ בין-ארצי.

35. פרשנות (תיקון התשנ"ו)
חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם - גם ילד שאומץ במשמע; חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם - מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ"ו באב התש"ך (19 באוגוסט 1960).

36. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק האימוץ (תיקונים: התשנ"ו (מס' 2), התשע"א)
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של ענייני אימוץ. תקנות שעניינן אימוץ בין-ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך-כלל או לעניין מסויים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסויים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.



36א. ועדת ערר (תיקונים: התשנ"ו, התשע"א)
(א) מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ בקשר לקביעת כשירותו להיות מאמץ או מהחלטה של עמותה מוכרת בדבר כשירותו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של חמישה, שימנה שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר המשפטים.
(ב) החברים בועדת הערר יהיו שופט בית-משפט לענייני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.
(ג) החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.

37. ביטול
חוק אימוץ ילדים, התש"ך-1960 - בטל.

38. תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
בסעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בסעיף-קטן (ג), בסופו יבוא "או של אדם שהקטין היה סמוך על שלחנו, מתוך כוונה לאמצו, בשנה שקדמה להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית-המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981".

39. הוראות מעבר
מי שנתמלאו לגביו התנאים לאימוץ ובקשה בענינו תלויה ועומדת בבית-משפט ערב פרסומו של חוק זה, רשאי בית-המשפט לתת צו או אכרזה אף בסטיה מהוראותיו."




2. תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש), התשנ"ח-1998
תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 28ח(א)(8) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 28(ו) לחוק ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 36(א) לחוקף 36(א) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

1. הערכת מסוגלות
עמותה מוכרת תקבל, לצורך קביעת כשירותו של מבקש להיות הורה מאמץ, חוות-דעת בכתב להערכת המסוגלות של מבקש ומשפחתו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי (להלן: "הערכת מסוגלות").

2. חוות-דעת של הפסיכולוג
(א) הערכת מסוגלות תיערך בידי פסיכולוג כמשמעותו בתקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998.
(ב) חוות-הדעת של הפסיכולוג תפרט את הבדיקות שעליהן הסתמך הפסיכולוג לצורך הערכת המסוגלות.

3. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998).

א' בטבת התשנ"ח (30 בדצמבר 1997)."




3. תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998
תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998, קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 28כג(ב) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), אני מתקין תקנות אלה:

1. עובד סוציאלי
(א) עובד סוציאלי לפי סעיף 28כג(א)(3) לחוק יהיה בעל עשר שנות ניסיון לפחות בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי.
(ב) עלה מספר הבקשות שמטפלת בהן עמותה מוכרת בשנה מסויימת על 50, תעסיק העמותה עובד סוציאלי נוסף לכל 50 בקשות נוספות או חלק מהן, שהוגשו באותה שנה.

2. פסיכולוג
עמותה מוכרת תעסיק פסיכולוג מומחה בתחום פסיכולוגיה קלינית כמשמעותו בסעיף 8(ב) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, שיש לו חמש שנות ניסיון לפחות בטיפול במשפחה ובילדים.

3. רופא
עמותה מוכרת תעסיק רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973, שהוא בעל שלוש שנות ניסיון לפחות.




4. ביקורת פנימית
הביקורת הפנימית של מבקר הפנים שמעסיקה העמותה המוכרת לפי סעיף 28כג(א)(3) לחוק תכלול גם דין וחשבון שנתי על תיפקודם של מנהלי העמותה ושל בעלי המקצוע בה, על-פי כל הוראות החוק, התקנות והכללים על-פיו.

5. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998)."

4. תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם), התשע"ב-2012
תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם), התשע"ב-2012 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 8ג(ד) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה, "עובד סוציאלי" ו"עובד סוציאלי ראשי" - כמשמעותם בסעיף 36(ב) לחוק.

2. אופן מסירת פרטי ההורה השני
הורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ ומעוניין למסור פרטים על אודות ההורה השני לפי סעיף 8ג(ב) לחוק, שיישמרו בנפרד ובאופן חסוי וישמשו בעת הצורך בלבד, לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שציין ההורה, ימסור את הפרטים האמורים לפי טופס פרטים על הורה שני שבתוספת (להלן: "הטופס"); הטופס ימולא בשני עותקים חתומים בידו.
3. שמירת המידע
(א) הורה שחתם על הטופס יכניס כל עותק שלו למעטפה כפולה; המעטפה הפנימית תיסגר בידי ההורה ועל גביה תודבק מדבקה שיציין בה את המטרות שלשמן ניתן לעשות שימוש בפרטים לאיתור ההורה השני, כפי שפורטו בטופס; המעטפה הפנימית תוכנס למעטפה החיצונית שעליה יירשמו פרטי תיק המאומץ, והכל אם נחתם הטופס:
(1) בישראל - בנוכחות עובד סוציאלי;
(2) מחוץ לישראל - לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל במקום החתימה, ושתי המעטפות הכפולות יוכנסו למעטפה סגורה, שיירשם עליה "מכיל מידע חסוי - לעיון עובד סוציאלי ראשי בשירות למען הילד בלבד", והיא תישלח לישראל, בהקדם, בדרך המקובלת למשלוח דואר דיפלומטי ותובא לידי עובד סוציאלי ראשי.
(ב) עובד סוציאלי ראשי או עובד סוציאלי שהוא הסמיך לכך (להלן: "עובד סוציאלי מוסמך") יניח אחת מן המעטפות הכפולות בחלק נפרד בתוך תיק המאומץ, אשר יישמר במקום נעול ומוגן שאין גישה אליו אלא לעובד הסוציאלי הראשי או לעובד סוציאלי מוסמך, ואת המעטפה הכפולה השניה יניח בכספת במשרדי השירות למען הילד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

4. שימוש במידע
(א) התקבלה בקשה בכתב לאיתור ההורה השני למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שציין ההורה המוסר לאימוץ, יצרף המבקש את המסמכים המוכיחים את הצורך באיתור.
(ב) שוכנע עובד סוציאלי ראשי כי התקיימו המטרות שלשמן נמסרו הפרטים כאמור בתקנה 2, רשאי הוא או עובד סוציאלי מוסמך לפתוח את המעטפה הפנימית ולעשות שימוש בפרטים לאיתור ההורה השני.

5. הוראות לעניין סיום השימוש בפרטי ההורה השני
בתום השימוש בפרטים לאיתור ההורה השני יכניס העובד הסוציאלי הראשי או העובד הסוציאלי המוסמך, את הטופס למעטפה פנימית יסגור אותה וידביק על גביה את המדבקה שבה מצויינות המטרות שלשמן ניתן לעשות שימוש בפרטים לאיתור ההורה השני; העובד הסוציאלי הראשי או העובד הסוציאלי המוסמך יכניס את המעטפה הפנימית למעטפה החיצונית שעליה יירשמו פרטי תיק המאומץ ויחזיר את המעטפה הכפולה למקום שממנו הוצאה.
תוספת
(תקנה 2)
פרטים על ההורה השני
אני הח"מ:

שם פרטי: ________________
שם משפחה:_______________

מס' זהות: _____________

פרטים על הילד:

שם הילד: _______ מס' זהות של הילד: _________ תאריך לידה של הילד:_____________________________

פרטי ההורה השני שאני מוכן למסור, בתנאי שיישמרו בנפרד ובאופן חסוי, ושייעשה בהם שימוש לאיתורו למטרות המפורטות להלן בלבד:

שם פרטי של ההורה השני: ____________
שם משפחה של ההורה השני: __________

גיל או תאריך לידה: _________________

מס' זהות: ________________________

דת: ____________________________

ארץ מוצא: _______________________

מצב משפחתי: _____________________

מקום מגורים ידוע: __________________

פרטים נוספים: ________________________________________________________

מטרה רפואית: _________________________________________________________

מטרת בירור יוחסין:

מטרה אחרת (נא לפרט): _________________________________________________ ____

בהתאם לסעיף 8ג(ג) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, אבקש כי תובא לידיעתי כוונה לאתר את ההורה השני שפרטיו מולאו לעיל.

תאריך _____ חתימה _______

י"ח באדר התשע"ב (12 במרס 2012)
משה כחלון
שר הרווחה והשירות."

5. תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998
תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכות שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לפי סעיפים 28כד ו- 28כה(א) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ובתוקף סמכות שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה לפי סעיף 36(א) לחוק, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 28ו לחוק, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. הגשת בקשה (תיקון התשס"ח)
בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים כמשמעותם בסעיף 28ג לחוק (להלן: "השרים"), באמצעות הרשות המרכזית כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק (להלן: "הרשות המרכזית"), על-ידי עמותה שמתקיימים בה כל אלה:
(1) העמותה הצהירה כי מטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין-ארצי לפי החוק;
(2) העמותה הצהירה כי רוב חברי ועד העמותה הם תושבי ישראל, המתגוררים בה חמש שנים לפחות לפני הגשת הבקשה;
(3) העמותה התחייבה שעובדיה וכל מי שפועל מטעמה יחתמו על התחייבות בתצהיר לשמירת מידע, לפי הטופס שבתוספת;
(4) העמותה מעסיקה מנהל הנושא באחריות לכל פעולות העמותה בארץ ובמדינות חוץ;
(5) העמותה הגישה רשימה של העובדים ובעלי המקצוע שהיא מעסיקה, או שהיא עתידה להעסיקם עם קבלת ההכרה בה, בין בארץ ובין במדינת חוץ, והתחייבה לבדוק את קורות חייהם ואת כישוריהם ונסיונם המקצועי לפי סעיף 28כג(א) לחוק;
(6) העמותה הצהירה שבדקה במרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, כי חברי הוועד, עובדי העמותה ובעלי המקצוע שהיא מעסיקה, או שהיא עתידה להעסיק לאחר ההכרה בה, בין בארץ ובין במדינת חוץ, לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות החוק;
(7) העמותה הצהירה כי היא מעסיקה או עתידה להעסיק לאחר ההכרה בה בעלי מקצוע לפי תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998, וכי התקיימו לגביהם הדרישות האמורות בפסקאות (3), (5) ו- (6);
(8) העמותה הצהירה כי היא מעסיקה או תעסיק עם ההכרה בה יועץ משפטי שהוא עורך-דין בעל שבע שנות ותק לפחות, וכן מנהל חשבונות ומבקר פנים;
(9) העמותה הצהירה כי כל פעילותה במדינת חוץ תיעשה על-פי הדין של אותה מדינה ובכפוף להוראות האמנה בדבר הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בדבר-אימוץ בין-מדינתי, 1993;
(10) בתקנון העמותה נקבעו כללי מדיניות לפעילות העמותה באימוץ בין-ארצי;
(11) העמותה הצהירה כי יש לה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול באופן נאות באימוץ בין-ארצי לתקופה של שנתיים לפחות;
(12) (בוטלה).

2. מסמכים שיצורפו לבקשה (תיקונים: התשס"ח, התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ג, התשע"ד)
לבקשה יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
(1) בקשה לרישום העמותה, תעודת הרישום של העמותה ותקנון העמותה;
(2) רשימת המדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול והמסמכים המפורטים בסעיף 28כה(ב) לחוק;
(3) אישור של רשות מוסמכת של מדינת החוץ לפי סעיף 28כה(ג) לחוק;
(4) דין וחשבון של רואה חשבון על מצבה הכספי של העמותה, אישורים על העתודות הכספיות שלה ונכסיה, גובה השכר שהיא משלמת למועסקיה לרבות המנהל וממלאי תפקידים אחרים בה; ואישור רואה החשבון כי מצבה הכלכלי של העמותה יאפשר לה לפעול בהתאם להיקף פעילותה המתוכננת במשך שנתיים;
(5) ערבות בנקאית על-סך 588,275.31 שקלים חדשים לטובת הרשות המרכזית, לצורך הבטחת תשלומים של המבקשים לאמץ ילד באמצעות העמותה; עלה מספר הבקשות שבהן מטפלת העמותה על עשרים וחמש, תדאג העמותה לערבות בנקאית, כאמור, בסך 23,531.01 שקלים חדשים נוספים לכל בקשה (להלן: "ערבות משלימה"); העמותה תדאג לכך שהערבות הבנקאית תהיה בתוקף במשך כל תקופת פעילות העמותה ועד למילוי כל התחייבויותיה על-פי החוק;
(6) העתק פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעמותה, לעובדיה ולמועסקים על ידה.

3. התאמה למדד
הסכומים הנקובים בתקנה 2(5) ישתנו ב- 1 בינואר וב- 1 ביולי של כל שנה (להלן: "יום העדכון") לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה:
"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון אחרי תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש ינואר 1998.

4. חובת הודעה לשרים (תיקון התשס"ח)
עמותה מוכרת תודיע לשרים, באמצעות הרשות המרכזית, בהקדם האפשרי, על כל אחד מאלה:
(1) פתיחת הליכים פליליים נגד חבר ועד, מנהל, בעל מקצוע כמשמעותו בתקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998, או עובד העמותה בארץ או במדינת החוץ;
(2) שינוי במצבה הכספי של העמותה שמשפיע באופן ממשי לרעה על איתנותה הכלכלית;
(3) הפסקת התקשרות עם מדינת חוץ;
(4) פגיעה בהוראות האמנה שנעשתה על-ידי רשות במדינת החוץ או על-ידי עמותה מוכרת.



5. חובת העברת הסכם
עמותה מוכרת תעביר לשרים, באמצעות הרשות המרכזית, העתק מכל הסכם שחתמה עם מדינת חוץ או עם רשות מוסמכת של מדינת חוץ.
6. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998).
תוספת
טופס
(תקנה 1(3))
תצהיר התחייבות לשמירת מידע
אני הח"מ ......................................... בעל ת"ז שמספרה .......................

שתפקידי בעמותה ...........................................................................

לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה ואומר כדלהלן:

ידועות לי הוראות סעיף 28כט לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), לפיהן:
(1) אני רשאי למסור מידע מטעם העמותה בישראל או מחוץ לישראל אך ורק ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי ולפי הוראות החוק;
(2) אינני רשאי למסור או לגלות כל מידע או מסמך אשר הגיעו אל העמותה בקשר לפעילותה באימוץ בין-ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידו לפי הוראות החוק.

כמו-כן, ידוע לי שהפרת הוראה מההוראות הנ"ל מהווה, על-פי סעיף 33(ב) לחוק, עבירה פלילית שהעובר עליה צפוי לעונש מאסר שנה אחת או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1997.
...

.....................
תאריך

חתימת העובד

אני הח"מ ...................... עו"ד, מאשר/ת כי היום ...................... הופיע/ה בפני ה"ה ...................... המוכר/ת לי אישית / שזהיתיו/ה על-פי ת"ז מס' ..................... ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי ת/יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא ת/יעשה כן הצהיר/ה על נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתמ/ה עליה בפני.
..........................

חתימת עורך-הדין

א' בטבת התשנ"ח (30 בדצמבר 1997)

אליהו ישי צחי הנגבי."

6. תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה), התשע"ב-2011
תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה), התשע"ב-2011 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 9(ג) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ובתוקף סמכות שר המשפטים לפי סעיף 10(א) לחוק מותקנות תקנות אלה:

1. הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ
הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ לפי סעיף 8א(א) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת.

2. הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ הניתנת מחוץ לישראל
הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ הניתנת מחוץ לישראל לפי סעיף 9א(1) לחוק, תהיה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת.

3. בקשה לביטול הסכמת הורה או לחזרה ממנה
(א) הורה המבקש לבטל את הסכמתו לאימוץ ילדו או לחזור בו ממנה לפי סעיף 10(א) לחוק, יגיש לבית-המשפט בקשה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת ב- 3 עותקים.
(ב) בית-המשפט ימציא העתקי הבקשה:
(1) ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) לעובד סוציאלי ראשי, כמשמעותו בסעיף 36 לחוק.
(ג) לבקשה יצורף תצהיר לאימות עובדות היסוד שעליהן נסמכת הבקשה.
(ד) היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב לבקשה.

4. תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן."

7. תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום), התשנ"ח-1998
תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 28לב לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. איסור פרסום
עמותה מוכרת לא תפרסם:
(1) תמונות של ילדים המוצגים כמועמדים לאימוץ, בין אם הם מועמדים לאימוץ בפועל ובין אם לאו.
(2) שמות של ילדים המועמדים לאימוץ או כל פרט אחר שעלול להביא לזיהוים.

2. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998).

א' בטבת התשנ"ח (30 בדצמבר 1997)."

8. תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין-ארצי), התשס"ט-2009
תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין-ארצי), התשס"ט-2009 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 28לד לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ובתוקף סמכות שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, לפי סעיף 36(א) לחוק, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 28ו לחוק, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:


1. הגדרות
בתקנות אלה:
"אימוץ בין-ארצי" - כמשמעותו בסעיף 28א לחוק;
"השכר הממוצע" - השכר הממוצע, לעובדים ישראליים בלבד, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מבקש" - מבקש שעמותה מוכרת קבעה את כשירותו להיות הורה מאמץ לפי סעיף 28ח לחוק ולפי תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש), התשנ"ח-1998;
"עמותה מוכרת" - כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק;
"רשות מרכזית" - כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק;
"תשלומים לאימוץ בין-ארצי" - תשלומים שגובה עמותה מוכרת ממבקש לפי תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998.

2. הנחה במחיר אימוץ בין-ארצי
(א) עמותה מוכרת תעניק, בכל שנה, הנחה בשיעור שלא יפחת מ- 15% מהתשלומים לאימוץ בין-ארצי שקבעה העמותה המוכרת שעל המבקש לשלם בעבור אימוץ מהמדינה ממנה בכוונת המבקש לאמץ וזאת לאחר שמצאה כי המבקש עומד בתנאים לקבלת הנחה לפי תקנה 3.
(ב) הנחה כאמור בסעיף-קטן (א) תוענק, בכל שנה, על-ידי עמותה מוכרת לכמה בקשות השווה ל- 10% ממספר הליכי האימוץ שהטיפול בהם הסתיים בקבלת ילד, באמצעותה, בשנה הקודמת לפחות.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), פחת בעמותה מוכרת, בשנה מסויימת, מספר הזכאים לפי הסעיף האמור מ- 1, תעניק אותה עמותה, בשנה שלאחר-מכן, הנחה למבקש אחד לפחות וזאת לאחר שמצאה כי הוא עומד בתנאים לקבלת הנחה לפי תקנה 3.
(ד) שיעור ההנחה שתעניק עמותה שחל לגביה סעיף-קטן (ג) לא יפחת מ- 1.5% מכל התשלומים שקיבלה בעבור אימוצים שהשלימה בשנה שקדמה למתן ההנחה.

3. תנאים לקבלת ההנחה
הנחה כאמור בתקנה 2, תוענק למבקש, אשר ביקש זאת ואשר מתקיים לגביו אחד מן התנאים האלה:
(1) הכנסתו החודשית הממוצעת של המבקש, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על 70% מהשכר הממוצע; היו המבקשים בני זוג, הכנסתם החודשית המשותפת, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על פעמיים הסכום האמור;
(2) הכנסתו החודשית הממוצעת של המבקש, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על 150% מהשכר הממוצע; היו המבקשים בני זוג, הכנסתם החודשית הממוצעת, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על פעמיים הסכום האמור ומתקיים אחד מאלה:
(א) הבקשה הינה לאמץ אחים או אח של ילד שהמבקש אימץ קודם לכן;
(ב) הליך אימוץ שהחל המבקש בעמותה אחרת לא הסתיים בקבלת ילד למטרת אימוץ והתקיימו כל אלה:
(1) הליכי האימוץ באמצעות העמותה הראשונה הופסקו שלא באחריות המבקש;
(2) המבקש הוכיח כי שילם לעמותה הראשונה לפחות 33% מהתשלומים;
(3) המבקש לא קיבל החזר בשיעור של 85% לפחות מהתשלומים ששילם לעמותה הראשונה;
(ג) הליך אימוץ, שהחל המבקש בעמותה אחרת, לא הסתיים בקבלת ילד למטרת אימוץ על-אף שחלפו שנתיים מיום הגשת הבקשה והתקיימו כל אלה:
(1) הליכי האימוץ באמצעות העמותה הראשונה לא הושלמו וזאת שלא באחריות המבקש;
(2) המבקש הוכיח כי שילם לעמותה הראשונה לפחות 33% מהתשלומים;
(3) המבקש לא קיבל החזר בשיעור של 85% לפחות מהתשלומים ששילם לעמותה הראשונה.

4. תנאים שיוריים לקבלת ההנחה
(א) פחת בעמותה מוכרת, בשנה מסויימת, מספר המבקשים אשר זכאים להנחה לפי התנאים הקבועים בתקנה 3, תעניק העמותה הנחה למבקש שהכנסתו החודשית הממוצעת, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על השכר הממוצע; היו המבקשים בני זוג, הכנסתם החודשית המשותפת, מכל מקור שהוא, בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, אינה עולה על פעמיים הסכום האמור.
(ב) הנחה כאמור בתקנת-משנה (א), תוענק, לכל הפחות, למספר מבקשים שישלימו את מספר מקבלי ההנחות, באותה שנה, למספר שנקבע בהתאם לתקנה 2(ב) או (ג), לפי העניין.

5. הגשת בקשה להנחה
(א) עמותה מוכרת תיידע כל מבקש על אודות אפשרותו להגיש לה בקשה לקבלת הנחה ואת התנאים לזכאות, כמפורט בתקנה 3.
(ב) מבקש שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 3 רשאי להגיש לעמותה מוכרת בקשה להנחה מהתשלומים לאימוץ בין-ארצי.
(ג) המבקש יצרף לבקשתו הצהרה בדבר הכנסותיו בשלושת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, מכל מקור שהוא, לרבות הכנסה ממשכורת, מדמי שכירות, מקצבאות ומקופת גמל, ויצרף להצהרה מסמכים לאימותה.
(ד) תשובה מנומקת לבקשת ההנחה תינתן למבקש, בכתב, לא יאוחר מ- 30 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום המצאת כל המסמכים הנדרשים, לפי המאוחר מבין השניים.

6. תלונה לרשות המרכזית
(א) לא התקבלה בקשה שהגיש מבקש לפי תקנה 5 והמבקש סבור כי היה מקום לקבלה, יוכל המבקש להגיש תלונה בעניין לרשות המרכזית אשר תבחן את התלונה ותעביר את המלצתה בעניין לעמותה המוכרת.
(ב) העתק מהמלצת הרשות המרכזית יישלח למבקש.

7. הודעה לרשות המרכזית
הודעה על הענקת הנחה למבקש על-ידי עמותה מוכרת, לפי תקנות אלה, תימסר לרשות המרכזית בצירוף נימוקיה בתוך 30 ימים מיום הענקתה.

8. דיווח שנתי
(א) בסוף כל שנה, תעביר עמותה מוכרת לרשות המרכזית, מסמך בכתב המפרט, בין השאר, את מספר הליכי האימוץ שהסתיימו באימוץ בשנה הקודמת, מספר הבקשות להנחה שהוגשו אליה באותה שנה, מספר ההנחות שהוענקו וגובהן.
(ב) הרשות המרכזית תדווח, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה על אודות מספר הליכי האימוץ שהסתיימו בשנה הקודמת, מספר בקשות ההנחה שהוגשו לעמותות השונות, מספר ההנחות שהוענקו וגובהן.
כ' באלול התשס"ט (9 בספטמבר 2009)."
9. תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998
תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 28לג לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

1. שירותים (תיקון התשס"ח)
עמותה מוכרת רשאית לגבות תשלומים בעד השירותים המפורטים להלן:
(1) חוות-דעת של עובד סוציאלי, לרבות ביקורים והתייעצויות, הן לשם בדיקת כשירותו של מבקש לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי (להלן: "המבקש"), והן לאחר מסירת ילד למבקש;
(2) חוות-דעת של פסיכולוג וכן ייעוץ או טיפול הן לשם בדיקת כשירותו של המבקש והן לאחר מסירת ילד למבקש;
(3) חוות-דעת רפואית על אודות המבקש, לרבות בדיקות רפואיות וייעוץ מקצועי;
(3א) אישור רפואי לפי תקנה 2(ב) לתקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998, שניתן בידי רופא העמותה;
(4) חוות-דעת משפטית בדבר מילוי דרישות החוק ובדיקת תוקפם של מסמכים הנדרשים לפי החוק;
(5) ליווי המבקש במדינת החוץ, לרבות העמדת מתורגמן והוצאות נסיעה במדינת החוץ הנדרשות לצורך הליך האימוץ והכנת הילד לקראת האימוץ;
(6) שירותים אחרים הנדרשים, על-פי הדין בישראל, לצורך האימוץ הבין-ארצי;
(6א) שירותים או הליכים אחרים הנדרשים במדינת החוץ לצורך האימוץ הבין-ארצי;
(7) שירותי משרד שמספקת העמותה המוכרת לרבות תפעולה השוטף של העמותה.

2. סכומים מרביים (תיקון התשס"ח)
(א) התשלומים המרביים שעמותה מוכרת רשאית לגבות בעד השירותים וההוצאות שהוציאה בפועל בישראל ובמדינת החוץ למעט הוצאות טיסה והוצאות שהייה של המבקש במדינת החוץ, לא יעלו על סכום השווה ל- 22,000 יורו.
(ב) עמותה מוכרת לא תגבה ממבקש תשלומים אלא בישראל.
(ג) בתקנה זו, "תשלומים" - לרבות בדרך של נתינת מתנה או תרומה.

א' בטבת התשנ"ח (30 בדצמבר 1997)."

10. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - אימוץ
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות בפרק כ"ב כדלקמן:

"פרק כ"ב: אימוץ ילדים
(תיקונים: התשנ"ז, התשע"ב (מס' 11))
סימן א': הוראות כלליות

267. הגדרות (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
בפרק זה:
"חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
"ילד" , "מאומץ" - מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
"מאמץ" - מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין;

"עמותה מוכרת" - כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק האימוץ;
"פקיד סעד" - מי ששר העבודה והרווחה הסמיכו להיות פקיד סעד ראשי או פקיד סעד לעניין חוק האימוץ;
"רשות מוסמכת של מדינת חוץ" - כהגדרתה בסעיף 28יא לחוק האימוץ;
"רשות מרכזית" - כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק האימוץ.

268. חלותן של התקנות
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ובקשה למתן צו-אימוץ יוגשו, והדיון בהן יתנהל, לפי הוראות פרק זה.
(ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בענייני אימוץ במידה שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

269. תיקים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
(א) כתבי בי-דין ומסמכים לעניין הסכמת הורה לאימוץ או הכרזת ילד כבר-אימוץ יתוייקו בתיק אחד, ולעניין הבקשה למתן צו-אימוץ - בתיק שני; שני התיקים יהיו נפרדים וכל אחד מהם ישא מספר רישום נפרד, כאשר היחס ביניהם יסומן בפנקס האימוצים בידי הרשם האמור בסעיף 29 לחוק האימוץ; לא יעיין צד באחד התיקים האמורים אלא-אם-כן קיבל רשות על כך מבית-המשפט.
(ב) בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות שהדיון בשני התיקים יאוחד.

270. חקירה ותסקיר (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לערוך חקירה בכל נושא הנוגע לאימוץ ילדים שייראה לבית-המשפט ולהגיש לו תסקיר בדבר ממצאי החקירה.
(ב) לא יתן בית-משפט צו לפי חוק האימוץ או החלטה בערעור על צו כאמור אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד.
271. שמיעת המאומץ
החליט בית-המשפט לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

271א. תקופת פגרה תובא במניין (תיקון התשס"א (מס' 2))
בהליכים המתנהלים לפי פרק זה, תובא גם תקופת פגרה של בית-המשפט במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית-המשפט או הרשם, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת.

271ב. מינוי מומחה (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) מינוי מומחה לפי תקנה 258יב(א) ייעשה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה על מינוי המומחה, בין אם הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי המומחה ובין אם לאו.
(ב) בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת חוות-דעת מומחה כאמור בסעיף 258יב(ג) לתקופה שלא תעלה על חמישה-עשר ימים.

סימן ב': הסכמת הורה
274-272. (בוטלו).

סימן ג': הכרזת בר-אימוץ

275. מקום השיפוט (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי הילד או מקום מגוריהם של הוריו, אולם אם קיים חשש שבנסיבות העניין עלולה הגשה כאמור להביא לגילוי פרט שאסור לגלותו לפי סעיף 34 לחוק האימוץ, יכול שהבקשה תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים.
(ב) הוראות תקנת-משנה (א) יחולו גם על כל בקשה אחרת לפי חוק האימוץ עד להגשת בקשה למתן צו-אימוץ.

276. הגשת בקשה ותסקיר (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, במספר עתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה למשיבים.
(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד, שמם ומענם של הוריו - במידת האפשר, הנימוקים להכרזת הקטין כבר-אימוץ וכן נימוקים בדבר צמצום או אי-צמצום תוצאי האימוץ.
(ג) לבקשה יצורף תסקיר מאת פקיד סעד הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 31 והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה;
כמו-כן יצורפו לבקשה המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר;
אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

277. המשיבים
(א) כל הורה שלא הסכים לאימוץ יהיה משיב לבקשה.
(ב) הורה שנפטר או שאין אפשרות סבירה לזהותו או למצאו, אין צורך לציינו בכתב הבקשה כמשיב, ורשאי בית-המשפט לקבוע, לפי בקשת המבקש, אם יהיה משיב במקום ההורה האמור ומי יהיה משיב זה.

277א. המצאה אל מחוץ לתחום המדינה (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) התיר בית-המשפט להמציא אל מחוץ לתחום המדינה בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או החלטה בבקשה כאמור, תומצא למשיב הודעה, בצירוף תרגומה לשפת המשיב, על דבר הגשת הבקשה או ההחלטה, לפי העניין, ויצויין בהודעה מען שבו יכול המשיב לקבל העתק של הבקשה או ההחלטה לפי העניין עם תרגומה לשפת המשיב, והכל אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על תחליף המצאה.
(ב) התיר בית-המשפט להמציא החלטה על הכרזת ילד כבר-אימוץ רשאי בית-המשפט לקבוע כי אין בכך כדי לעכב את ביצועה.

278. סייג לפרסום הודעה ברבים
לא תפורסם הודעה ברבים הנוגעת לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט, ולא יורה בית-המשפט על פרסום כאמור אלא-אם-כן ראה שיש צורך בכך כדי לגלות עקבותיו של הורה או כדי לתת הזדמנות להורה להביע דעתו בדבר האימוץ; בהודעה כאמור לא יפורש שמו של הילד אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.

279. קביעת מועדי דיון ומתן החלטות (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ב) עם הגשת ערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על החלטה בערעור, ייקבע מועד לשמיעתו שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; הוגשה בקשת רשות לערער על החלטה בערעור, תינתן החלטה או ייקבע מועד לשמיעתה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ג) בתום הדיון בערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על ההחלטה בערעור ייתן בית-המשפט את החלטתו; לא החליט בית-המשפט בתום הדיון כאמור תינתן החלטתו בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום הגשת הערעור.
(ד) בית-המשפט רשאי לדחות מועדים לפי תקנה זו ולחזור ולדחותם ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על שבעה ימים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
280. שמיעת אפוטרופסים והורי הורים
(א) היה לילד או להורהו אפוטרופוס - לא יכריז בית-המשפט על הילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.
(ב) נפטר אחד מהורי הילד או שניהם, יזמין בית-המשפט את הורי הנפטר כדי לשמוע את דעתם לעניין האימוץ.
(ג) היה הורה הילד פסול-דין או נעדר - רשאי בית-המשפט להזמין לדיון את האפוטרופוס הכללי.

280א. דיון בצמצום תוצאי האימוץ (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או המשיב ידון בית-המשפט בשאלה אם טובת הקטין, בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר-אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ אם לאו, ואם-כן - באילו דרכים.
(ב) לא ייתן בית-המשפט צו כאמור בתקנת-משנה (א) אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס לדין אם נתמנה, הזדמנות להביע את דעתם על הצמצום ולא יורה על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן להורה או לקרוב הזדמנות להביע את דעתו על כך.

281. שכר עורך-דין ממונה ועדים
לעניין שכר והוצאות של עורך-דין שמונה לפי סעיף 24(ב) לחוק האימוץ ושל עדים, יחולו הוראות התוספות הראשונה והשניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.




סימן ד': מסירת ילד

282. בקשה לאישור פעולה דחופה
(א) בקשה למתן צו המאשר פעולת פקיד סעד לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או בידי פקיד סעד.
(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר מאת פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

סימן ה': צו-אימוץ

283. מקום השיפוט (תיקון התשס"א (מס' 2))
בקשה למתן צו-אימוץ תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ.

284. בקשה למתן צו-אימוץ
(א) בקשה למתן צו-אימוץ תוגש בידי המאמץ לפי טופס 32 או בדומה לו, כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר.
(ב) הבקשה תוגש בשלושה עותקים ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.
(ג) לבקשה תצורף תעודה מאת פקיד סעד המעידה כי ניתנה הסכמתם של הורי המאמץ או כי בית-המשפט הכריז על הילד בר-אימוץ.

285. המשיב
היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב לבקשת צו-אימוץ.

286. למי יומצאו עתקי הבקשה
בית-המשפט ימציא עתקי הבקשה:
(1) ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) לפקיד סעד שמונה לפקיד סעד מחוזי באזור שיפוטו של בית-המשפט.

287. תסקיר פקיד סעד כתשובה לבקשה
הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי תקנה 286, ימסור פקיד הסעד לבית-המשפט תסקיר הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 33, ורשאי פקיד הסעד לכלול בו גם פרטים נוספים אם נראה לו שיש בהם עניין לאימוץ.

288. תסקיר נוסף
בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת, בין ביחס לפרטים הנקובים בטופס 33 ובין בנוסף להם, ולהגיש תסקיר נוסף תוך המועד שיקבע.

289. מסירת העתק תסקיר
העתק תסקיר שהוגש לפי תקנות 287 ו-288 יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו ולפקיד סעד ראשי.

290. סייג לגילוי זהותו של מאמץ (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
לא יורה בית-המשפט על גילוי זהותו של המאמץ להורו, לאפוטרופסו או לקרובו של המאומץ ולא יורה על הפגשתם, אלא בהסכמת המאמץ או מטעמים מיוחדים שיירשמו.



291. חזרה מבקשת אימוץ
בית-המשפט רשאי להרשות למאמץ לחזור בו מבקשתו לצו-אימוץ, כל עוד לא ניתן הצו, בתנאים שיקבע בית-המשפט.

292. הוראה בדבר משמורתו של המאומץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
חזר בו המאמץ מבקשתו או נדחתה הבקשה או בוטל צו האימוץ, צו המסירה או צו הביניים, יורה בית-המשפט שהמבקש ימסור את המאומץ למשמורתם של רשות, מוסד או אדם הנקובים בהחלטתו.
293. חקירת המאומץ
מלאו למאומץ תשע שנים או שטרם מלאו לו תשע שנים אך נראה לבית-המשפט שהמאומץ מסוגל לכאורה להבין בדבר האימוץ, לא יתן בית-המשפט צו-אימוץ אלא-אם-כן נתמלאו הוראות סעיף 7 לחוק האימוץ.

294. צמצום תוצאי האימוץ (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) לא יצמצם בית-המשפט את תוצאי האימוץ אלא-אם-כן קבע בית-המשפט בצו להכרזת הקטין כבר-אימוץ, כאמור בתקנה 280א, כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ בדרכים שקבע בצו.
(ב) קבע בית-המשפט בצו להכרזתו של הקטין כבר-אימוץ כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ, רשאי בית-המשפט הדן בצו האימוץ לדון מחדש בצמצום תוצאי האימוץ ובדרכים לביצועו, אם ראה, בעצמו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי בשל נסיבות חריגות שיירשמו, טובת הקטין מחייבת לעשות זאת.
(ג) לא ייתן בית-המשפט החלטה בדיון מחדש לפי תקנת-משנה (ב) ולא יורה על המשך קיומה או על ביטולה של חובה, זכות או סמכות, בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה, למאמץ, לאפוטרופוס לדין, אם נתמנה, להורה או לקרוב, הזדמנות להביע את דעתם על כך.

294א. נוסח צו האימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
צו האימוץ ייערך לפי טופס 34 או בדומה לו ככל האפשר; אולם אם ראה בית-המשפט לצמצם את תוצאי האימוץ או להורות על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין המאומץ לבין הורו או קרובו, יווספו לנוסח שבטופס הוראות בית-המשפט לעניינים האמורים.

סימן ו': אימוץ בין-ארצי

294ב. בקשה למתן צו-אימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה למתן צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן בסימן זה - צו-אימוץ) תוגש בידי מאמץ לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ, כשהיא ערוכה לפי טופס 34א, חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר.
(ב) הבקשה תוגש בארבעה עותקים, ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.

294ג. המשיב (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ הבין-ארצי (להלן - העמותה המוכרת) והיועץ המשפטי לממשלה יהיו המשיבים לבקשה.

294ד. למי יומצאו עותקי הבקשה (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
עותקי הבקשה יומצאו:
(1) ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) לעמותה המוכרת;
(3) לפקיד סעד ארצי.



294ה. תסקיר וחוות-דעת כתשובה לבקשה (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) הומצאה לעמותה מוכרת בקשה לפי תקנה 294ד(2), תמסור העמותה לבית-המשפט:
(1) חוות-הדעת שהוכנו מטעמה לפי סעיפים 28יא ו-28יד לחוק האימוץ, בצירוף אישורה כי נתמלאו כל הדרישות לפי סעיף 28יב(א) לחוק האמור וכן המסמכים המנויים באותו סעיף, כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית כשהתרגום מאושר בידי נוטריון;
(2) חוות-דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, שבה ייקבע אם אימוצו בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.
(ב) הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי תקנה 294ד(3), ימסור פקיד הסעד לבית-המשפט תסקיר שבו חוות-דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, ויקבע אם אימוצו של הילד בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.

294ו. תסקיר נוסף (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת ביחס לפרטים המנויים בתקנה 294ה ולהגיש תסקיר נוסף תוך מועד שיקבע.

294ז. מסירת העתק תסקיר וחוות-דעת (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) העתק תסקיר לפי תקנה 294ה(ב) ולפי תקנה 294ו והעתקים של חוות-הדעת לפי תקנה 294ה(א) יימסרו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו.
(ב) העתק תסקיר לפי תקנה 294ה(ב) ולפי תקנה 294ו יימסר לפקיד סעד ראשי.

294ח. סייג למתן צו-אימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
לא יתן בית-המשפט צו-אימוץ אלא לאחר שראה כי הילד סמוך על שולחן המאמץ שישה חודשים לפחות לפני מתן הצו; מניין תקופה זו יחל ביום שהמאמץ קיבל את הילד לביתו.
294ט. פקיעת אפוטרופסות (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
נתן בית-המשפט צו-אימוץ, יורה על פקיעת האפוטרופסות של העמותה המוכרת על הילד, אלא-אם-כן החליט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

294י. נוסח צו האימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
צו האימוץ ייערך לפי טופס 34 או בדומה לו ככל האפשר.

294יא. אמצעים להגנה על שלום הילד (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה למתן צו המאשר לרשות המרכזית לפעול לפי סעיף 28כא(א) לחוק האימוץ, יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או בידי פקיד סעד.
(ב) בבקשה יפורטו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר של פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) לא תוגש בקשה לפי תקנת-משנה (א) אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת.

295. אימוץ בין-ארצי קודם (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה לאימוץ ילד ממדינת חוץ לפי סעיף 28לט לחוק האימוץ קודם תוגש לבית-המשפט האמור בתקנה 294ב(א) בצירוף מסמכים אלה:
(1) אישור של מדינת החוץ על מסירת הילד למגיש הבקשה למטרת אימוץ על ידו;
(2) אישור של פקיד סעד כי הילד סמוך על שולחן מגיש הבקשה בישראל חצי שנה לפחות וחוות-דעת כי האימוץ אינו נוגד את טובת הילד;
(3) אישור של משרד הפנים כי הילד נכנס לישראל לישיבת קבע שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה, ולעניין סעיף 28לט(3) - חמש שנים לפחות לפני תחילתו של חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2), התשנ"ו-1996;
(4) הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) ו-(2) בסעיף 28לט לחוק האימוץ, יוגשו גם המסמכים המנויים בפסקאות האמורות כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית, כשהתרגום מאושר בידי נוטריון.
(ב) הורה בית-המשפט על הגשת תסקיר פקיד סעד, יחולו הוראות תקנות 287 עד 289."

11. הזכות להורות
הזכות להורות הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו {ראו למשל: אהרן ברק "חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה" משפט ועסקים טז13 (2013); בג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.05.06)}.

אולם, אין זה ברור האם הזכות להורות מתפרשת על כל דרכי הקנייתה, בעיקר ככל שמתרחקים ממודל ההורות הטבעית {בג"צ 2245/06 דוברין נ' שירות בתי הסוהר, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.06.06); בג"צ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר העבודה והרווחה, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.09)}.

הזכות להורות היא מועמדת ברורה לזכות העומדת בליבת כבוד האדם וחירותו.

ב- בע"מ 1118/14 {פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח', תק-על 2015(2), 114 (2015) (להלן: עניין פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח'")} נדונה הזכות להורות של אישה רווקה ללא בן זוג {להלן:"המבקשת" או "פלונית"}, אשר מסיבות רפואיות אינה יכולה להביא לעולם ילד גנטי או לשאת היריון מבחינה פיזיולוגית.

המבקשת יזמה הליך מורכב, בו חיברה בין כל המעורבים השונים על-מנת להביא צאצא לעולם. היא השיגה תרומת זרע ותרומת ביצית, ואחייניתה שימשה כאם נושאת {להלן: "משיבה 2"}. הליכי ההפריה וההשתלה בוצעו בהודו, ולאחריהם שבה משיבה 2 לישראל וכאן ילדה את התינוקת.

המבקשת ביקשה מבתי-המשפט בערכאות דלמטה לתת לה צו הורות פסיקתי ולהכיר בה כאמהּ של התינוקת.

המבקשת טענה כי קיים צורך להרחיב את הזכות להורות, ואת המקרים בהם יהא ניתן להעניק "צו הורות פסיקתי" בהיעדר הוראה חוקית המאפשרת את ההליך בו נוצרה התינוקת.

לסיכום טענותיה הוסיפה המבקשת כי מאחר שהדלתות נסגרו בפניה להיהפך לאם בדרכים המעוגנות בחוק הישראלי, בשל מצבה האישי והרפואי, אי-הכרה בה כאם התינוקת מהווה פגיעה אנושה בזכותה החוקתית להורות, ולמעשה בשלילתה הסופית.

המשיבים טענו כי ההליך שהביא להולדתה של התינוקת אינו הליך של פונדקאות חו"ל, ויש להחיל על המקרה את הדין הישראלי ולא את הדין ההודי.

עוד הוסיפו המשיבים, כי המבקשת עברה על החוק הישראלי ואינה יכולה ליהנות מפירות עבירה זו ואין להקנות לה מעמד כאימה של התינוקת.

לסיכום טענותיהם טענו המשיבים כי לא מדובר בזכותה של המבקשת להורות באופן כללי, אלא יש לבחון את זכותה להיהפך להורה בדרך בה נקטה.

לא מדובר ב"גרעין הקשה" של הזכות להורות, שמתייחס ליכולתו של אדם להעמיד לו צאצא גנטי.

גם קיימת למבקשת זכות להורות במקרה דנן, הפגיעה עומדת במבחני המידתיות של פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בית-המשפט העליון קבע כי על-פי המצב החוקי הקיים, אין להכיר באדם שיזם ומימן הליך להולדת ילד באמצעות תרומת זרע, תרומת ביצית ושימוש באם פונדקאית {קרי, ללא כל קשר גנטי או פיזיולוגי ליוזם וללא הליך אימוץ} - כהורה המשפטי של הילד על יסוד ההסכמות שבין הצדדים הנוגעים בדבר.

12. מודלים של הורות
ב- בע"מ 1118/14 {פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח', תק-על 2015(2), 114 (2015)} בית-המשפט העליון התייחס לכל אחד מהאדנים אשר משמשים כמודלים של הורות:

א. זיקה גנטית - היא זיקה מתוקף יצירת התינוק מהביצית והזרע של ההורים המיועדים. זהו המודל המוכר כמודל ה"הורות הטבעית" בחוקים השונים {סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן:"חוק האפוטרופסות" או "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" או "חוק הכשרות המשפטית") וסעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שיווי זכויות האישה")}.

גם לעניין רישום אישה או זוג במרשם כהורי יילוד יש להוכיח זיקה גנטית {ראו סעיף 6 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק מרשם האוכלוסין")}, אם כי הרישום מהווה ראיה לכאורה בלבד.

ההולדה הטבעית היא עדיין הדרך הנפוצה ביותר להבאת ילדים לעולם. דרך זו לרוב אינה מעלה סוגיות משפטיות סבוכות, היות שלשם מימושה די בשני בני הזוג, ואין צורך בחומר גנטי או בנשיאת ההיריון על-ידי גורם שלישי.ואולם, הזיקה הגנטית באה לידי ביטוי גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 {להלן: "חוק ההסכמים" או "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים"}.

חוק ההסכמים דורש כתנאי הכרחי בסעיף 2(4) ש"הזרע המשמש להפריה חוץ-גופית הוא של האב המיועד" {בג"צ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14); תק-על 2014(3), 12364 (2014)} (להלן: "עניין ליאת משה")}.

דרישה מפורשת זו לזיקה גנטית נשמרת גם במסגרת הצעת החוק התלויה ועומדת לתיקון חוק ההסכמים, לפיה:

"הזרע או הביצית המשמשים להפריה חוץ-גופית במסגרת ביצוע ההסכם הם של אחד מן ההורים המיועדים או של שניהם, ולעניין הורה מיועד יחיד - הזרע או הביצית, לפי העניין, הם שלו."
{סעיף 6(6)(4א) להצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014, ה"ח 886 (להלן: "הצעת החוק")}

ב. זיקה פיזיולוגית - מודל ההורות הפיזיולוגית, כלומר, מתוקף נשיאת ההיריון, הוא לרוב מודל מובנה ובלתי-ניתן להפרדה מהמודל הגנטי, מקום בו מדובר בהולדה "טבעית".

האֵם במצב זה ממלאת שני תפקידים - תורמת הביצית ונושאת ההיריון. באשר לדרכי ההולדה הטכנולוגיות, המנתקות את הקשר שבין שני התפקידים הללו, מודל זה עולה באופן המובהק ביותר בחוק תרומת ביציות.

חוק זה קובע כי היילוד שנולד מתרומת ביצית יהיה ילדהּ של הנתרמת, כלומר האישה שנשאה את ההיריון ובינה לבין היילוד יש קשר שהוא בהכרח אינו גנטי {סעיף 42 לחוק תרומת ביציות, תש"ע-2010}.
כמו-כן, הכרה בזיקה הפיזיולוגית קיימת במידה מסויימת גם בחוק ההסכמים. כך למשל, סעיף 13(א) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, מאפשר לאם הנושאת לחזור בה מן ההסכם בתנאים מסויימים, על-אף שההסכם אושר על-ידי הוועדה הממונה ולמרות הקשר הגנטי שיש בין לפחות אחד מן ההורים המיועדים לבין היילוד.

כמו-כן, סעיף 14(א) לחוק ההסכמים קובע כי אם לא נתן בית-המשפט צו הורות לפי סעיף 11(ב) לחוק ההסכמים וביקשה אם נושאת את האפוטרופסות על הילד, יתן בית-המשפט צו כאמור בסעיף 13(ג) לחוק ההסכמים. כלומר, לאם הנושאת ישנה מעין "זכות קדימה" בהשוואה לאנשים להם אין זיקה פיזיולוגית ליילוד.

ג. אימוץ - מודל ההורות השלישי הוא מודל האימוץ. הוא מעוגן בחוק האימוץ, ומסדיר הן הליך אימוץ תוך-מדינתי, קרי בתוך ישראל, והן אימוץ בין-מדינתי, דהיינו אימוץ ילד ממדינה זרה על-ידי מאמץ ישראלי.

בבסיס הליך האימוץ עומדת טובתו של הילד המאומץ שלא לגדול עם הוריו הביולוגיים או הפיזיולוגיים, על-פי אחת מעילות ההכרזה על קטין כבר-אימוץ המנויות בסעיף 13 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 {להלן: "חוק אימוץ ילדים" או "חוק האימוץ"}, אלא עם הוריו המאמצים.

עילות אלו כוללות בין-היתר היעדר יכולת לאתר את ההורה, היעדר מסוגלות הורית, אי-נכונות ההורה לקיים עם ילדו קשר או פטירת ההורים. במקרים מעין אלו, חוק האימוץ מכשיר את מסירת הילד להורים מיועדים אשר אין להם קשר גנטי או פיזיולוגי לילד {בג"צ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר העבודה והרווחה, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.09)}.

הורות זו מוקנית בצו-אימוץ הניתן על-ידי בית-המשפט, ועל ההליך מפקחים גורמים נוספים כגון עובדים סוציאליים ואף היועץ המשפטי לממשלה במקרים הרלוונטיים, או עמותה מוכרת ומפוקחת לעניין הליך אימוץ בין-מדינתי {סעיפים 9-6, 13-12, 22 ו- 28-28לט לחוק האימוץ}.

13. "אימוץ סגור" - "אימוץ פתוח"
ב- בע"מ 4486/13 {פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים, תק-על 2013(3), 7697 (2013)} נדונה הסוגיה כי משהוכרז קטין כבר-אימוץ, הכלל הוא כי אימוץ זה ייעשה במתכונת של "אימוץ סגור".

צמצום תוצאות האימוץ, או בלשון אחרת "אימוץ פתוח", הוא החריג היוצא-מן-הכלל המתאפשר מכוח סעיף 16(1) לחוק האימוץ {בע"מ 778/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.11.09); בע"מ 5807/10 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.09.10); בע"מ 3741/11 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.09.11); בע"מ 9739/11 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.01.12); 2738/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.06.13)}.

הטעם לכך הוא כי אימוץ פתוח מציב בסימן שאלה את הסיכוי למימוש מלא של התכליות העומדות בבסיס ההכרזה על קטין כבר-אימוץ ובהן המטרה להעניק לקטין עוגן הורי ומשפחתי יציב וודאי תוך מניעת הותרתו קרוע בין שתי משפחות ובין נאמנויות ומוקדי הזדהות סותרים {רע"א 7535/11 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.12)}.

ניתן לציין שלושה מעגלי שיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לנקוט במתכונת החריגה של אימוץ פתוח:

הראשון, שיקולים הנוגעים להורים הביולוגיים ובכלל זה מסוגלותם ויכולתם להשלים עם אימוץ הילד ועם תיחומו של הקשר המוגבל בינם ובינו;

השני, שיקולים הנוגעים להורים המאמצים;

השלישי, והוא עיקר, שיקולים הנוגעים לילד ובראשם התועלת האפשרית הצפויה לו מקיום קשר עם הוריו הטבעיים לצד החסרונות המצויים במהלך שכזה {בע"מ 1845/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.04.08)}.

בשנים האחרונות נשמעים קולות המצדדים בהרחבת האפשרות לאימוץ פתוח, הן מנקודת המבט של זכויות ההורים והן מנקודת המבט של טובת הילד, וכנגדם קולות שאינם רואים צורך בשינוי המצב המשפטי הקיים.

יודגש כי תוצאה כזו תהיה תלוית נסיבות ובכל מקרה אין לחרוג ממעגלי השיקולים שנזכרו לעיל ובראשם, באופן בלתי-מעורער, טובת הילד {בע"מ 778/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.11.09); 2738/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.06.13)}.

אחד מסוגי המקרים בהם מתעוררת שאלת האימוץ הפתוח, עליהם נמנה גם המקרה הנדון, הוא המקרה בו עומדת השאלה האם לבכר אימוץ בידי בני משפחה על פני אימוץ בידי "משפחה זרה", מתוך הנחה כי יתרונות וחסרונות מצויים בשני הנתיבים, ומתוך נקודת מוצא המניחה כי אימוץ בידי בני משפחה משמעו - דה פקטו גם אם לא דה יורה - אימוץ פתוח.

אחד המקרים אשר יש בו משום דמיון מסויים גם למקרה הנדון נדון ב- בע"מ 6593/06 {פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.07)}, כאשר במקרה זה נקבע בדעת רוב על-ידי כב' השופט א' רובינשטיין וכב' השופט ס' ג'ובראן כנגד דעתה החולקת של כב' השופטת ע' ארבל, כי הקטינה, בתה של המבקשת בהליך שם, תאומץ באימוץ סגור.

בית-המשפט דחה את בקשת האם לאימוץ פתוח בידי דודתה.

דעת המיעוט, כאמור, תמכה בבקשה זו. בחוות-דעתה המקיפה והרגישה ציינה כב' השופטת ע' ארבל כי בעיניה, לקשר הדם "מעמד בכורה", וההנחה הבסיסית בעיניה היא כי טובת הקטינה לגדול בחיק משפחתה הביולוגית, המשפחה האוהבת והנאבקת על רצונה שהקטינה תישאר בחיק המשפחה, כמו גם זכותה של כל משפחה לגדל את ילדיה.

עוד הוסיפה כב' השופטת ארבל כי כאשר לא מדובר בהורים הביולוגים מועם מעט שיקול זה, אך עדיין סבורה שהוא קיים ככל האמור במשפחה המורחבת.

גם לגישה זו הוסיפה כב' השופטת ע' ארבל כי העדפת המשפחה הביולוגית היא בכפוף לכך שאין בגידול הקטין על-ידי קרוב המשפחה כדי לפגוע בטובתו של הקטין מסיבה כלשהי.

בסופו-של-יום כתב כב' השופט א' רובינשטיין בדעת הרוב כי את טובתה של הקטינה יש לשוות כעיקר העיקרים, בלב ההכרעה. זו מצוות המחוקק {סעיף 1(ב) לחוק האימוץ} וזו מצוות המצפון.

גם בנוף של תיקי אימוץ מקרה זה קשה להכרעה, כאשר נאמר בעניין אחר שנכון גם לעניין הנדון, כי הקושי בהכרעה במקרה זה הוא בעיקר - אנושי, ודווקא בשל כך, נכון להסתייע ולהתרכז במסגרת הנורמטיבית המחייבת {דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.05.11)}.

ומהי המסגרת הנורמטיבית בחוק האימוץ?

סעיף 13 לחוק האימוץ בכלל, ובפרט תת-סעיף (א)(7) לסעיף 13 לחוק האימוץ {שעניינו חוסר מסוגלות הורית} מציב רף גבוה טרם בית-משפט יכריז על ילד כבר-אימוץ.

מדיניות זו ניצבת על שלושה אדנים. האחד, רצונה של המדינה שלא להתערב בקשר הטבע שבין הורה ביולוגי לילדיו, השני הוא הזכות להורות, והשלישי - טובת הילד.

אשר-על-כן, בחוק האימוץ יש הכרה למעמד המיוחד של ההורה הביולוגי בחיי הילד.

במובן זה ישנו תיאום עמוק בין חוק הטבע וטבע החוק, כאשר ישנה הנחה כי קשר מעין זה הוא אף לטובת הקטין וקיים מפגש אינטרסים מושרש בקשר הדם. ואולם, הזנחה או חוסר יכולת עלולים להביא לקץ הקשר בין הורה וילדו.

הדין מבטא את מעמדו הייחודי של ההורה מבחינה משפטית כלפי ילדיו. מעמד זה טבוע בקביעה של סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

למעשה, פעולתה של ההכרזה על ילד כבר-אימוץ מכוח חוק האימוץ כבמקרה הנדון, הינה ניתוק של האמור בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית.

לעומת-זאת, מעמדם של בני משפחה אחרים שאינם ההורים איננו מעוגן באופן חד-משמעי בחקיקה ובפסיקה, כאשר לאורך השנים נוצרו "איים" בהם ניתנה הכרה מסויימת לבני משפחה נוספים, ובייחוד לסבו וסבתו של הקטין.

סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית אשר נוסף לחוק בשנות השבעים קובע כי במצב שבו מת הורה של קטין, רשאי בית-המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין.

ברוח זו הוכרו בנסיבות מסויימות ומוגבלות גם זכויות סבים לראיית נכדיהם, בזיקה לסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית {ע"א 121/79 פלוני נ' פלונית, פ"ד לד(2), 253 (1979); ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ"ד לט(4), 309 (1985); ישראל דורון וגליה לינצ'יץ "זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם" משפחה במשפט ב 147 (התשס"ט)}.

מטבע הדברים, גם דיני הירושה מעניקים לקשר הדם מעמד ברור בכל ירושה שהיא על-פי דין. ואף-על-פי-כן, המקומות בהם הוכרו זכויות וחובות מכוח "קשר הדם" מוגבלים הם ונמצאים בצילו של הקשר ההורי.

14. חשיבות הזמן בהליך האימוץ
ב- אמ"צ (חי') 27627-07-11 {היועץ המשפטי לממשלה נ' ב. ד., תק-מש 2012(1), 423 (2012)} בית-המשפט ציין כי השעון אינו עומד מלכת ובוודאי בחייה של קטינה שזהותה וגורלה מוטלים בספק שנים רבות ומשמעותיות.

על חשיבות הזמן, בהיותו גורם בעל ערך, בית-המשפט הביא את דבריו של כב' השופט מ' חשין ב- בע"מ 5082/05 {היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פ"ד ס(3), 201 (2005)}:

"... לא הרי ימים אחדים בחייו של עולל כהרי ימים אחדים בחייו של בוגר. שימים אחדים בחייו של עולל יכול שידמו לשבוע או לשבועות אחדים בחייו של גדול, ואולי אף לחודש או לחודשיים. מר זמן, אותו ממד רביעי המלווה אותנו כל חיינו, ממד ראשון במעלה הוא בחייו של קטן. וכך, בצידם של מרת אם, מר אב ומר ציבור, עומד ניצב לו מר זמן כיסוד מכונן במערכת של אימוץ. מר זמן אין הוא יסוד מישני במערכת. מקומו מקום כבוד הוא כיסוד ראשוני ומכריע."
{ראה גם ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מח(2), 833, 836 (1994)}
המחוקק, אשר הכיר בחשיבותו של דיון משפטי ודחיפות ההכרעה בתיקי אימוץ, קבע לוחות זמנים קצרים וברורים על-מנת שטובת המאומץ תיבחן בזמן אמת.

המחוקק, בתיקון מספר 8 לחוק האימוץ, תיקן וקבע כי בסעיף 10(ד) לחוק האימוץ, החלטת בית-המשפט תינתן תוך 40 יום מיום הגשת הבקשה לביטול הסכמת הורה.

בסעיף 12(ג)(2) לחוק האימוץ נקבע כי החלטת בית-המשפט לאישור מסירת ילד לאימוץ תינתן תוך 14 ימים מיום הגשתה, כמו גם החלטת בית-המשפט בערעור שתינתן תוך 30 ימים מיום הגשתו.

המחוקק קבע לוחות זמנים קצרים וקצובים לשמיעת בקשות להכרזת אימוץ {המועד לשמיעה תוך 30 יום מיום הגשה}, שמיעת ערעור על ההחלטה תוך 30 יום ומתן החלטה בערכאת הערעור לא יאוחר מתום 3 חודשים מיום הגשת הערעור {תקנה 279 תיקון: תשס"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984}, תקופת הפגרה תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי {תקנה 271 א, תיקון: תשס"א}.